זכויות מתמחים במשפטים בבית המשפט

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 55892-06-18 חסון ואח' נ' לישכת עורכי הדין ואח' תיק חצוני: בפני כב' הנשיא רון שפירא עותרים 1.ח"כ אכרם חסון ת.ז. 55178248 2.העמותה לקידום זכויות המתמחים למשפטים ועו"ד צעירים ע"ר 580638854 3.רות מכנס ת.ז. 059619072 4.חן לביא ת.ז. 025063165 5.אורי אגא מזרחי ת.ז. 064448749 משיבים 1.לישכת עורכי הדין 2. עו"ד אפי נווה 3. אורי אלפרסי 4.שרת המשפטים איילת שקד (פורמאלי) פסק דין

...

עם זאת, סבורני כי בנסיבות העניין, כאשר העותרים מלינים על הסדרים שחלו לגבי בחינות 2016 – 2017, שלגביהן ניתנו החלטות של בתי המשפט ואף בית המשפט העליון הכריע לגביהן, וכאמור הבחינות במתכונתן אושרו ע"י בתי המשפט (בכפוף לתיקונים קלים), הרי שמדובר במעשה עשוי שעל תקיפתו במסגרת הליך מנהלי חל שיהוי קיצוני.

סיכום: בסיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה שהוגשה בחוסר סמכות מקומית, המבקשת לדון בהסדר בדיקתן של בחינות שנדונו כבר על ידי בתי המשפט השונים, כולל בית המשפט העליון, וכמו כן אינה ערוכה כראוי וכוללת מסמכים חלקיים באופן המהווה חוסר ניקיון כפיים המצדיק מחיקת העתירה.

כאמור, החלטתי זו מבוססת על העתירה, כפי שהוגשה, וניתנת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בלא שנדרשה תגובה או תשובה לעתירה.

בסיכומו של דבר ומכל הטעמים שפורטו אני מורה על מחיקת העתירה על הסף, ללא צורך בתגובת המשיבים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 34188-07-20 בר נוי נ' משרד המשפטים/הנהלת בתי משפט/חשב לפני כבוד השופטת שרון הינדה התובע: שאולי בר נוי הנתבעים: משרד המשפטים/הנהלת בתי משפט/חשב החלטה

הנתבעות טענו כי תיקון התביעה המבוקש אינו נידרש מהתובע לצורך קיומו של הליך ראוי והוגן, אלא זה התבקש לאחר שכבר נדונה והוכרעה טענת התובע וממילא הוראות החוק וכתב המינוי מסמיכים את המתמחים בפרקליטות לייצג בבתי משפט השלום במהלך התמחותם.

עוד ייאמר כי לא מצאתי פסול בטיעון המיתמחה לגבי זכות הייצוג ומטעם זה, כאמור, הייצוג הותר בהחלטה בדיון.

...

בנוסף, מאחר שהנתבעות טענו כי יש למחוק התביעה על הסף, ומצאתי כי דין בקשתן להתקבל, ממילא לא היה מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

אשר על כן הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות הבקשה בסך כולל של 1,000 ₪.

₪ בתקופת המגפה ניסגר האולם, הוא הוצא לחל"ת וקיבל דמי אבטלה בסך של 5,275 התובעת משתכרת יותר מהנתבע, שכן פרט לעבודתה בערייה היא הפעילה סלון של סידור גבות ואיפור והעלימה זאת מבית משפט, כיום התובעת מתמחה במשפטים.

ההלכה בהתייחס לזכותו של קטין למזונותיו במסגרת תביעה עצמאית כאמור לעיל, ביום 29/01/2018 אושר בבית הדין הסכם הגירושין שנערך בין הצדדים.

...

טענות הנתבע דין התביעה להידחות מהטעם שעסקינן בהגדלת מזונות על פי ההסכם ושעה שהצדדים התדיינו בנושא מזונות הקטינים בבית הדין הרבני לו שמורה הסמכות לדון בהגדלתם.

משכך, אני קובעת שביחס לבן הגדול קיימת חלוקת זמנים שוויונית.

משכך ושעה שקיימת חלוקת זמנים זהה בין ההורים ביחס לבן הגדול אשר שוהה בפנימייה, לאור קביעתי לעיל לפיה שכרם של ההורים דומה עד זהה והואיל וממילא על פי הפסיקה צרכיו של הבן הגדול מגיעים בעת שהותו בבית ההורים מגיעים לכל היותר לחצי, אני קובעת שכל אחד מההורים יישא במלוא צרכיו בעת שהות הקטין בביתו ולא מצאתי מקום לקבוע כי רכיב זה שנקבע בהסכם שנערך בין הצדדים יוותר על כנו.

סוף דבר אם כן, התוצאה אליו הגעתי אינה שונה מהותית מהמזונות שנקבעו בהסכם ואני קובעת 15 ₪ שהנתבע יישא במזונות הקטינים הבת והבן הקטן בסך כולל של 2,400 ש"ח לחודש ( 1,200 עבור כל אחד מהקטינים) ולעת הזו וכל עוד הבן הגדול נמצא בפנימייה, הוא פטור מתשלום מזונותיו.

באותו עניין סטודנטית למשפטים הגישה מועמדות לתפקיד מתמחה בבית המשפט העליון ובהצהרה בדבר קרבה משפחתית ציינה שאביה מכהן כרשם בבית המשפט.

בית הדין האיזורי דחה את בקשתה, ובית הדין הארצי דחה את העירעור שהגישה המועמדת, תוך שהדגיש כי "אין לראות בהוראות הנהלים כמטילות מיגבלה על זכותה של המערערת להתמחות. מבחינה זו אין בנהלים מיגבלה על עיסוק המערערת כמתמחה אלא ישנה מיגבלה המונעת ממנה להתמחות במקום פלוני דוקא" (פסקה 31 לפסק הדין).

...

סיכומו של דבר: המבקשת לא הציגה נימוק משכנע מדוע יש להתערב בשלב ההליך הזמני בהחלטת המשיבה לסיים את העסקתה.

אשר על כן, אנו קובעים שסיכויי התביעה אינם טובים.

סוף דבר: הבקשה לסעד זמני נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 12 מרץ 2024 ו"ע 9557-03-24 מקמל נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד אהוד הלוי, חבר משה שגיא, חבר המבקש ארז מקמל משיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד עידית ביטמן החלטה

באשר לנסיבות קבלת העבודה מציין המבקש כי במהלך חודש ינואר 2024 לאחר פרישתו מהרשות נימסר לו על ידי חבר כי המשרד בראשותו של עו"ד יוסי אלישע קלדרון מחפש מתמחים למשפטים.

סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות". ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה". ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.

...

לפיכך המשיבה ממליצה להיעתר לבקשה ולקבוע למבקש תקופת צינון של שלושה חודשים מיום פרישתו משירות המדינה.

בהתחשב במכלול נתונים אלה, אנו קובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו במשרד ממועד מתן החלטה זו. ההיתר כפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק.