זכויות ירושה לילדים מאישה שנייה

לאביהן של התובעות היו שתי נשים: אישתו הראשונה היא אם התובעות ואילו אישתו השנייה הנה אשה בשם בריג'יט. לאבי התובעות ילדים משתי נשותיו.

על פי צו ירושה מתוקן של בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים מיום 25.5.10, בריג'יט ירשה 8/16 מעיזבון המנוח, ושמונת ילדיו של המנוח משתי נשותיו, ובהן התובעות, ירשו כל אחד 1/16 מעיזבון המנוח.

אשר לטענת התובעות בדבר העדר העברה של הבעלות בחנויות בראס אל עמוד אליהן בפועל עד להשלמת תשלומי ההעברה – מקובלת על בית הדין עמדת הנתבע כי יש לייחס לתובעות הכנסות בהתאם להסכם הפשרה אשר משקף את חלוקת הזכויות בין היורשים.

...

אשר לטענה בדבר תשלומים שהתובעות נושאות בהם לבריג'יט לתקופה של עשר שנים, אנו סבורים כי תשלומים אלה אינם ברי קיזוז כנגד ההכנסה הרעיונית.

אשר על כן החלטנו לדחות את תביעות התובעות.

סוף דבר התביעות נדחות ללא צו להוצאות.

כעולה מצו הירושה, יורשים אחרים של המנוח - ילדיו מאשה שניה החיים בסוריה - ויתרו על חלקם בירושה לטובת המערער 3.

עוד נטעים ואולי בכך עיקר, כי אמנם בפרשת יהלום נאמר, שאין מניעה עקרונית לכך שיורש יבוא בנעלי הורו המנוח ויתבע הכרה בזכויותיו מכוח הילכת השתוף (שם, עמ' 381 וראו גם שלם עמ' 81).

...

זכויות המערערים בחלקה סוף דבר, החלקה הוקנתה לאפוטרופוס.

משכך, ונוכח היות החלקה נכס שהוקנה לאפוטרופוס כדין, אין בידינו להיעתר לערעור.

במקרה דנא, חלק מילדיו של המנוח הם אזרחים ישראלים, שלא נפקדו; אך חָזְקָה עלינו הוראת הדין ועל כן אין להיעתר לערעור זה; ועם זאת חֲזָקָה על המשיבים שלא יחזרו בהם מהצעתם למערערים, לפיה יוכלו לפנות לועדה לפי סעיף 29 לחוק לאחר שיתוקן צו הירושה, וכי הועדה תתן דעתה לעניין הפיצויים למכלול הנסיבות.

למרות זאת, כשהתייחס הנשיא אהרון ברק לשאלה השנייה (לעיל, הסמכות להתיר את הנישואין), הוא הוסיף עוד פסקה העוסקת בסמכות בעינייני ממון וכתב שהיות שצריך לכרוך את עינייני הממון לתביעת הגירושין וכריכה זו צריכה לעמוד במבחן המשולש: תביעה כנה, כריכה כדין, כריכה כנה – אי אפשר לכרוך באופן כנה את עינייני הממון בנישואין אזרחיים, היות שעל פי החלטת בית הדין הרבני אין זכויות ממוניות בנישואין אזרחיים: מי שכורך את עינייני הממון אינו פועל באופן כנה כי מטרתו לשלול את הזכויות הממוניות של בן זוגו.

ירושה אמנם לפי ההלכה מי שנישא בנישואין אזרחיים אינו יורש את בן זוגו, היות שגם אם נאמר שיש חיוב 'גט לחומרא' אי אפשר להוציא ממון מידי היורשים מחמת הספק, אבל אם נשליך מדין מזונות לדין ירושה יתברר שהדבר תלוי במחלוקת הנ"ל: לדעת הסוברים שאין להטיל חיובי ממון מחמת ספק קידושין, גם בירושה נאמר שאין האשה והבעל (הנשואים אזרחית) יורשים זה את זה. עם זאת אם נקבל את דברי הרב עוזיאל ואת דברי בית הדין שהובא בפד"ר (כרך ה עמוד 124) שהביאו ראיה מדברי ממהרשד"ם שעסקו בירושה לכאורה גם זכות ירושה תהיה בנישואין האזרחיים.

לעיל הובאה מחלוקת בדבר חיוב מזונות אשה בנישואין אזרחיים, ולחלק מהשיטות הרי הוא חייב בהם (ואפילו שהבעל יכול לומר 'קים לי' כשיטות הפוטרות, מכל מקום כיוון שכל חייו כן פרנס אם כן הסכים עם השיטות המחייבות וזו סיבה לחייבו גם עכשיו אם לא שילם ורק במקרה שמעולם לא פרנס ורוצים לחייבו אז יוכל לומר 'קים לי') ולכל הדיעות האב חייב במזונות ילדיו ואין כאן מקום להאריך בגדר החיוב.

...

האישה תבעה 120,000 ש"ח שלטענתה קיבלו הצדדים עבור הדירה הקודמת שלהם והבעל הבריח – תביעה זו נדחית: האישה לא צירפה סימוכין לטענתה זו, וכל עוד לא הוכח אחרת, טענת הבעל שסכום זה נדרש לשיפוץ הדירה הנוכחית – מתקבלת.

תביעת האישה לכתובה נדחית היות שבני הזוג נישאו שלא כדת משה וישראל ולא נכתבה לה מעולם כתובה.

תביעת האישה לפיצויים נדחית היות שהאישה תבעה לסדר גט והגט סודר בהסכמה בין הצדדים, ואין זה דומה לפסק הדין שהובא לעיל (מפד"ר חלק ג עמוד 369) שבו חייבו את הבעל לשלם לאשתו פיצוי גירושין, מאחר שמדובר שם שהבעל הוא שתבע את הגירושין לכן היה מקום לחייבו, מה שאין במקרה דידן שהאישה תבעה גירושין.

לטענתו, באשר לשלילת אבהות כל האסכולות תמימות דעים כי בעל רשאי לשלול אבהותו על ילד שנולד מאישתו, אם עשה זאת במועד לידת הילד, או בימים בהם נהוג, על פי מנהגם של בני אותה ארץ, לבוא ולברך את ההורים על לידת היילוד, שכן על פי הדין המוסלמי, חזקה שילד שנולד לאשה נשואה, הנו בנו של בעלה, בהתאם לכלל "אל וולד ללפראש". לטענתו, המשיב לא יזם כל בקשה לשלילת אבהותו על הקטין.

ילד שהנו "מחוסר אב", אינו זכאי לזכויות כגון ירושה ומזונות מהדין הדתי וכן דבק בו .

יש לנו כאן בעית אבהות וזה קורה הרבה בקהילה הערבית, שהאימא מתחתנת פעם שניה .

...

סבורני כי נזק זה (אשר ניתן אף למזערו כפי שיפורט להלן), בכלל הנסיבות שפורטו לעיל, אין בו לשנות את מערך השיקולים והאיזונים שהביאוני לדחות העתירה.

סוף דבר מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש לערוך את הבדיקה לטובת הקטין וכי יש בעריכתה צורך ממשי הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם לו, כתוצאה מהבדיקה.

התובענה נדחית.

התובעת לבית המשפט, תביעה לפסק דין הצהרתי באשר לנכסי המנוח, תמ"ש 18499-09-18 הנתבעת עתרה לדחיית בקשת התובעת למתן צו ירושה, כפי שהוגשה על ידי התובעת ולמתן צו ירושה, על פי דין ס' 11 (א)( 1) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 ואשר על פיו הנתבעת כאלמנת המנוח אשר הותיר אחריו הורים יורשת מחצית מהעיזבון ואילו התובעת ובעלה כהוריו של המנוח יורשים את המחצית השנייה.

2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאציהם, הורי הוריו 8 ) וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש); זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה .

סעיף 11 (ג) לחוק הירושה מוסיף וקובע: (ג) המגיע לבן-הזוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאישה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973- , או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו".

...

₪ והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכ"ט הינו סך של 25,000 סיכום: לאור כל האמור לעיל: 151.1.

ההתנגדות לבקשה לצו ירושה שהגישה הנתבעת- ת"ע 3699-09-18 – נדחית.

תביעת התובעת לפסק דין הצהרתי מתקבלת בחלקה כך שנקבע כי התובעת זכאית לפסק דין הצהרתי באשר למגרש, אך תביעה לגבי הכספים בחשבונות הבנק נדחית.