זכויות יוצרים וסימני מסחר בתעשיית הבשמים

התביעה במסגרתה הוגשה בקשה זו, הנה תביעת התובעת 10 - Britney Jean Spears - אשר אין עוררין כי הנה זמרת ושחקנית מפורסמת ואשר נטען כי הנה בעלת הזכויות הבלעדיות להשתמש בסימני המסחר שלה, לרבות סימן מספר מספר 224383 בסוג 3 עבור בשמים.

נקודת המוצא בסוגיה בפני, הנסבה על גילוי מסמכים ועיון בהם, הנה גילוי מרבי, אשר יש בו בכדי לשרת את החתירה אחר האמת העובדתית: "להוציא כאור משפט", הוא נגזר מהזכות להליך ראוי, מקדם יעילות דיונית במובן הרחב, ומשכך, משרת הן את אינטרס הפרט והן את אינטרס הציבור בכללותו [ראו - רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6.3.13) (להלן: "עניין עיני"); ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995); ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577 (1997) ; רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995)].

...

לסיכום טוענות התובעות, השימוש שנעשה גוזל את המוניטין של התובעות וכן, מפר את סימני המסחר שלהן, שכן, אין ספק כי השימוש שנעשה תכליתו לנצל את המוניטין של סימני המסחר לשם קידום מכירת המוצרים המפרים.

כל המסמכים הקשורים לשיווק ומכירת המוצרים המפרים, במישרין או באמצעות צדדים שלישיים, לרבות הזמנות מקמעונאים, חשבוניות, קבלות, תעודות משלוח, תעודות זיכוי, תכתובות, הסכמים וכיוצא בכך- לאחר ששקלתי הנני סבורה כי המסמכים האמורים רלוונטיים לעניין האופן בו מבוצעת ההפרה כמו גם ההטעיה ומשכך, הנני מורה על גילוי וזאת, בכפוף לכך שהמסמכים האמורים יגולו תוך השחרת הנתונים המסחריים.

משכך, הנני קובעת כי יש לגלותם וזאת, תוך השחרת פרטיהם המזהים של העובדים, על מנת לשמור על צנעת הפרט.

סוף דבר; לאור האמור והמפורט- תעננה השאלות ויגולו המסמכים כפי שפורט לעיל במסגרת החלטתי והכל בתוך 30 יום מהיום.

הנתבעת 4 (להלן: "בוורלי") היא חברה פרטית העוסקת בשיווק מותגים בנלאומיים שונים, ונטען כלפיה כי מכרה בחנויותיה מוצרים אשר הפרו את הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין, בין התובעות והנתבעות 1 ו- 2, וכן הפרה סימני מסחר של התובעות, עוולה כלפיהן בגניבת עין, הפרה את זכויות היוצרים של האמן ועשתה עושר על חשבונן.

הקרן משווקת במוזאון דאלי בפיגארס בספרד ובחנות המקוונת של המוזאון מיגוון מוצרים הממותגים תחת סימן המסחר "Salvador Dali", ביניהם פרטי לבוש, בשמים, תכשיטים, צעצועים וכלי מטבח, כי התובעות חיזקו את המותג "Salvador Dali" באמצעות ארגון תערוכות ברחבי העולם בהן מוצגות עבודות של האמן, ואשר בהן ביקרו מיליוני אנשים כולל מישראל, וכי מוצרים ממותגים בשם דאלי שווקו ונמכרו בתערוכות אלו בהקף נרחב (סע' 129-127, סע' 133 בתצהיר).

כל הזכויות הללו הוענקו בצו מיניסטריאלי 2911/2011 CUL מ- 10.10.11, שחידש צוים קודמים מהתאריכים 25.7.95, 8.1.01 ו- 19.1.1.04, ומכח הסכם להמחאת זכויות מיום 1.11.04 שמכוחו המחה משרד התרבות של ספרד לקרן את הזכויות לנהל את הקניין הרוחני, הדמות, הקניין התעשייתי, סימני המסחר, הפטנטים והזכויות הלא מוחשיות האחרות שקשורות ליצירות ולשם של סלבדור דאלי, ולהשתמש בהן (סע' 5 בתצהיר סבילאנו; העתקי הצוים והסכם ההמחאה נספחים 6 ו- 98, בהתאמה, לתצהיר סבילאנו ת/1).

...

נוכח כל האמור, התביעה שכנגד נדחית.

סיכום התביעה לביטול פסק הדין נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

הן מדגישות את שם החברה במוצריהן (אויל דה לאמור); סימן זה הוא גדול משמעותית מההפניה המרמזת לסימני המסחר של התובעות; הם משתמשים בבקבוקים מאותו הסוג ביחס למוצרים השונים, בקבוקים השונים מאלה של התובעות; קיימת הבהרה כי התובעות מייצרות את המוצרים שלהן בעצמן; ועוד מובהר כי הבשמים אינם קשורים לבשמים המקוריים.

אחד ההבדלים, שבין בחינת טענה לגניבת העין ובין בחינת טענה להפרת סימן מסחר רשום, הוא שאת רכיב ההטעיה במסגרת עוולת גניבת העין בוחנים לפי כלל נסיבות המקרה, מעבר להשוואה בין הסימנים עצמם (רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, פסקה 8 לפסק הדין של כב' השופט, כתוארו אז, גרוניס (פורסם במאגרים; 2010)).

יהיה בכך כדי לשבש את האיזון שהגיע אליו החוק הספציפי המסדיר את הנושא (ראו את הניתוח שנעשה על ידי פרופ' גרוסקופף "הנשר והנסיכוּת – על היחס שבין דיני עשיית עושר ולא במשפט לבין דיני זכויות יוצרים" יוצרים זכויות – קריאות בחוק זכות יוצרים 201, 222 ואילך (מיכאל בירנהק וגיא פסח עורכים, 2009); והיפה ביחס לזכויות יוצרים יפה בשינויים המחויבים ביחס לסימני המסחר).

...

המסקנה היא שזכות הפרסום של התובעת 10 לא הופרה.

לא לכך כיוונה הפקודה, לא לכך כיוון המחוקק, ולא נראה לי כי כדאי לצעוד בדרך זו, הפוגעת פגיעת יתר בשוק החופשי ובתחרות החופשית.

התוצאה התביעות נדחות, ועל הנתבעים לפעול כאמור בפסקה 96 לעיל, ותשומת ליבם מופנית לאמור בפסקה 97 לעיל.

ביום 5.12.2002 הוגשה מטעם הצדדים הודעה במסגרת התביעה הנוכחית בדבר הסכמה על צמצום המחלוקות כך שלהכרעת בית המשפט הועמדו הפלוגתאות הבאות: "א. האם יבוא לישראל ומכירה של מוצרים הנושאים את סימני המסחר של התובעות, אשר קוד המקור שעליהם הוסתר, טושטש, הושחת או נפגם בכל דרך אחרת (לרבות מכאנית או אלקטרומגנטית) הנו כדין? ב. האם יבוא לישראל ומכירה של מוצרים הנושאים סימני מסחר של התובעות, אשר המכירה הראשונה שלהם לא נעשתה בהסכמת התובעות או מי מהן, הינה כדין? ג. האם השימוש אשר נעשה על ידי הנתבעת 1 בסימני המסחר של התובעות ו/או בעיצוב הסמליל (הלוגו), באמצעות פרסום מוצרי התובעות (המפורטים בכתב התביעה) בקטלוג, הינו כדין? ד. באם התשובה לאחת או יותר מהפלוגתאות הנה שלילית – האם זכאיות התובעות לקבלת חשבונות או פיצויים מהנתבעות?" כמו כן נתבעו במסגרת ההודעה האמורה לעיל הסעדים הבאים: "א. צו האוסר על הנתבעות, ועל כל בעל תפקיד בהן לייבא, לשווק, לפרסם או למכור, במישרין ו/או בעקיפין, בשמים אשר זכויות הקניין הרוחני בהם שייכות לתובעות או למי מהן, ואשר נמכרו לנתבעות שלא באמצעות הנציגים המורשים למכור את הבשמים לישראל ובישראל, ואשר קוד המקור שעליהם הוסתר, טושטש, הושחת או נפגם בכל דרך אחרת (לרבות מכנית או אלקטרומגנטית) ב. צו הצהרתי הקובע כי חל איסור בדין לייבא, לשווק, לפרסם ו/או למכור, במישרין או בעקיפין, בשמים אשר זכויות הקניין הרוחני בהם שייכות לתובעות או למי מהן, כאשר המכירה של הבשמים לא נעשתה בהסכמת התובעות או מי מהן.

הפרת זכויות התובעות ע"י הטבעת סימני המסחר בקטלוגים: שאלה נוספת בה עליי להכריע היא האם רשאית הנתבעת 1 לעשות שימוש בסימני המסחר של התובעות במסגרת הקטלוגים שלה, או שיש בכך כדי להפר סימן מסחר או זכויות יוצרים.

סימני המסחר חלים אמנם לא רק על מוצרים תעשייתיים, אולם בהכרח מדובר בעיקר בהקשר מסחרי ולאו דוקא בהקשר אומנותי.

...

אף יישום חלקו השני של המבחן בדבר "התוצאה הסופית" של הגבלת השימוש, מביא למסקנה שאין להחיל את דיני זכויות יוצרים ביחס לסימני מסחר במקרה שבפניי ונראה כי ביחס לסימני מסחר בדרך כלל.

על כן אני קובעת כי יש לדחות עילה זו של התובעות.

סיכום: תוצאת כל האמור לעיל היא כי התביעה מתקבלת בחלקה ויש לקבוע כי יבוא, שווק ומכירה של מוצרי התובעות מהם הוסר הקוד – מהווה עוולה של גרם הפרת חוזה ועשיית עושר שלא במשפט.

כדברי בית המשפט העליון: "קיימים סימני מסחר אשר לא תועיל להם העובדה כי רכשו אופי מבחין. המדובר הוא בסימנים אשר מידת היותם מתארים היא כה רבה, עד אשר לא יהיה זה נכון לשלול מן הציבור את הזכות להשתמש בהם. ראה לענין זהבג"צ 144/85קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד מ"ב (1) 309, בעמ' 315" (בג"צ 296/86PHILIP MORRIS INC נ'TOBACCO CO. LTD, פ"ד מא (1) 485, 492-491).

בעיניין טוטו זהב קבעה השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש: "בבחינת קיומו של אופי מבחין לסימן גנרי נדרש בעל הסימן להוכיח כי השם רכש משמעות שנייה במהלך השמוש בו, משמעות אשר יוצרת זיקה בלעדית בין השם לבעליו ומקנה לו הגנה משפטית. זאת, להבדיל מן המשמעות הראשונה, אשר מבחינה עובדתית איננה בהכרח ייחודית, והיא יכולה להיות משותפת לכלל העוסקים בתחום (ראו ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' Les Verreies De Saint Gobain (להלן – עניין פניציה), והשוו המ' (ת"א) 5490/97 חברת ג'יימס ריצ'רדסון בע"מ נ' אפריל – רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ).

...

סוף דבר 14.

התביעה נדחית.

התובעות ישלמו לנתבעות שכר טירחת עו"ד בסך 50,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ט סיון תשע"ב, 19/06/2012, בהיעדר הצדדים.