כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות יוצרים במוזיקה באירועים פרטיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לחילופין טוען הנתבע, כי מדובר ביצירה מוזמנת, ומשכך בהתאם להוראות ס' 35(א)(ב) לחוק זכויות יוצרים, הארוע המצולם מהוה "חוג בית", המוגדר כארוע פרטי אף לשיטת התובע, אשר הוזמן אליו ע"י בר יוסף (ס' 20 לסיכומי הנתבע).
דיון והכרעה סעיף 4(א)(1) לחוק זכויות יוצרים קובע כי זכות יוצרים תהא ביצירה מקורית שהיא, יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמאטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהיא.
...
אשר על כן הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכחו התנאים המצטברים בסעיף 46(2) לחוק זכויות יוצרים לפיהם נעשתה פעולה פוגענית הפוגעת בכבודו או בשמו של התובע.
לענין הזכות ליחוס, אין מחלוקת כי זכות התובע הופרה, אולם מהטעמים המפורטים בסעיפים 40-41 לעיל, הנובעים מעמדת התובע ביחס לאי ציון שמו, איני סבורה כי יש לחייב את הנתבע בפיצוי בגין הפרת סעיף 46 (1) לחוק.
סוף דבר התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4148/09 בפני: כבוד השופט י' דנציגר המבקשת: אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בע"מ נ ג ד המשיב: יום טוב (טוביה) חדד בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 5079/07 מיום 31.3.2009 שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג. בשם המבקשת: עו"ד אהוד גבריאלי ][]החלטה
יחד עם זאת, קבע בית המשפט השלום כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח כי המשיב אחראי להפרת זכויות היוצרים האמורות, שכן הוכח כי ניהל את המקום בו היתקיים הארוע, ולמרות שהשמיע את היצירות בארוע פרטי שערך, הרי שהתקיימו יסודות ההפרה ולא עומדת למשיב כל הגנה שהיא.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים היות שהיא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים.
למעלה מהצורך, גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

דרך פעולתה של המערערת היא זו: היוצרים החברים במערערת מעבירים את זכויותיהם ביצירות מוזיקליות ואחרות – אל המערערת (כיום אין על היוצרים חובה להעביר את הזכויות בצורה בלעדית, אף שבעבר המצב היה אחר), ואילו המערערת מצידה אמונה על ניהול ומימוש זכויות היוצרים ברפרטואר שהופקד בידה.
המשיבים הנם חברות ואנשים פרטיים העוסקים בתחום התקליטנות בישראל, והם נותנים שירותי מוסיקה ותקליטנות באירועים שונים.
...
סעיפים אחרים בתנאים, שמביאים לאותה המסקנה, הם סעיף 4.5, בצירוף סעיף 4.6.3 לתנאים, אשר קוראים כך: "4.5. אקו"ם לא תנצל לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין באופן העלול לפגוע בציבור או להפחית את התחרות בעסקים בינה לבין תאגידים אחרים לניהול משותף, בינה לבין החברים בה, בין החברים לבין עצמם, או בינם לבין אחרים;
מסקנה זו מתחזקת גם מהנסיבות שהובילו למתן ההיתר הזמני ויצירת התנאים מלכתחילה (ראו: החלטת בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים מתאריך 28.12.2004 ב-בש"א 48104, במסגרת תיק ה"ע 5/3/04).
נוכח כל האמור לעיל – אם תישמע דעתי, ערעור המערערת ידחה ביחס לדרישותיה באשר לתעריף הישן עד לשנת 2006, ועד בכלל, ויתקבל ביחס לדרישותיה על פי התעריף החדש (180 ש"ח, בצירוף מע"מ) לגבי כל אירוע שהתקיים ויתקיים מאז שנת 2007 ואילך.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

(ב) ביצירה שהיא דיוקן או צלום של ארוע משפחתי או של ארוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.
סעיף 45 לחוק קובע זכות מוסרית בצלום כדלקמן – " (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמאטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46.
...
בשים לב לכל האמור לעיל, להיקף השינויים המינורי אשר אכן משפיע על התמונה, אולם לא מהווה השחתה או שינוי מהותי בתוכנה, אני סבורה כי יש לפסוק הפיצוי על הרף הנמוך.
בענייננו, מצאתי להעמיד את הפיצוי על הרף של 5,000 ₪, וזאת בשים לב לכל האמור לעיל.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,650 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מכאן, שעל מנת להוכיח כי פלוני הפר את זכות היוצרים יש לבחון קיומם של ארבעה יסודות מצטברים והעדרה של הגנה (משמע, יסוד חמישי שלילי), דלהלן – (א) פלוני הרשה להשתמש ביצירה; (ב) השימוש היה לתועלתו הפרטית של פלוני; (ג) השמוש היה על דרך של הצגתה בציבור של היצירה; (ד) בעל הזכות לא הסכים לשימוש; (ה) פלוני לא ידע שהוא מפר את זכות היוצרים ולא היה לו יסוד לחשוד שכך המצב.
רביעית, מצאתי לקשור בין רכיב זה לבין רכיב "התועלת" באופן שככל שישנן יותר אינדיקציות לגבי תועלת עסקית שצומחת למשמיע היצירות – כך פוחתת הנטיה לראות בהשמעה בבחינת השמעה "ביתית". כלומר, כיון ששוכנעתי כי לטוביה היתה כוונה כי תצמח לו תועלת מסוימת מהשמעת המוזיקה בארוע, לרבות התקשרות עם לקוחות פוטנציאליים, הרי שקשה יותר לקבל את הטענה בדבר היות הארוע השמעה פרטית.
...
מהמקובץ, לאור הבקורת לה אני שותפה לגבי הסכום המינימלי ע"פ החוק כיום, ולאור האפשרות שלא לפסוק פיצוי כלל לגבי חלק מההפרות (ויש לזכור כי לפי לשון החוק, בהמ"ש רשאי לפסוק פיצוי אך לא חייב לעשות כן, כל אימת שמוכחת הפרה), מצאתי לנכון לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק רק לגבי חלק מההפרות שהוכחו, ולכן, בסך הכל אפסוק לחובתו של טוביה פיצוי בסך 30,000 ₪.
התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 והנתבע מס' 3 נדחית.
התובעת תשלם את הוצאותיהם של שני נתבעים אלו, ביחד, בגין שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח בתוספת מע"מ. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו