אין חולק על כך שהתובע זומן על ידי מר ראובן ארונזון לקראת סוף חודש מאי 2020 לשיחת שימוע, לאחר שמר ארונזון הודיע לו שלא התקבלה החלטה להחזיר את התובע מהחל"ת. אין חולק על כך שהתובע פוטר על פי מכתב פיטורים מיום 3.6.20 שנשלח לו בווצפ, וכי הוא זכאי לפצויי פיטורים.
אשר על כן עתר התובע בכתב התביעה לחייב את הנתבעת לשלם לו הפרישי שכר מינימום בסך כולל של 257,146 ש"ח, וכן גמול עבודה בשעות נוספות בסך 23,309 ש"ח, שכר חודש יוני 2020 בסך 6406 בצרוף פצויי הלנת שכר, פצויי פיטורים בסך 46,007 ₪ בצרוף פיצוי הלנת פצויי פיטורים, פיצוי בשל פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ש"ח, דמי נסיעות בסך 18,840 ₪, דמי הבראה (הפרשים) בסך 14,086 ש"ח, פיצוי בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה בסך 10,000 ש"ח, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 בסך ,5,000 ש"ח, השבת סך 1,488 ש"ח שהתובע חויב לשלם לנתבעת שלא כדין בגין דמי ביטוח לאומי ופצוי בשל הפסדי גמלת נכות מעבודה בסך 136,620 ₪.
נראה שהתובע מבסס טענה זו על ההסכמים הקבוציים של ארגון המורים העל יסודיים, אך אלה אינם חלים על הנתבעת, ובית הדין לא הופנה לכל מקור המחיל את הוראותיהם על הנתבעת ועובדיה.
...
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
הפרשי פיצויי פיטורים בסך 4,583 ₪.
בשים לב לתוצאת פסק הדין ובכלל זה הסכומים שנפסקו לתובע בהשוואה לסכומים שנתבעו, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.