נטען כי הנתבעים עצמם מנהלים הליכים משפטיים אחד כנגד האחר וכי תלויה ועומדת גם תביעת הנתבע 2 כנגד הנתבעת 1 לפירוק השתוף בדירה שנרכשה בבאר שבע באמצעות תמורת מכירת הדירה שנרכשה בפתח תקווה וקיים חשש שאם לא תנתן הוראה בעיניין השבת כספי ההלוואה, יחולקו כספי התמורה בין הנתבעים ובין הבנק הממשכן.
הנתבע מצין כי את הדירה ברח' X בפתח תקווה רכשו הצדדים תוך שימוש בסכום של 200,000 ₪ שירש הנתבע מעזבון אמו המנוחה, 300,000 ₪ מתמורת מכירת הדירה בבאר שבע, 480,000 ₪ משכנתא שנטלו מהבנק, 100,000 ₪ כספי הלוואה שהנתבע קיבל ממקום עבודתו ב********* ו 450,000 ₪ שניתנו במתנה ע"י אביה המנוח של הנתבעת.
התרשמתי כי למעשה מבחינת התובעת ובעלה ז"ל, בהצהרת כוונות של רצון שתהיה לבנה"ז דירת מגורים, הרי שבין אם הדירה היתה בפתח תקווה ובין אם בבאר שבע לא היתה דרישה להשבת הכספים גם כאשר נמכרה דירת פתח תקווה ואולם בעת שהיתממש גם התנאי הנוסף והוא סיום היחסים הזוגיים בין הנתבעים, אזי עמדה התובעת על זכותה לידרוש בחזרה את כספי ההלוואה בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה.
...
יתר על כן סבורני כי בתוך מערכת יחסים משפחתית יש מקום לציפיה סבירה מהמלווים לגמישות ביחס למועד קיום החיובים, באופן שגם אם נקבע שבעת מכירת הדירה או גירושי הלווים יוחזר הסכום, הרי ששעה שנרכשה דירה חלופית אחד מתנאי הקיום יהיה מכירת הדירה בחלופית שנרכשה מבלי שהדבר יהווה ויתור מוחלט על כספי הלוואה.
במובנם המשפחתי של סעיפי הסכם ההלוואה סבורני כי המלווים נהגו בצורה מתחשבת מאד כלפי הלווים וזאת כל עוד חיו יחד כבני זוג וכל עוד לא התקיים מועד הקיום הנוגע לאפשרות גירושין.
לא יכולה להיות מחלוקת כי הועבר סכום שמגיע כדי כמעט מיליון שקלים, ההפרש בין הסכום שאסמכתאות בכתב מוכיחות על נקלה ובין הסכום המצוין בהסכם ההלוואה, הוא הפרש מינורי שאין בו כדי להביא למסקנה מרחיקת הלכת של הנתבע כי ההסכם היה "לכאורי".
גם ביחס לגירסה המשתנה של הנתבע כי חלק מהסכום פרח מזכרונו, הנתבע לא הצליח להניח כל יסודות או להציג כל הגיון לגרסתו לפיה הורי אשתו בחרו להעניק להם מתנות בסך מיליון שקלים כאשר לפחות מחצית מהסכום "פרח מזכרונו" במועד שערך את כתב ההגנה שלו.
העברת הסכום בפעימה אחת
לא מצאתי אף לקבל את הטענה כי יש לדחות את התביעה בגין הפרש של 42,000 ₪ בין הסכום שצוין בהסכם ההלוואה בסך מיליון שקלים ובין סכום שהוכחה העברתו בסך 958,000 ₪, שכן אף אין מחלוקת כי חוץ מהסכומים הגדולים שהועברו בשתי פעימות של מאות אלפי שקלים הועברו גם סכומים נוספים, בהיקפים של עשרות אלפי שקלים שלמעשה בהיקפם הכולל עולים גם על הסכום שצוין בהסכם ההלוואה.
עוד יש לתמוה על כך שלמעשה הנתבע מצפה מבית המשפט להתעלם ממסמכים בכתב שהוא ויתר הנוגעים בדבר חתומים עליו, חתימה שאינה מוכחשת, על יסוד טענות שלו בעל פה, לפיהן כל המסמכים שנחתמו ונערכו בכתב, דינם להימחק אל מול הציפייה שלו שהלוואה תהפוך להיות מתנה.
מכל האמור והמקובץ לעיל אני מוצאת לקבל את התביעה על כל רכיביה.
