זכויות גרושה לגמלת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי

בית הדין הורה לממונה על פרישת עובדים וגימלאות בעריית ירושלים לקבל החלטה בשאלת זכאותה של התובעת לקיצבת שאירים לאחר שזו תמציא לה את כל המסמכים שעמדו בבסיס החלטת המוסד לביטוח לאומי וכל מיסמך אחר שיש ברשותה ושיכול להעיד על היותה ידועה בציבור של המנוח.

מטעם הנתבעת נשמעו העדים הבאים: מר אליהו חנופה, אחיו של המנוח (להלן: "מר אליהו חנופה"), גב' שושנה חן גרושתו של המנוח (להלן: "גב' חן") ובתם מאיה אשכנזי (להלן: "גב' אשכנזי"), מר נועם קדמי החוקר (להלן: "מר קדמי"), וגב' שושנה יטח הממונה על פרישה וגימלאות בנתבעת (להלן: "גב' יטח").

...

] זאת ועוד, התובעת העידה ומצאנו עדותה מהימנה כי המנוח השתתף בהוצאות הבית, ושילם על בילויים משותפים.

כמו כן, מחומר הראיות מצאנו כי חלק מהמכתבים נשלחו למענו של המנוח אצל התובעת[footnoteRef:61].

למעלה מהצורך יוטעם כי מטבע הדברים, ובשים לב לכך כי המנוח השתתף בהוצאות משק הבית, ושילם על הבילויים המשותפים של בני הזוג, פטירתו הביאה לחוסר כלכלי מסוים, ודי בכך ממילא כדי לעמוד בדרישות הפסיקה בעניין זה. סוף דבר אשר על כן, על יסוד כל האמור לעיל, באנו לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה ולהצהיר כי התובעת הייתה בת זוגתו של המנוח והתגוררה יחדיו עמו ב- 3 השנים עובר לפטירתו - על כן זכאית הוא לקצבת שאירים מהנתבעת.

לפנינו תביעתו של מר מיכאל שימו (להלן: "התובע") נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") מיום 18.1.2017, לשלול זכאותו לקיצבת שאירים בנימוק שלא היה ידוע בציבור של המנוחה, גב' אביבה שימו (להלן: "המנוחה"), על פי הוראות סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

] לטענת הנתבע, התובע אינו זכאי לקיצבת שאירים בגין גרושתו המנוחה.

...

] מאחר שכמפורט לעיל, נדחית תביעת התובע, הרי שמתייתר הצורך לדון בטענת השיהוי.

עם זאת, למעלה מן הצורך נציין, כי גם אם היתה מתקבלת התביעה, הרי שמקובלת עלינו טענת הנתבע כי התובע לא זכאי לקצבה בעד תקופה הקודמת לחודש 03/2013 בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי ולפסיקת בית הדין הארצי לעבודה[footnoteRef:47], שקובעת כך: [47: בל (ת"א) 39926-06-17 שלמה שער נ' המוסד לביטוח לאומי ( פורסם בנבו, 23.12.18)] "בנוסף, חלה על ציבור המבוטחים החזקה בדבר ידיעת הדין,על מכלול זכויותיהם וחובותיהם ואי ידיעת החוק אינה יכולה להצדיק שינוי הוראותיו והרחבת תקופת התשלום למפרע לפי סעיף 296 לחוק' (עניין דוד ליבוביץ). אכן, הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם שזכותו מותנית בעשיית מעשה תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק ... אי ידיעת החוק אינה מהווה טעם לפעולה באיחור...".[footnoteRef:48] [48: עב"ל (ארצי) 677/08 ברש נק המל"ל (פורסם בנבו, 14.6.2009).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

כחודשיים לאחר מועד הגירושים, ביום 11.5.14, הגישה התובעת לנתבע בקשה לבדיקת זכאות למענק לימודים לגרוש/ה בה הצהירה התובעת כי היא גרושה של המנוח.

" בנוסף, לשם הכרה כידועה בציבור של המנוח, על התובעת להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים כפי שנקבע בעב"ל (ארצי) 47676-01-14 סלח - המוסד לביטוח לאומי, 4.4.2017 (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "... על מנת לעמוד בתנאי הזכאות לגימלת שאירים עקב פטירתו של בן הזוג צריך שיתקיימו באשה שאינה נשואה שני תנאים מצטברים השלובים זה בזה: האחד – יחסים של 'ידועים בציבור' בעת פטירתו של בן הזוג; השני – מגורים משותפים בשעת הפטירה. ...". (ההדגשה הוספה – ד.ו.) ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 21302-03-16 פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי, 2.4.19.

...

בהקשר זה יוער כי לאור עדותה של גב' שם טוב, לפיה התגוררה עם המנוח ממועד מסוים לאחר פציעתו בתאונה (היינו לאחר 12/14, ר' עמוד 23 שורות 9 -11) עד פטירתו בנובמבר 2015, בשים לב להגדרת "אלמנה" בחוק, נדחית טענת התובעת, כאילו דחיית תביעתה של גב' שם טוב להכיר בה כידועה בציבור של המנוח מעידה על כך שלא התגוררה עמו או שלא היתה בת זוגו עובר לפטירתו.

לכל האמור לעיל יש להוסיף כי לא הוצגה כל ראיה לגבי ניהול משק בית משותף של התובעת עם המנוח, לאחר הגירושים.

סוף דבר – התביעה נדחית.

" סעיף 238 לחוק מגדיר את המושגים "אלמנה" (ו-"אלמן") לעניין הזכות לגימלת שאירים כך: "אלמנה" - מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - (1) מי שהיתה אישתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אישה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244; ע"פ הפסיקה (ר' לעניין זה עב"ל ארצי 47676-01-14, מזל סלחי – המוסד לביטוח לאומי מיום 4/4/17 - להלן: פס"ד סלחי), ההגדרה של המושג "אשתו", שאליה מפנה ההגדרה של המושג "אלמנה" כאמור, מופיעה בסעיף 1 לחוק לאמור: " לרבות הידועה בציבור והיא גרה עמו". ע"פ פס"ד זה "תכליתה הכפולה של השוואת זכויות האשה הנשואה לאלה של "ידועה בציבור" בהקשר של גמלת השארים.

בהתאם לכך, האם זכאית לקבל זכויות של שארה ע"פ החוק (כאשר בכל מקרה, וככל שהתשובה תהיה שלילית, תהיה זכאית לקבל קצבת שארים כגרושה בהתבסס על תקופת השתוף שלהם כמי שהיו נשואים זל"ז – בהתאם להסכם הגירושין וע"פ הוראות החוק לחסכון פנסיוני).

...

כאמור מהתמונות והסרטונים שצורפו לבית הדין, לא מצאנו ולו גם תמונה אחת של התובעת והמנוח בתמונה זוגית - בנפרד מהמשפחה.

גם בעניין זה עולה השאלה – כיצד המנוח לא שיתף את בת זוגו (כטענתה) בדבר מחלתו? וכי בני זוג החיים יחד כזוג לכל דבר לא יודעים דבר אחד ממחלתו של השני? וכי ניתן להסתיר מחלה כזו מבן/בת הזוג, אם אכן חיו יחד בזוגיות ובשיתוף מלא?! נראה לנו כי התשובה גם לכך שלילית.

סוף דבר: מכל האמור לעיל – התובעת לא הרימה האת הנטל כי הייתה ידועה בציבור של המנוח, והתביעה נדחית.

בדיון ההוכחות שהתקיים בפנינו ביום 7.12.22, העידו מטעם התובעת – התובעת בעצמה; ילדיו של המנוח – מר ליאם קצנשטיין ומר אֹהד קצנשטיין (להלן– ליאם ואֹהד, בהתאמה); גרושתו של המנוח ואם ילדיו – גב' אסנת שילוח קצנשטיין (להלן– אסנת); וילדי התובעת – גב' נועה גרוס ומר מיכאל (מייקי) גרוס (להלן– נועה ומייקי, בהתאמה).

עם זאת, בשקילת מכלול נסיבות העניין, אנו סבורות כי יש ליתן משקל להחלטת המוסד לביטוח לאומי, "מאחר שמדובר בכספים מהקופה הציבורית וההכרעה בזכאות לקיצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי מתקבלת לאחר חקירה ודרישה" (ק"ג (ת"א) 60314-05-17 עדנה גולדמן - מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (29.12.19)).

...

מטעם זה, ונוכח פרק הזמן הקצר בו קיימו המנוח והתובעת חיי זוגיות, לא מצאנו לדחות את התביעה בשל היעדרן של ראיות אובייקטיביות אחרות שהיו כרוכות במילוי טפסים ובהתמודדות עם תהליכים בירוקרטיים, כגון שינוי כתובת המגורים במשרד הפנים או בעירייה, או עדכון קופת הגמל בה הופקדו כספי הפנסיה.

נוכח כל האמור, אנו קובעות כי עלה בידי התובעת להוכיח אף את קיומו של התנאי השני – היותה ידועה בציבור של המנוח.

סוף דבר התביעה מתקבלת.