זכויות יוצרים: הגנה על יצירות ישנות

נתמקד בתנאי בהוראה זו שלפיו על היצירה להווצר על-פי הזמנה.

ההגנה אינה מתפרשת על טעות בטיב ההרשאה לשימוש בתמונה או בזהות הבעלים בזכות היוצרים בתמונה (ראו, רע"א 7774/09 ויינברג נ' ויסהוף, פיסקה 23 (28.8.2012): "הגנת המפר התמים עומדת איפוא למי שלא ידע ולא חשד כלל בקיומה של זכות יוצרים ביצירה. רק הנחה מוטעית – שיש לה יסוד נאמן – על אי קיום זכות יוצרים תקים למפר הגנה, ואילו הנחה סתמית על קיומה של הרשאה או על כך שאין מדובר בהעתקה – אינה מקימה את ההגנה"; וראו הסקירה בת"א (מחוזי ת"א) 22999-02-11 גנור נ' וואלה! תיקשורת בע"מ, פיסקה 27 (4.7.2013)).

למשל, יצירות ישנות אשר אפשר לסבור כי כבר נפלו לנחלת הכלל".

...

אשר לשיקולים לחומרא: תוכן התמונה: יש לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בתמונה המתעדת רגע ייחודי, ולעניין זה מקובלת עלי טענת התובע כי מדובר בהנצחת אירוע לא שגרתי של גורם ידוע בעולם החרדי.

סעד זה לא נכלל בכתב התביעה, ומובן שאין מקום להיעתר לסעד שהועלה במפורש לראשונה בשלב סיכומי התשובה.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 32,500 ש"ח. אשר להוצאות המשפט, יש ליתן את הדעת לסכום התביעה ולטירחה שהוקדשה לבירור ההליך.

בעניינים אלה, יחולו על יצירות שנוצרו לפני יום התחילה של החוק, הוראות חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "החוק הישן").

האם שלושת הצילומים מושא התביעה הם בגדר יצירה מוגנת בזכות יוצרים? סעיף 4 (א) לחוק קובע רשימה סגורה של יצירות בהן קיימת זכות יוצרים, וכן קובע מספר תנאים להגנה על יצירות אלה: "4 (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

...

גובה הפיצוי על רקע מכלול השיקולים שפורטו, אני סבורה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין השימוש שנעשה על ידי הנתבעת 2 בצילום שיר וגדסי בכתבה.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 60,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית בצילום הנבחרת ובצילום גולדה וקיסינג'ר. הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 20,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית בצילום שיר וגדסי.

בנוסף לסכומים הנקובים לעיל, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪, בחלוקה הבאה: 37,500 ₪ ישולמו על ידי הנתבעת 1; 12,500 ₪ ישולמו על ידי הנתבעת 2.

בית משפט קמא דחה את טענת המערערים כי מדובר ב"יצירה מוזמנת" – המערערים לא חלקו בכתב הגנתם על בעלות הצלם על היצירה ורק במסגרת סיכומיהם טענו לראשונה, תוך הרחבת חזית אסורה, כי מדובר ב"יצירה מוזמנת" וכי בהתאם לסעיף 35(ב) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק") הבעלים של התמונה הוא המזמין, קרי החסידות וכי נטל ההוכחה מוטל על כתפי הצלם בעיניין זה. הטענה נדחתה גם לגופה, מאחר ולא עלה מהעדויות כי התמונה צולמה לפי הזמנה.

עם זאת, הגנת המפר התמים אינה בגדר תניית פטור העומדת לצדו של כל מפר והיא מצומצמת למקרים חריגים בלבד, בהם הגנת זכות היוצרים ביצירות מושא ההפרה עשויה להיות מוטלת בספק באופן סביר, כדוגמת יצירות ישנות אשר אפשר לסבור שעברו זה מכבר לנחלת הכלל, או יצירות שלגביהן המפר לא ידע או לא היה עליו לדעת כי זכאיות הן להגנת זכות יוצרים.

...

אני סבור, כי קביעות אלו מאוזנות, סבירות והגיוניות בנסיבות העניין ואין להתערב בהן.

ללמדך, כי השיקול של התנהלות המערערים במסגרת ההליך המשפטי הינו רק שיקול אחד מיני רבים אחרים ששקל בית משפט קמא בעת קביעת שיעור הפיצוי ואני סבור, כי הפיצוי אותו קבע בית משפט קמא, הינו סביר ומאוזן בנסיבות העניין אף בהתעלם מאותו שיקול של התנהלות המערערים במסגרת ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בכתב ההגנה פירטה הנתבעת לגבי אותן יצירות, ספסלים מצמיגים ישנים, וצרפה תמונות של אותם ספסלים.

בדברי ההסבר הכללים להצעת חוק זכויות יוצרים התשס"ה -2005 ה"ח 196 נכתב כך : " דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נידרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת". על מנת שהיצירות הנ"ל תהיינה בבחינת יצירות מוגנות יש לעמוד בדרישת הפסיקה בדבר המקוריות ודרישת הקיבוע, ראה האמור בע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros.

...

בהינתן האמור אני קובעת כי התובעת לא עמדה במבחן המקור ובמבחן היצירתיות, שהם מבחנים מצטברים לקביעת דרישת המקוריות, המהווה תנאי סף לקיומם של זכויות יוצרים ביצירה על פי ס' (א)(1) 4 לחוק, ועל כן אין מדובר ביצירה מוגנת על פי החוק.

נוכח העובדות הללו, סבורני כי לא סביר היה לדרוש מהנתבעת להותיר ספסל מפוסל מבטון ישן, סדוק ומבוקע שנבנה ב-2008, בעת שבשנת 2021 מחדשת הנתבעת את הגן ומתקינה מתקנים חדשים לרווחת ילדי הקיבוץ (ראה והשווה ת"א (מח-ב"ש)5211-08 אבנר בן חמא נ' קריית גת (7.6.12).

לאור כל האמור לעיל, נדחית תביעת התובעת לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים.

"זכות היוצרים... מיתמקדת בהגנה על תהליך היצירה ועניינה במניעת העתקה" (ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר (17.6.2019), סע' 68).

כפי שראינו, הקביעה בהליך הקודם כי תוכנת פינאנסר הישנה הפרה את זכויות התובעת בתוכנת דנאל, ניתנה לא רק על בסיס הילכת הרפז אלא גם על יסוד הנחה כי יש לתת הגנה מצומצמת יותר במקרה בו לא הועתק הקוד.

...

שנית, לא שוכנעתי בחוזקם של הטיעונים המובאים על ידי הנתבע בהקשר השוק.

בשים לב לאמור ולמכלול נסיבות העניין, לא שוכנעתי להימנע ממתן צו מניעה.

הערות וסיום סוף דבר – הנתבע הפר את פסק הדין הקודם ואת זכות היוצרים בתוכנת דנאל ויש לחייבו בצו מניעה קבוע ובפיצוי סטטוטורי.