מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות וחובות הצדדים בעקבות סיום העסקת רו"ח במשרד רואי חשבון

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עדים וראיות העידו התובעת, עו"ד ערן טל (עו"ד טל) , עו"ד שרון ינקו, שהיה שותפו של עו"ד טל בחלק מהתקופה הנדונה (עו"ד ינקו), וכן רו"ח רמי טל (רו"ח טל) שהוא דודו של עו"ד טל וטיפל מאז שנת 2000 ובמועדים הרלוואנטיים, בדיווחים הכספיים של עו"ד טל במסגרת עבודתו במשרד רו"ח ברקוביץ.
לתובעת לא שולמו פצויי פיטורים בעקבות סיום עבודתה.
הלכה היא "כאשר הצדדים הם קרובי מישפחה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ממשי, או סמלי וכד'" (ר' דב"ע ל"ג/ 108-0 המוסד לביטוח לאומי - כץ פד"ע ב' 31 עמ' 36).ב בית הדין עמד לא אחת על כך שטענה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי מישפחה מחייבת בדיקה זהירה במיוחד (ר' עב"ל 373/97 שוורץ - המוסד לביטוח לאומי עבודה ארצי כרך ל"ג (50) 23).
לאחר בחינת העדויות והראיות הגעתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הועסקה כשכירה והכל כמפורט להלן: התובעת דיווחה לרשויות כי היא עצמאית - כאשר החלה התובעת לעבוד במשרדו של עו"ד טל, ניפתח לה בחודש מארס 2011 במוסד לביטוח לאומי, תיק כעצמאית.
רואה החשבון העיד כי הדיווח נעשה באופן זה משום ש"החשש היה שמס הכנסה לא יכיר בהוצאה של משכורת של אשה שעובדת עם בעלה.
התובעת נישאלה והעידה: "ש. למה את מסיימת לעבוד במשרד?
...
סיכומו של דבר, מן הראיות עולה כי התובעת ביצעה משימות נחוצות במשרד ולא היתה בעלת סמכויות לקבל החלטות ניהוליות.
עולה אפוא מן המכלול כי השתלבותה של התובעת במשרדו של עו"ד טל ובשותפות אח"כ, באופן שאפשר הרחבה של טווח התכנון הכלכלי המושכל של הכנסות המשפחה והוצאותיה, לרבות אלה המיוחסות למשרד - מוביל למסקנה כי לא היה מקום להכיר בתובעת כ-"עובדת" כמשמעה בחוק לצורך ביטוח אבטלה ולאור התכלית של ביטוח זה. להסרת ספק אין בכך כדי לקבוע כי דרך התנהלותם של המערערת או מי מבני משפחתה הייתה בלתי לגיטימית, אלא אך להכריע כי אין לראות בה כ-"עובדת" לצורך ביטוח האבטלה מכוח החוק.
התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוכח נסיבות סיום העסקתה מבקשת התובעת למצות את זכויותייה בדין.
מקור נוסף ממנו נגזרת חובת השימוע המוטלת על המעביד בהליכי פיטורים, הוא חובות תום הלב הכלליות החלות על הצדדים ליחסי העבודה, במשך קיומו של הסכם העבודה ובסיומו.
התובעת מציינת כי אחרי כחצי שעה הגיע למשרדו מי שהציג את עצמו כרואה החשבון של הנתבעים, מר יצחק דוידוב שהודיע שעכשיו מתחיל לי שימוע (סעיף 33 לתצהיר).
...
בענייננו, אין בכתב התביעה תשתית עובדתית המפרטת את הסיבה להרמת מסך ההתאגדות וממילא לא מצאנו כי יש להרים מסך בין הנתבע 1 לנתבעת 2.
סוף דבר: תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.
לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעים בפיצוי הלנה, בין היתר לנוכח העובדה כי הנתבעת 2 כבר חוייבה בפסק הדין בפיצוי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין וניתן להסתפק בכך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הראשון רו"ח יעקב סוקולובר, ממשרד רואי החשבון ליואי את ליואי - רואה חשבון שטיפל בדוחות הכספיים של התובעת (להלן- רו"ח סוקולובר).
זאת ועוד טוענת התובעת, כי מבלי לגרוע מטענת החוב, מדובר איפוא בחוזה יחס והחוב הפך עם הזמן להלוואה, שכן בין הצדדים היתה הכרות ארוכת שנים ומערכת היחסים ביניהם היתה קרובה, כי הנתבע הנו רואה חשבון מזה שנים רבות אשר טיפל במשך שנים בספריה של התובעת גם לאחר סיום העסקתו שם, וכי היתנהגותם של הצדדים לאורך השנים מצביעה כי הוסכם שהחוב יוותר בספרי התובעת כהלוואה ללא מועד פרעון.
משכך, מירוץ ההתיישנות החל רק עם דרישת פרעון החוב על ידי התובעת, שכן נוכח יחסי הקרבה בין הצדדים, לא ניתן לומר כי "נותן הכסף ישן על זכויותיו ולא פעל להחזר החוב תוך זמן סביר". לחילופין, תקופת ההתיישנות החלה לכל המוקדם בסוף שנת 2016, עת הודה הנתבע בקיום החוב כלפי התובעת.
...
עוד טוענת התובעת, כי דין טענת ההתיישנות להידחות, הן מאחר שהחוב הופיע כאמור בכל הדוחות הכספיים של התובעת לאורך השנים, והנתבע ראה חוב זה ואישר אותו למעשה מדי שנה ושנה משנת 2008 ועד שנת 2016, הן מאחר שביתן הסכים לאור חברותם "בדיעבד" בשם התובעת לרישום החוב בספרי התובעת, מבלי לקבוע מועד לפירעונו על ידי הנתבע, ורק בסוף שנת 2016 ותוך הכנת הדוחות הכספיים של שנת התובעת לשנת 2015, דרש ביתן מהנתבע לראשונה את פירעון החוב.
בזיקה לכך, לא מצאנו ליתן משקל של ממש לטענת הנתבע, שלפיה התובעת לא הראתה כי שילמה את המס הנטען על ידה לרשויות המס, ומשכך אין קיימת עילת תביעה.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.
בשים לב לכללם של דברים ולנוכח התנהלותו של הנתבע, לא מצאנו לפסוק הוצאות לטובתו וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנטל להוכחת טענה זו מוטל על כתפי התובע הטוען אותה (ע"ע (ארצי) 251-09 רו"ח אלון לויטה - לויטה ליפסקי ושות' משרד רואי חשבון, 15.9.11).
עם זאת, מהעדויות והראיות שהוגשו לתיק עולה כי לפיטוריו קדמה הידברות בין הצדדים במהלכה הובא לידיעתו כי הנתבעת שוקלת לסיים את העסקתו ומשהתובע במסגרתה גם לא הביע נכונות של ממש לשוב למקום העבודה, לא ניתן לומר כי סיום העסקתו היה שלא כדין.
הבקשה להשבת 'מענק חופשה': כפי שעמדנו על כך לעיל, עם סיום העסקתו של התובע קמה לו זכאות לפדיון חופשה מהנתבעת, כשגם לאחר שהיא שולמה לו בגמר החשבון, היא שולמה בחסר כשעל הנתבעת להשלים את ההפרש.
הבקשה לפצוי בגין הפרת חובת האמון ותום הלב: על צדדים ליחסי עבודה חלים חובות תום לב, אמון , גילוי והגינות כחובות עצמאיות שאינן תלויות בתניה חוזית מפורשת, באשר הן פועל יוצא מאופיים וטבעם של יחסי עבודה והיותו של חוזה עבודה חוזה יחס מתמשך (ע"ע (ארצי) 26651-10-10 דן גלוטר - אינטל אלקטרוניקה בע"מ, מיום 17.7.12).
...
סוף דבר: תביעת התובע מתקבלת בחלקה ונקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסעדים הבאים: גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך של 172,298 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה הרלבנטית (15.10.15).
התביעה שכנגד נדחית.
משהתקבלה תביעת התובע בחלקה ונדחתה התביעה שכנגד, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

הנתבע העיד כי הוא "איש עבודה ולא ניירת" וכי הוא אינו בקיא בנושא תלושי השכר ולשם כך הוא משלם למשרד רואה חשבון (ע' 14, ש' 8-10), וכי הוא ביצע את הקזוז משכר התובעת לאחר בדיקה של רואה חשבון ולאחר שהתייעץ עם עורך דין (ע' 16, ש' 28).
שכר עבודה חודש 9/2020, השלמת פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת משדחינו את טענת הנתבעים לקיומו של חוב של התובעת במועד סיום העסקתה, ומשאין מחלוקת כי התובעת פוטרה מעבודתה, התובעת זכאית לתשלום שכר העבודה לחודש 9/2020 ולתשלום גמר החשבון במועד סיום העסקתה, לרבות השלמת פצויי פיטורים.
מנגד, לטענת הנתבעים התובעת פוטרה עקב חוסר שביעות רצון מתפקודה לאחר חזרתה מהחל"ת, אי נכונות התובעת לאשר כי חזרה לעבודתה מחל"ת לצורך קבלת הנתבעת מענק עדוד תעסוקה, והתדרדרות היחסים בין הצדדים עקב החשד לאי סדרים בעריכת תלושי שכרה וסגנון הפניות של ב"כ התובעת.
אשר לפצויי הלנת שכר עבודה ופיצויי הלנת פצויי פיטורים – כמפורט לעיל, מדובר ברכיבי שכר ופיצויי פיטורים אשר לא שולמו לתובעת, נוכח הקזוז שערכו הנתבעים משכר התובעת בשל טענתם לחוב של התובעת בגין תשלומי יתר ששולמו לה. על אף שדחינו את טענות הנתבעים לקיומו של חוב זה, אנו סבורים כי בין הצדדים היו חילוקי דיעות שיש בהן ממש בדבר עצם קיומו החוב ובשאלת זכות הנתבעים לקזז את החוב במסגרת גמר החשבון, באופן המצדיק בנסיבות העניין שלא לחייב בפיצויי הלנה.
...
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: השלמת שכר עבודה עבור חודש 3/2020 בסך 452 ₪ בערכי נטו.
שאר רכיבי התביעה וכן התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
התביעה שכנגד וטענת הקיזוז של הנתבעים נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו