מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות ילדי מבקשי מקלט בישראל חסרי מעמד

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת נשואה לאיש, והיא אם לשני ילדים, המתגוררים בהודו.
כבוד השופט ע' פוגלמן קבע בעיניין זה כי "... אל מול טיב המטריה שבה עסקינן, הכרוכה בפגיעה בזכויות יסוד: הזכות לכבוד והזכות לחירות ... יש לעשות שימוש בסמכות הסילוק על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי במשורה בלבד, באותם מקרים חריגים ונדירים שבהם גדשה הסאה" (ראו בר"מ 2132/16 משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה נ' Kesta Brhane (פורסם בנבו 10.5.2016)).
זאת ועוד - לעניין השהוי בהגשת בקשתה של המערערת-אציין רק כי גם אם תיתקבל טענת המערערת, לפיה הנסיבות שהביאו אותה להגיש את בקשת המקלט בישראל נוצרו רק בשנת 2017, אזי גם ממועד זה חלפה למעלה משנה עד להגשת בקשתה ביום 19.8.2019.
עם זאת, נטל הבאת הראיות, אשר יוכיחו את זכותו של מבקש המקלט למעמד פליט, הוא על המבקש.
...
בית הדין דחה את הערר שהגישה המערערת על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "המשיבה"), לפיה נדחית בקשתה של המערערת לקבלת מקלט בישראל.
נראה לי כי מבט על מכלול טענותיה והתנהלותה של המערערת איננו מצדיק מתן מקלט, משהמערערת לא הראתה, ולו ראשית ראיה ל"פחד מבוסס היטב".
ואינני סבורה, כלל ועיקר, כי טענות המערערת עומדות במבחן זה. סוף דבר: על כן, וכמפורט בפסק הדין, הערעור נדחה.
במקביל, ומשנדחה הערעור על דחית בקשת המערערת למקלט, נדחה גם עמ"נ 43388-11-19 שעניינו ערעור על החלטתו מיום 31.10.19 של בית הדין לביקורת משמורת, שדחה את בקשת המערערת לשחרור ממשמורת.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי המבקשת, נתינת הודו, אם לשני ילדים, נכנסה לישראל לראשונה ביום 15.12.13 כעובדת זרה בענף הסיעוד והונפק לה רישיון מסוג ב/1 שתוקפו הוארך מעת לעת עד ליום 27.9.18.
פסק דינו של בית הדין לעררים בית הדין לעררים קובע כי לאור הפסיקה הקובעת כי כאשר לאדם פחד מבוסס היטב מלשוב לארצו, מצופה ממנו, כי יעשה כל שביכולתו להסדרת מעמדו בהזדמנות הראשונה - משלא פעלה המבקשת כאמור, ללא הסבר המניח את הדעת, יש בכך משום הודעת בעל דין כי אין לה פחד מבוסס היטב לשוב לארצה.
לטענת המבקשת, רק במועד הדיון שהתקיים בבית הדין למשמורת, ביום 19.8.19, נודע לה כי באפשרותה להגיש בקשה למקלט בישראל בעקבות הטענות על החששות לחייה שהעלתה במהלך הדיון.
כך גם, טוענת המבקשת כי פסק דינו של בית הדין לעררים לוקה בחוסר סבירות תוך הנחת קביעות שהדעת אינה יכולה לקבל.
לפיכך, לשיטתה, יש לאפשר לה לממש את זכותה החוקתית למיצוי ההליכים המשפטיים להסדרת מעמדה.
...
יחד עם זאת, אני סבור כי מן הראוי שטענות המבקשת ייבחנו במסגרת הדיון בערעור ואסתפק בכך שלא ניתן, בשלב זה, לשלול לחלוטין את סיכויי ההצלחה בהליך הגם שהם נמוכים כאמור.
יחד עם זאת, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, שכן היא טוענת לסכנה ממשית הנשקפת לשלומה אם תורחק למדינת מוצאה - טענה שמן הראוי שתתברר לגופו של עניין במסגרת הערעור.
לאור כל האמור, ניתן סעד זמני לפיו לא ינקטו הליכי אכיפה כנגד המבקשת והיא לא תורחק מהארץ עד להכרעה בערעור שמצופה כי יישמע בהקדם בהתחשב בכך שהמבקשת מצויה במשמורת .

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מדגישה הרשות כי הדרכון המזויף מתווסף להתנהלות נמשכת של מירמה וחוסר תום לב של המערער, לרבות שקרים לגבי גילו ומוצאו, הגשת בקשת סרק למקלט ושהייה שלא כדין בישראל משך שנים לאחר דחייתה.
ארגון זכויות האדם המוקד לפליטים ולמהגרים פירסם לאחרונה דו"ח מחקר שבו ביקר את היתנהלותה של מדינת ישראל כלפי ילדיהם של מבקשי המקלט (המוקד לפליטים ולמהגרים, מעמדם של ילדי מבקשי מקלט בישראל וברחבי העולם (2022)).
...
אני סבורה כי מתקיימים במקרה זה הטעמים המיוחדים כאמור בפסיקת בית המשפט העליון, ומכלול השיקולים מטים את הכף לטובת מתן הזדמנות נוספת ואחרונה למערער להשיג תיעוד אותנטי מקורי בנוגע לזהותו.
משכך, דין הערעור להתקבל בחלקו, במובן זה שהרשות תנפיק למערער תעודת מעבר ואשרת כניסה לחזרה חד פעמית אינטר־ויזה, כדי לאפשר לו לצאת מישראל למדינת גינאה ולשוב עם מסמך זיהוי אותנטי מקורי.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שהרשות תנפיק למערער תעודת מעבר ואשרת כניסה לחזרה חד פעמית אינטר־ויזה, כדי לאפשר לו לצאת מישראל למדינת גינאה קונאקרי ולשוב עם מסמך זיהוי אותנטי מקורי.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 9.11.2005 הגישה המבקשת בקשה למקלט מדיני בישראל, ובעקבות זאת ניתן לה רישיון ישיבה מסוג ב/1 (מטופלת או"ם) שתוקפו הוארך מספר פעמים עד ליום 29.5.2010.
ביום 29.8.2010 הגישו כלל בני המשפחה בקשה נוספת למעמד, הפעם מכוח החלטת ממשלה מס' 2183, שהתקבלה ביום 1.8.2010, ארבע שנים לאחר החלטה 156, ועניינה "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל" (להלן: החלטה 2183).
החלטה 2183 קבעה מספר תנאים להענקת מעמד בישראל לילדים להורים חסרי מעמד, וכן גם להוריהם ואחיהם.
אין לי אלא לשוב ולהזכיר, כי מקום בו מדובר בהחלטות שעניינן מעמד בישראל למי ששוהה כדין למשך תקופה לא מבוטלת, אשר מטבען כוללות השפעה ניכרת על חיי הפרט ועל זכויות בסיסיות וגרעיניות, יש להקפיד הקפדה יתירה על הליך תקין וזהיר (ראו והשוו: עע"ם 7854/12 פלונית נ' משרד הפנים, פסקה 20 (25.8.2015); בג"ץ 1591/18 פלונית נ' שרת המשפטים, פסקות 59-56 (17.9.2020).
...
בסיכומו של דבר, הגעתי למסקנה כי היעדר ההתייחסות לנסיבות פירוק הזוגיות בין המערערת לאב, כמו גם דלותו של הראיון שנערך למערערות וההשלכה שהייתה לכך על קביעת זיקותיהן לישראל – מהווה פגם מהותי בתשתית העובדתית שעמדה בבסיס החלטתה של הוועדה הבינמשרדית.
בהתאם, אני סבורה כי אין מנוס מעריכת ראיון חדש למערערות על-ידי הגורמים המוסמכים ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר יעמיק בנסיבותיהן הייחודיות והפרטיקולריות ויהווה תשתית עובדתית מספקת לקבלת החלטה בעניינן.
סוף דבר: לו תישמע דעתי נקבל את הערעור במובן זה שעניינן של המערערות יושב לוועדה הבינמשרדית, שתבחן את בקשתן ותשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים למקרה זה, הכול לאחר שתערוך להן ראיון נוסף.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיב טוען עוד כי "מכלול הנסיבות בעיניינן של המערערות נבחן כדבעי, ונימצא שאינו מצדיק קבלת מעמד בישראל מטעמים הומנטריים עבור ג'נט. למעשה, אם תיתקבל גישת המערערות, משמעות הדבר תהא, שלכל מישפחה שילדיהם נולדו בישראל וגדלו בה מספר שנים יש זכות לקבלת מעמד בישראל. לגישתן, לידה של ילד בישראל תעניק לילדים ולאנשים שאף אין להם זיקה חוקית לילדה, זכות לקבלת מעמד בישראל. ברי כי גישה זו סותרת מכל וכל את הדין החל במדינת ישראל, את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל ואת שיקול דעתו הרחב של שר הפנים בעיניין זה". דיון והחלטה כשהיא עוורת מלידה, חולת אפליפסיה וחסרת זהות ומעמד בעולם, שוהה מערערת 2 מאז לידתה בחסותה של דודתה.
נימסר כי "כשרונה המוזיקלי של קריסל הוא חריג ביותר! יש לה שמיעה פנומנלית, זיכרון יוצא מן הכלל ומוזיקליות מרגשת ביותר. גם האינטליגנציה שלה היא הרבה מעל הממוצע... לאחר שנתיים של נגינה בנבל, היא הופיעה בקונצרט עם התזמורת הפילהרמונית יחד עם הרכב הנבל של ילדים לקויי הראייה. ברגע שהחלה לשיר חל שינוי דרמאטי במצב הרוח שלה, בקשר שלה עם הסביבה וגם בסדר היום שלה. היא הפכה לכוכבת ברמה בינלאומית ואני לא מגזימה". אשר למערערת 1 נימסר כי "ג'נט היא משפחתה היחידה. אין לה מקום אחר בעולם בו מחכה לה מישהו שיגדל אותה ויטפל בה. מאחר שהיא כל כך רגישה ושברירית, אני חושבת שאם היא תעבור טראומה נוספת, כבר אי אפשר יהיה לשקם אותה... קריסל נימצאת כעת על מסלול לימודי שמקנה לה מיקצוע ממנו תוכל להיתפרנס בכוחות עצמה. היא יכולה להיות זמרת ונגנית. כל היתרחשות שתקטע את התהליך שהיא נימצאת בו עכשיו (הושג במאמצים גדולים מאוד), יגרום לה להיתמוטטות". בדו"ח מאת עובדת סוציאלית של מחלקת הרווחה בעריית תל אביב נימסר בחודש פברואר 2018 כי "הנערה חכמה ואינטליגנטית מאוד ואין לה כל קושי עם החומר הנלמד. יחד עם זאת קיים קושי מצידה לקבל את נכותה ומגבלותיה וכן היא סובלת מבדידות חברתית... מאחר והיא סובלת מעיוורן מוחלט, קריסטין תלויה בג'נט בהרבה תפקודים בסיסיים ואינה עצמאית כבני גילה. היא מטופלת טוב מבחינה פיזית... מבחינה רגשית הקשר בין ג'נט לקריסטין מורכב. ג'נט אוהבת את קריסטין ומסורה לה מאוד, אך מתקשה לקבל את הצורך שלה בעצמאות ונפרדות בתחומים בהם היא יכולה ומסוגלת. הקושי להיתמודד עם היתנגדות מצד הנערה מוביל למריבות בין השתיים, קללות ואף הגיע עד לכדי אלימות פיזית ביניהם. בעקבות דיווחה של הנערה על האלימות כלפיה מצד ג'נט בחודש 11/2016 הועבר דיווח למישטרה וג'נט נעצרה למשך 3 ימים ונחקרה... אין ספק כי ג'נט מהוה עבור קריסטין דמוית משמעותית המעניקה לה ביטחון ויציבות והיא זקוקה לה לסיפוק צרכיה הבסיסיים והרגשיים לאור נוכתה המורכבות". בחודש מאי 2018 נימסר משרותי הרווחה של עריית תל אביב, כי "הווייתה של הילדה הנה ישראלית, היא דוברת עברית רהוטה, מכירה את התרבות הישראלית, ואינה מכירה אורח חיים שונה מזה שאותו חיה מאז נולדה בישראל... כל שינוי בשגרת חייה על אחת כמה וכמה מעבר בגילה יפגע קשות במצבה הרגשי הבריאותי והתפקודי". במכתב משנת 2018 מאת בית הספר שבו למדה, נאמר כי בשל מצבה החריג של מערערת 2 "אנו מבקשים בכל לשון של בקשה מן הועדה ההומניטארית להמליץ בפני שר הפנים על מתן מעמד של אזרחות קבע לקריסטין ולאימה ג'נט, ובכך לתת בית חם ומזור למי שמשוועות למקלט". בחוות דעת נוספת משרותי הרווחה של עריית תל אביב שמוענה אל המשיב ביום 27.5.2020, נימסר כי "ג'נט היא אדם חיובי ומהוה עבור קריסטין בית, והיא העוגן היחידי שיש לה בעולם, על כל המשתמע מכך. ג'נט משתפת פעולה עם הגורמים השונים: בית ספר, עו"ס מערכת רפואית וכד', ודואגת לשלומה של ביתה... קריסטין זקוקה להתייחסות מתאימה בכדי לאפשר לה להתפתח באופן המיטבי האפשרי. בחיי היומיום היא תלויה לחלוטין באימה, היא יודעת לבצע פעולות בסיסיות כמו רחצה והלבשה, אולם פעולות מורכבות יותר כגון הכנת אוכל אינה מסוגלת לבצע, היא אינה עצמאית בניידות, ולא נעזרת במקל נחיה... הקשר לישראל הולך ומתעצם ואין לה כלל זיקה לפיליפינים. במידה שתגורש מצבה הבריאותי עלול להיתדרדר בשל מחלת האפילפסיה עד לסכנת מוות. היכולת שלה להתקיים בפיליפינים כאדם עוור אינה אפשרית. היא לא תוכל לעבור שקום בכדי להתגבר על הקשיים הנובעים מעיוורון. היא תהיה אדם חסר משמעות ותוחלת ולא תוכל לשרוד. אי מתן מעמד לגיטימי לקריסטין להשאר בארץ הנו גזר דין מוות עבורה!". חוות דעת נוספת מיום 24.10.2022 הוגשה למשיב מטעם שרותי הרווחה בעריית תל אביב, לאחר מתן ההחלטה מושא העירעור, ובה בנוסף על האמור בחוות דעת קודמות, נקבע כי בטיפול ריגשי שמקבלת מערערת 2 "בא לידי ביטוי הקשר המשמעותי והעוגן שג'נט מהוה עבור קריסטין. בחיי היומיום היא תלויה לחלוטין באימה... אף שקריסטין כבר בת 19 היא אינה מסוגלת לנהל אורח חיים עצמאי וזקוקה לאימה ג'נט באופן מוחלט. המשמעות של אי מתן אישור שהייה בארץ לג'נט וההפרדה בין השתיים, להערכתי הנה חד משמעית שגם קריסטין לא תוכל להשאר בארץ. היא עדיין לא בשלה לחלוטין לתכניות שקום ומגורים עצמאיים. קריסטין זקוקה להמשך טפול במסגרות השונות בקהילה, כגון המערכת הרפואית להמשך טפול תרופתי במחלקת האפילפסיה. שקום סביב העיוורון, לימודים גבוהים, תעסוקה, הדרכה בתחום התיפקודי ועוד תחומים שיאפשרו לה להיות אדם בוגר מתפקד עובד ובריא... קריסטין מבחינה התפתחותית, עדיין בגיל ההתבגרות על כל המשמעויות הכרוכות בכך... אי מתן מעמד לגיטימי לג'נט להשאר בארץ הוא כמו אי מתן מעמד לקריסטין, ולא ניתן להפריד בין השתיים". המשיב לא חלק על התעוד הרפואי שהוגש בנוגע למערערת 2 ועל חוות הדעת הסוציאליות שהוגשו בעיניינה, שמהן עולה באופן חד משמעי, כי מעבר של קריסטין למדינה אחרת עלולה לפגוע בה קשות בכל היבט; וכי היא תלויה באופן מלא במערערת 1.
...
ביום 20.9.2022 ניתנה ההחלטה בבקשה, ובגדרה נקבע כי "הבקשה להסדרת מעמדה של הבת קריסטין תאושר. לאור מצבה הרפואי, העובדה כי גדלה בישראל, משולבת במסגרות חינוך והחזיקה בעבר ברישיון א/5 החלטתי כי יוענק לה רישיון א/5 לשנה. בתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות. לגבי המבקשת ג'נט, לא מצאתי טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל והחלטתי לסרב הבקשה. כפי שציינה נציגת משרד הבריאות וכפי שציינה בעצמה במהלך הראיונות אשר נערכו, כיום קריסטין בוגרת ועצמאית, ויכולתה להסתדר גם ללא עזרתה הצמודה של ג'נט. המבקשת תוכל להמשיך לשמור על קשר עם קריסטין גם לאחר שובה למדינת מוצאה וזאת באמצעות אמצעים טכנולוגיים שונים הקיימים היום וכן באמצעות ביקורים הדדיים של שני הצדדים". ערר שהוגש לבית הדין על החלטה זו נדחה בפסק דין מושא ערעור זה. פסק הדין הערעור בפסק הדין נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, וכי המשיב אינו מחויב לקבל את עמדותיהם של חברי הוועדה.
"יש לזכור כי על אף הניסיון להציג את ג'נט כאמה של קריסטין, אין לקבל זאת כטעם במישור של שמירה על שלמות התא המשפחתי, הליך אימוץ של ג'נט לא צלח, ו'הורות פסיכולוגית' לא מקימה טענות הומניטריות המבוססות על תא משפחתי מאוחד... יש לעמוד על הדיכוטומיות של התייחסותה של קריסטין לאיירין. אמנם בסוף הריאיון היא התנערה מאמה הביולוגית, אך תוך כדי ראיון בשטף הדיבור הטבעי, היא התייחסה אליה כאמה לכל דבר, ואף נפגשה עמה ושומרת עמה על קשר. מכאן שמסכת יחסים זו סבוכה יותר מן הנטען על יד העוררות. לעניין זה ראוי לציין כי רצונה של קריסטין לשהות לצידה של ג'נט אך מובן, אך אינו מהווה – בפני עצמו – טעם הומניטרי... גם עצם הבקשה כי בעל זכות שהייה בישראל יוסעד על ידי קרוב משפחתו לא מהווה טעם הומניטרי להותרת אותו קרוב משפחה בישראל... קריטסין מחזיקה ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ובכך פתוחה בפניה האפשרות לקבלת סל סוציאלי רחב, וכן קבלת סיוע הנדרש לה". לסיכום נקבע כי "כפי שהצגנו לעיל, לא הוכחה פגיעה כאמור, ואף לו הייתה מוכחת פגיעה כאמור, הרי – בדומה למקרה של חולה סיעודי ישראלי – למשיבה שיקולים נוספים אשר מצדיקים איזון אשר משמעו לעיתים אף פגיעה בבעל זכות". טיעוני הצדדים המערערות טוענות כי בזמן אמת, בעת שמצאה את מערערת 2 על סף דלתה, לא ידעה מערערת 1 כי מדובר בביתה של אחותה, וכי עובדה זו התבררה לה במהלך השנים, בטרם הגישה את הבקשה לקבלת אפוטרופסות עליה.
נטען כי "לא ברור כיצד... בית הדין קובע שקריסי מתייחסת במהלך הראיות לאימה לכל דבר רק בשל העובדה כי טענה שפגשה אותה כחודש או חודשיים לפי הראיות", כשמדברי מערערת 2 יש להסיק את המסקנה ההפוכה מזו.
אשר על כן, נוכח נסיבותיו החריגות של העניין, ובשים לב לפגמים שנפלו בהחלטה, מתקבל הערעור בעניינה של מערערת 1, באופן שחלף החלטת המשיב מיום 20.9.2023 לדחות את בקשתה לקבלת מעמד בישראל, נקבע בזה כי כאמור בעניינה של מערערת 2 גם למערערת 1 יוענק רישיון ישיבה בישראל מסוג א/5 לשנה, ובתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו