זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הדפוס הכריכה והליטוגרפיה

זוהי תביעתם של מר יבגני לוין, מר סרגיי צ'רפנוב ומר יבגני מורדכייב ("התובעים") כנגד תדביק פק בע"מ ("תדביק פק"), לתשלום זכויות שונות מכוח צו ההרחבה בענף הדפוס, הכריכה והליטוגרפיה ("צו ההרחבה").

...

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובעים לפיה בכל שנת עבודה היו זכאים לתשלום עבור 10 ימי חג. תדביק פק לא טענה כי שילמה לתובעים דמי חגים, ולא חלקה על אופן התחשיב והסכום שנתבע, אלא הסתפקה בהכחשת תחולת צו ההרחבה בענף הדפוס (סעיף 23 לכתב ההגנה; סעיף 7 לתצהירה של גב' גלילי).

לפיכך, משקבעתי כי התובעים הועסקו כעובדים בשכר, נדחית טענת תדביק פק לפיה יש לראות בתובעים כעובדים במשכורת, ואני מקבלת את התביעה להשבת ניכוי שלא כדין מהשכר.

סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל, על תדביק פק לשלם לתובעים, בתוך 30 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: לתובע מס' 1, מר יבגני לוין: מענק חג בסך 26,205.54 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 16/12/11 ועד מועד התשלום בפועל; פיצוי בגין הפרשה בחסר לקרן פנסיה בסך 3,117 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 16/12/11 ועד מועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 12,002.8 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 16/12/11 ועד מועד התשלום בפועל; השבת ניכוי שלא כדין מהשכר בסך 308.7 ש"ח נטו, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1/1/12 ועד מועד התשלום בפועל.

תביעות התובעת לזכויות שונות בגין תקופת עבודתה התובעת תבעה מספר רכיבים מכח הסכם קבוצי וצוי הרחבה: דמי הודעה מוקדמת,דמי הבראה, דמי חגים, תשלום מענק חג, קרן פנסיה, הפרישי שכר ודמי ביגוד.

הנתבעת טענה כי את רכיב דמי ההבראה יש לשלם בהתאם לצוו הרחבה בענף דפוס, כריכה וליטוגרפיה 1975 (להלן: צו ההרחבה בענף הדפוס).

...

משאין ראיות לתמוך בטענתה, התביעה בחלק זה נדחית.

אשר לפרטי המעסיק, לא מצאנו פגם באופן שבו צוינו.

נוכח כך לא מצאנו כי יש מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה. סוף דבר על הנתבעים 1-2 לשלם לתובעת ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 8,262 ₪.

התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו זכויות שונות מכוח צו ההרחבה בענף הדפוס, הכריכה והליטוגרפיה (להלן: "צו ההרחבה בענף הדפוס") וזאת, לטענתו, מאחר והועסק כדפס ועיסוקה של הנתבעת הוא בעבודות דפוס.

...

בעניין סיטרוק (לעיל) נדונה תביעתו של עובד שהעוסק כדפּס בחברת "דוקרט תעשיית אריזות (השקעות) בע"מ", להחלת צו ההרחבה בענף הדפוס על החברה ולזכויות כספיות המגיעות לו מכוחו, וכך נפסק שם: "מכל מקום, מחומר הראיות שהובא בפנינו, שוכנענו לחלוטין שעיקר עיסוקה של הנתבעת הינו יצור אריזות. עבודות הדפוס שנעשו על ידיה טפלות ונלוות לעבודת היצור ואינן אלא השלמה או תוספת של המוצר העיקרי – האריזה.

כללו של דבר: על יסוד האמור לעיל הגענו למסקנה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי יש לראות בנתבעת מעסיק ב"ענף הדפוס", ולכן גם אין להחיל על הנתבעת את צו ההרחבה בענף זה. בשולי הדברים נעיר, כי הנתבעת טענה בפנינו שמעולם לא תימחרה את העלויות הכרוכות בצו ההרחבה בענף הדפוס במסגרת הסכמי העבודה עם עובדיה, ובין היתר העניקה לתובע שכר שעתי בגובה 44 ₪ לשעה, הגבוה משמעותית מן השכר המקובל בענף הדפוס, כך שהחלה רטרואקטיבית של צו ההרחבה והזכויות הנובעות ממנו תוביל את הנתבעת למצוקה כלכלית.

לפיכך, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

משכך, דין התביעה ברכיב זה להידחות אף היא.

לאור כל האמור, התביעה נדחית על כל רכיביה, ומכאן שגם תביעתו של התובע לפיצויים בגין הלנת שכר.

הצדדים העלו טענות שונות באשר לתחולת צו ההרחבה בענף הדפוס[footnoteRef:14] אולם לא מצאתי להדרש לשאלת תחולתו של צו ההרחבה בענף הדפוס על הצדדים, הרלוואנטי לשאלת זכאות התובעת לתשלום בגין קרן הישתלמות שכן כב' בית הדין הארצי לעבודה קבע שאין מקום לחייב מעסיק בתשלום חלף הפקדות לקרן ההשתלמות מכח צו ההרחבה בענף הדפוס מאחר ולא מדובר ב"קרן הישתלמות אישית "אלא קרן מקצועית. ובלשונו של פסק הדין בענין ע"ע 8004-12-18 יעקב קסוטו נ' פלס שרותי דפוס בע"מ, (21.11.2019): [14: התובעת הפניתה בסיכומיה לצוו הרחבה בענף הדפוס, הכריכה והליטוגרפיה 1975 תיקון 1985. ]

...

על רקע האמור, ובהיעדר תחשיב נגדי, מצאתי לקבל את תחשיב התובעת ולפסוק לה עבור רכיב זה סך של 2,638.

] לאור האמור דין תביעת התובעת לעניין רכיב זה להידחות.

סוף דבר הנתבעות תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אבדן השתכרות לאור הפרת חוק עבודת נשים בסך של 20,000 ₪.