זכויות יוצרים על שידור אירוע המונדיאל

כפועל יוצא מכך, לשידור המשחקים ערך כלכלי רב. היטיב להסביר זאת במאמריו יובל קרניאל, "שידור של ארועי ספורט", עלי משפט, כרך ו (תשס"ז) 259, עמ' 260-261: "זכויות שידור של ארועי ספורט, בכלל, ובראשם השידורים מהמשחקים האולימפיים, ושל משחקי הכדורגל, הם בעלי ערך רב. לזכויות השידור של ארועי ספורט חשיבות רבה, העולה אף על ערכם הכספי, בשל החשיבות המיוחדת שמייחסים רבים לנושא השידור של ארועי ספורט חשובים בטלוויזיה. בשידורים החיים של ארועי ספורט מרכזיים יש שעורי צפיה (רייטינג) גבוהים במיוחד. הבלעדיות של השידור היא גורם מרכזי במשיכת הצופים לערוץ מסוים, ומכאן ערכה הכלכלי המיוחד של הבלעדיות בכל הנוגע לזכויות השידור של ארועי הספורט הללו. כאשר מדובר בארועי ספורט בין – לאומיים המתרחשים בארצות זרות, כמו שידורי המונדיאל.. קיימת תופעה של שידור ישיר של הארוע במספר רב של ערוצים זרים. בדרך כלל בעל זכויות השידור מעניק את הרישיון לשידור האירועים לגורמים שונים בטריטוריות שונות ... גם בישראל נמצא בדרך כלל ערוץ שידור ישראלי, אחד או יותר, הרוכש את זכויות השידור של ארועי הספורט החשוב לטריטוריה הישראלית". במסגרת חוק זכות יוצרים הגדיר המחוקק זכות יוצרים מהי, ומה עולה כדי הפרתה.

באשר למסמך ההפקה אותו הציגה המערערת לבית המשפט קמא - מאחר שהמערערת לא הוכיחה בעלותה על הערוצים, הרי שאין במסמך הפקה יחיד, שאינו נהיר דיו, כדי לבסס טענתה לזכויות יוצרים, כפי שנפסק: 'המסמך היחיד שצורף לתצהירו של מר שניאור לביסוס הטענה כי התובעת מפיקה ועורכת את כל המשדרים בערוצי הספורט הוא 'העתק דוגמה למסמך הפקת שידור על ידי התובעת' (נספח 1 לתצהיר).

...

כל אלו הביאוני למסקנה כי ההפרה לא הניב לנתבעים רווח כספי משמעותי.

ו - סוף דבר הנתבעים יישאו בתשלום סך של 16,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת במשחק.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאותיה בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

לטענת התובעת הוקרן בבית-העסק במועד זה – על-גבי מסך הטלויזיה, לצידן של תוצאות הגרלת ה'קינו' – אחד מערוצי הספורט של התובעת (להלן ערוץ התובעת); עוד נטען שבמועד הקובע הוצג בערוץ התובעת שידור 'חי' של ארוע ספורט – משחק כדורגל מהליגה האנגלית – שלתובעת נתונות זכויות היוצרים הבלעדיות בו (להלן השידור המפר).

] (להלן: פס"ד טלראן), שם הוכחה זכות יוצרים בשידור משחקי מונדיאל 2006 - כל אלה מכוח הסכמים מפורשים שפורטו במסגרת אותם הליכים, ולאחר שפורטו לפרטי פרטים מהות השידורים ו/או ההפקה הספציפית.

...

אין מנוס מלקבוע כי התובעת כלל לא הוכיחה את הזכות שעליה נשענה תביעתה ושבעטיה ועל-יסודה עתרה לסעד; משלא הוכחה זכות זו כדבעי, בראיות טובות, אין מקום להידרש לטענת ההפרה וממילא גם לא לסוגית הנזק.

התובעת תשלם לנתבע את הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪ ובנוסף שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 10,030 ₪, שניהם ליום פסק-הדין.

ההודעה לצד השלישי נדחית ללא צו להוצאות.

הנתבע ישלם לאוצר המדינה סך של 3,500 ₪ בשל צירוף ראיות לסיכומיו שלא כדין.

הוצאותיה של התובעת בהפקת שידורי הספורט הוכרו בפסה"ד הנ"ל, עת נקבע כי :"המועצה רשאית הייתה להביא בחשבון גם את עניינה של חברת צ'רלטון בע"מ שהשקיעה ממון רב ברכישת הזכויות לשדר את משחקי המונדיאל". זכויותיה של התובעת נובעות מהסכם רישיון הנרכש מאת UEFA- באשר למשחקי היורו, ומכוח זכויות היוצרים שלה- כאשר היא עצמה עורכת את המשחקים, מלווה אותם בפרשנות, כתבות, כתבי גרפיקה ועוד.

כך נקבע כי השמעת מוסיקה באולמות אירועים נחשבת כ"השמעה פומבית", וכך גם השמעת מוסיקה בבתי קפה,מספרה, לובי של מלון, חדר כושר, משחקייה לילדים ועוד (ראה: ע"א(ת"א) 1987/97 אקו"ם נ' אולמי חאן הדקל בע"מ,תק-מח 99(1) 2144, פסקה 3, שאושר ברע"א 1827/99אולמי חאן הדקל בע"מ נ' אקו"ם, תק-על 99(2) 639, להלן: "עניין אולמי חאן הדקל"; ת.א. (ת"א)827/97 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' אולמי חאן הדקל בע"מ, תק-מח 2002(1) 65535 פסקה 4(ז)(ח); ת.א. (ת"א) 25/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' אטלנטיס נשר בע"מ, תק-מח 98(1) 2668, שאושר ברע"א 1263/98 אטלנטיס נשר בע"מ נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, פדאור 98(3) 550; ת.א. 2433/04הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות נ' מינץ (לא פורסם - 30.5.10); המ' (ת"א) 6751/71 אקו"ם בע"מ נ' חברת מלון דבורה,פ"מ עח' 263; ת.א. (שלום ת"א) 90117/99 אקו"ם אגודת קומפוזיטורים בע"מ נ'ונדה קרן (לא פורסם - 19.12.02); ת"א (מחוזי ב"ש) 1042/02 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' קאנטרי קלאב אשקלון בע"מ (לא פורסם - 31.8.04); עניין פ.מ.ג.א. מזוןהנ"ל; ת.א. (מחוזי ת"א) 2378/07 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' החלל המופלא עד הלום בע"מ (לא פורסם – 24.11.11); וכן ראה ספרה הנ"ל של ש. פרזנטי בעמ' 1087-1089).

" מבלי להתייחס להגנות חוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965 על האמור בכתבי בי- דין, אין להיתעלם מההלכה הפסוקה, המחמירה עם מפרי זכויות קניין רוחני. "המפרים קניין רוחני אין מכנים אותם גנבים, ואולם גזלנים הם העושים עושר על חשבון הזולת. חוק הקופירייט משנת 1911 נועד להגן על יוצרים ודומיהם מפני גזלנֵי קניין רוחני, וצורך זה לא פחת גם בימינו;" (דנ"א 6407/01 הנ"ל).

...

הנני דוחה את טענות הנתבעים בסיכומיהם לפיהם: "עד תביעה זה הודה כי צילם ממרחק רב מחוץ לעסק את מקלט הטלויזיה שהיה מותקן על קיר פנימי בעסק הקטן של הנתבעים, קיר המופנה לקיר פנימי אחר." אלמלא היה מסך הטלוויזיה פונה לחלקו החיצוני של בית העסק, לא היה העד, שעבר מצידו האחר של הרחוב- מבחין בה, ואין לי אלא להפנות לדבריו, כפי שצוטטו לעיל.

אינני מקבלת אף את הטענה כי לא הוכח שהשידור היה מלווה בהשמעת קול.

" הנני מקבלת את טענות התובעת כי זכותה לגבות תמורה עבור הרשות לצפות בשידוריה קמה מכוח זכות כפולה- זכות היוצרים ביצירה, והרשיון שרכשה מאת UEFA.

הנני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סכום של 30,000 ₪.

בסיכומיה טענה טלראן, כי לא הוכח שמשחקי המונדיאל שודרו ברשתות הזרות, כי לא הוכח שצ'רלטון היא הבעלים בזכויות על השידורים בישראל וכי ממילא לא היתה בעלת הזכויות הבלעדית על שידוריהם בשפה הערבית (נראה כי עיקר רוכשי הכרטיסים נימנו על האוכלוסיה הדוברת ערבית, כעולה מדבריו המוקלטים של אסלן).

נקבע, כי סעיף 1 לחוק הישן קובע שזכות יוצרים עשויה לקום לגבי "יצירה דרמאטית", וכי פסק דינו של בית משפט זה בפרשת Tele Event (דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele Event Ltd, פ"ד נח(6) 6 (2004); להלן: פרשת Tele Event) קבע במפורש ששידור חי של ארועי ספורט מוכר כיצירה כזו.

האם הפרה טלראן את זכויות היוצרים בשידורי המונדיאל? דיני הקניין הרוחני בכלל, וזכויות היוצרים בפרט הם פרי של איזונים בין האינטרסים השונים המצויים ברקע ההסדר החוקי שהמחוקק בחר לעצב: אינטרס החברה בעידוד היצירה כמו גם בגישה אליה; אינטרס היוצר הן בתגמול עבור יצירתו והן בהכרה והוקרה בעדה; האינטרסים של יוצרים עתידיים ושל משתמשים שונים ב"מרחב תימרון יצירתי" הולם, וכדומה (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros.

...

סוף דבר, אצטרף לחברי השופט זילברטל.

משהגיע חברי למסקנה כי אין לראות את טלראן כמפֵרה ישירה או עקיפה או כמפֵרה "תורמת" במסגרת דיני זכות יוצרים, אומר מילים מספר בנושא זה. אקדים ואדגיש כי הדברים נאמרים בגדר "הרהורי כפירה" בלבד, ומבלי לקבוע מסמרות, באשר איננו נדרשים לכך לאור התוצאה האופרטיבית שהציע חברי, שאליה אני מצטרף.

בתוצאה הסופית אני מצטרף אפוא למסקנה אליה הגיע חברי, אך אותיר בצריך עיון חלק מהסוגיות שאינן נדרשות לצורך ההכרעה, כגון, האם משתמש הקצה לעולם לא ייחשב כמפר, או האם תמיד נדרש "עותק" לשם הפרה על פי החוק הישן.

תביעה שהוגשה בטענה להפרת זכויות יוצרים בשידורי משחקי כדורגל שנערכו במסגרת גביע העולם (מונדיאל) בגרמניה, בשנת 2006.

לעמדת התובעות, המסמכים שצורפו על ידיהן מלמדים על מתן הרשיונות על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורגל, שהנה בעלת מלוא זכויות היוצרים בשידורי ארועי הכדורגל הבינלאומיים, ובכלל זאת משחקי גביע העולם.

המחלוקת בין הצדדים מתרכזת בסוגיה עובדתית קונקרטית הנוגעת לשאלה, האם נערך פירסום באיזור לובי המלון על שידור משחקי המונדיאל והאם שודרו משחקי המונדיאל בפאב האירי של בית המלון, באופן מתוכנן ומאורגן.

...

אינני מקבל גרסת הנתבע בעדותו, לפיה השידור של המשחק בפאב נעשה רק לפי שליטת מי מהאורחים באמצעות שלט שהונח במקום.

על רקע קיומו של פרסום מוקדם בדבר הקרנת המשחק, כפי עדותו של מר בן יוסף, ולנוכח הקרנת המשחק בפאב האירי, עולה המסקנה כי מדובר היה בשידור מאורגן, מטעם בית המלון והאחראים על הפעלתו של הפאב האירי, ולא ביוזמה פרטית של מי מהאורחים בפאב.

עם זאת, מקובלת עלי עמדת התובעות לפיה כאשר מדובר בהפרה של זכויות יוצרים, הסכום שהיה צריך להיות משולם מראש תמורת רכישת הרשיון, אינו מהווה בסיס לקביעת גובה הפיצוי.