ברקע לבקשה מיתנהלת חקירה נגד מספר חשודים בחשד לבצוע עבירות מירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון, עבירות מס, פגיעה בזכויות יוצרים ועוד.
באיזונים שעורך בית המשפט יש להיתחשב בסוג התפוסים, ביכולת ההיפרעות מהם בתום ההליך, בנסיבותיהם של המשיבים ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם להם, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות העומדת למשיבים, שבשלב זה הם בגדר חשודים בלבד.
כן ראו החלטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת ע' ברון בע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.19), שם עמד בית המשפט על התכליות שעומדות בבסיסו של כלי החילוט, על הצורך בתפיסה זמנית על מנת להגשים את יכולת החילוט בתום ההליך, ובצד זאת על החובה לערוך איזונים בין האנטרס הצבורי לבין זכות הקניין של הנאשם (החלטה בתפיסה זמנית לאחר הגשת כתב אישום).
...
עוד נדרש ליתן משקל לכך שעל פי התשתית הראייתית הלכאורית, אמנם המערערים זכו במכרזים שלא כדין ובאמצעות מעשי מרמה – ואולם הם ביצעו את עבודות הסלילה והפיתוח שהתחייבו לבצע על פי מכרזים אלה, נראה שלשביעות רצונה של מי אביבים, ויש להניח כי נשאו בעלויות לא מבוטלות לשם כך. גם בעובדה זו יש כדי להוביל לכלל מסקנה כי נדרש לצמצם את היקף החילוט.
אשר לתקופה המבוקשת, בשלב זה של ההליך ועל רקע היכרות של בית המשפט עם פעולות חקירה נדרשות ופרק הזמן הדרוש להשלמתן (בית המשפט מטפל בכלל הבקשות והצווים הרלוונטיים לחקירה), וחרף העובדה שהמבקשת שגתה עת לא פירטה בדו"ח הסודי את רשימת פעולות החקירה המתוכננות, מצאתי להיעתר לבקשה במלואה.
תוצאה
אני מורה על הארכת תקופת החזקת התפוסים למשך 180 ימים נוספים כמבוקש, בכפוף להערה בסעיף 8 לעיל.
