זכויות גמלאי מנכ"ל עובד מדינה לשעבר

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 21139-06-18 ניתן ביום 26 מרץ 2019 1.מרדכי פריד 2.מרדכי כהן המערערים מדינת ישראל- הממונה על הגימלאות המשיבה לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר, השופט מיכאל שפיצר נציג ציבור (עובדים) מר אמיר ירון, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן חן ב"כ המערערים- עו"ד מאיר אבירם ב''כ המשיבה- עו"ד אודלי-ה גליק פסק דין

לשני המערערים משולמת פנסיה תקציבית על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970 (להלן – חוק הגימלאות).

בית הדין האיזורי ירושלים [תב"ע נז/213 – 12; 25.8.1997] מחק את התביעה מחוסר עילה, בקובעו כי - "אין מפקד משמר הכנסת הנוכחי מקבל את התוספת נשוא תובענה זו במסגרת משכורתו בפועל, ועל כן לא יכולה התוספת, ממילא, להיכלל בתוך המשכורת הקובעת המשולמת למי שכיהן, ערב פרישתו, כמפקד משמר הכנסת. אין מקום להתיר לתובעים, שהם גמלאים, להתדיין במסגרת כעין 'תביעה נגזרת' באשר לזכותו של מפקד משמר הכנסת הנוכחי לקבל את התוספת במסגרת שכרו". 3.8.

ביום 17.1.2013 פנה מנכ"ל הכנסת ליו"ר הכנסת במכתב, שבו נאמר כי בעקבות הגשת תביעתם של המערערים נערכה בדיקה מקיפה של הסוגיה, "והסתבר כי, כתוצאה מטעות משרדית, קצין הכנסת הנוכחי, אשר זכה לתוספת התייעלות במסגרת תפקידיו השונים במשמר הכנסת, המשיך להנות מתוספת זו גם כשמונה לתפקיד קצין הכנסת ביום 2.11.2010, וזאת על אף האמור בהחלטתו של יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ שבח וייס, מיום 1.11.1995". מנכ"ל הכנסת המליץ ליו"ר הכנסת במכתב הנ"ל לקבוע כי קצין הכנסת אשר על פי תנאי העסקתו זכאי לתוספות הייחודיות הניתנות לכלל עובדי הכנסת (תוספת פרלמנטארית ותוספת איזון) יקבל גם תוספת התייעלות, כשיעורה מעת לעת החל מיום 2.11.2010.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, מטעמים שיפורטו להלן.

קביעה עקרונית זו יצרה מעשה בית הדין בעניינו של כהן, ובכל מקרה לטעמנו נכונה היא לגופה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, ערעורם של המערערים נדחה, ואנו סבורים כי לא היה מקום להגשתו.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 3635-11-15 26 מרץ 2017 לפני: כב' השופט אורן שגב המבקשים: 1. יו"ר הסתדרות העובדים 2. מנחם פרימן 3. מנכ"ל עמותת גימלאי עובדי המדינה בפנסיה תקציבית ע"י ב"כ: עו"ד יחיאל שמיר ואח' 4. מר משה כחלון, שר האוצר 5. הממונה על השכר ע"י ב"כ: עו"ד אפרת סמואל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) המשיב: יוסף גרובר פסק דין

התובע, מר יוסף גרובר, הינו אלמן המנוחה גרובר נגה ז"ל (להלן – "המנוחה"), שהיתה במועד פטירתה גמלאית של מדינת ישראל – משרד הדתות לשעבר.

בתביעתו, יוצא התובע כנגד תוקפו של ההסכם הקבוצי הנ"ל, בטענה כי הוא נוקט אפליה גזענית (כך בהתאם לכותרת כתב התביעה) בכך שהוא יוצר הבחנה פסולה בין שאיריהם של גימלאי שירות המדינה, שהלכו לעולמם, לבין גימלאי שירות המדינה אשר עודם בחיים, באופן שהאחרונים מקבלים זכויות עודפות, וליתר דיוק, דמי הבראה בשיעור גבוה יותר מהשיעור לו זכאים שאיריהם של גימלאי שירות המדינה שהלכו לעולמם.

...

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות הצדדים, שנטענו בכתב ובעל-פה בפני כב' הרשם אלעד שביון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשות להתקבל, ויש להורות על דחיית התובענה על הסף, והכל מן הנימוקים המפורטים להלן.

סבורני כי ב"כ המבקשים הוטרחו די והותר בגין הליך זה, ואין מקום לשוב ולהטריחם להתייצב לדיון בפניי בבית הדין, לאחר שכל צד מימש את זכותו לטעון את טענותיו בהרחבה.

אחרית דבר מכל הטעמים שצוינו לעיל, דין התובענה להיות מסולקת על הסף, ואני מורה על דחייתה.

בשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות כנגדו.

דרגה א' כללה את המשנה למנכ"ל, סמנכ"לים ומנהלי אגפים ומחוזות, וכן נושאי משרה נוספים (יועמ"ש ומבקר פנים) (להלן – עובדים חברי הנהלה).

לענייננו, ביקש סגן הממונה את ההתייחסות "להכללת רכיב השעות הנוספות הגלובאליות כחלק מהשכר הפנסיוני לחברי הנהלה חדשים אשר מונו לאחר שנת 1996 ואשר מדורגים בדרגה ב'". לאחר שהועברו התייחסויות החברה ונציגות העובדים, נתן הממונה ביום 10.10.2013 החלטה לפיה רכיבי שכר אלה מהוים חריגת שכר אסורה - תשלום שעות נוספות לעובדי חוץ, בהיעדר דיווח בפועל על ביצוע שעות העבודה ותוך התחייבות לתשלום 10 שעות ביום, בלי קשר לבצוע בפועל; תשלום אש"ל וכלכלה, בשיעורים ובהתאם לכללים החורגים מהמקובל בשירות המדינה; תשלום תוספת פיקודית, בשיעורים החורגים מאלו שנקבעו בהסכם הקבוצי מיום 15.6.1994, ולעובדים שאינם זכאים כלל לתוספת על פי הסכם זה; הכללת רכיב השעות הנוספות הגלובאליות בשכר הקובע לפנסיה של חברי ההנהלה המדורגים בדרגה ב', כרכיב פנסיוני לכל דבר ועניין, לאחר חסימת דרגה א' למינויים חדשים בשנת 1996 (להלן – החלטת אוקטובר 2013).

כמו כן, ניתנה למערערים האפשרות שלא להחיל עליהם את ההסדר שנקבע בהסכם הקבוצי ולנהל הליך שימוע פרטני; אין בסיס לדרישת המערערים כי יינתן להם להנות מהזכויות שמקנה ההסכם, אולם מנגד הם לא יקחו חלק בחובות שהוטלו עליהם על פי ההסכם הקבוצי, כך שרק העובדים הפעילים והגמלאים האחרים "ישלמו" על ההישגים, ואילו המערערים (שרובם בעלי גמלאות גבוהות במיוחד בהיתחשב בהיותם חברי הנהלת החברה לשעבר ושאיריהם) ימשיכו לקבל את הרכיבים החורגים ששולמו להם.

...

בנסיבות המקרה, מהטעמים המפורטים בהרחבה לעיל, אין מקום להתערבות בית הדין בהוראת ההפחתה, להצהרה על בטלותה ולקביעה כי לא תחול על המערערים.

הנשיאה ורדה וירט ליבנה: אני מצטרפת לחוות דעתה המפורטת של חברתי השופטת לאה גליקסמן, וכן מסכימה עם הערתו והצעתו של חברי השופט רועי פוליאק לגבי חובת השימוע בטרם יופחת לגמלאים סכום כלשהו מגימלתם והדרך המוצעת על ידו מקובלת עלי.

סוף דבר הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3402/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. התנועה למען איכות השילטון בישראל 2. רב-אלוף במיל' משה (בוגי) יעלון 3. רב-אלוף במיל' דן חלוץ 4. ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו 5. אלוף במיל' עמוס ירון 6. אלוף במיל' אילן בירן 7. אלוף במיל' דן הראל 8. אלוף במיל' עמוס גלעד 9. אלוף במיל' עמוס מלכא 10. ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון 11. אלוף במיל' גיורא איילנד נ ג ד המשיבים: 1. ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט 2. משרד הבטחון 3. משרד המשפטים 4. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד רותם בבלי דביר בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן; עו"ד עמרי אפשטיין ][]פסק-דין

בתמצית יתואר, כי בתגובת המשיבים הוצג ציר זמנים לפיו ביום 23.1.2022 התקבלה כאמור ההחלטה על הקמת הועדה; ביום 20.2.2022 מונה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט א' גרוניס, ליושב ראש הועדה, וכן מונו חברי הועדה הנוספים; ביום 23.2.2022 היתקיימה פגישה ראשונה של חברי הועדה; ביום 28.2.2022 נערכה פגישה בין יו"ר הועדה לראש המטה לבטחון לאומי בעיניין ההיערכות הנדרשת לפעולת הועדה; וביום 7.3.2022 היתקיימה פגישה בין יו"ר הועדה למנכ"ל משרד הבטחון וגורמים נוספים בנושא הבטחת עצמאות פעולת הועדה.

כן צוין, כי ביום 4.4.2022 פירסמה נציבות שירות המדינה קול קורא לעובדי וגימלאי גופי בטחון שונים לצורך איוש משרות בועדה; וביום 13.4.2022 פנה מנהל הועדה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה לצורך איתור כוח אדם מתאים.

אין חולק, כי החובה לפעול במהירות הראויה לקיום חובה ציבורית היא ממושכלות היסוד של מינהל תקין (בג"ץ 4634/04 רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים, פסקה 32 (12.2.2007)).

...

לטענת המשיבים, דין העתירה להימחק מאחר שהיא "אינה אקטואלית כיום" לדבריהם.

בסופו של תהליך זה, הומלץ על הכשרת מקום במחנה תל השומר אשר ישמש לפעילות הוועדה, ויו"ר הוועדה וחבריה אימצו המלצה זו. בהקשר זה הובהר, כי בעוד אין מנוס ממעורבות משרד הביטחון בעבודות ההכשרה והבינוי של המקום המיועד לעבודת הוועדה, למשרד הביטחון לא תהיה גישה למערכות התקשורת של הוועדה או למקום עבודתה.

דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבותנו.

בנסיבות אלו, אין עילה להתערבותו של בית משפט זה. העתירה נדחית אפוא.

" ביום 4.8.2013 פנה מר רן ארז יו"ר ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות (להלן- ארגון המורים) לגב' דלית שטאובר מנכ"לית משרד החינוך במכתב שעניינו "חובות משרד החינוך כלפי ארגון המורים- תיזכורת", במסגרתו ביקש לעדכן את "קרן הרווחה וביטוח מקצועי (הסכום הוא 35% מ- 0.1% מעלות שכר שלא עודכן מאז 2001) ולתקצב את "עמותת הגמלאים של ארגון...לשנים 2012-2013" (מד/ג').

לאחר למעלה משנתיים, ביום 5.4.2016, פנה מר ארז לגב' כהן ולמר אמסלם במכתב שעניינו "תיקצוב גימלאי ארגון המורים", במסגרתו הלין על כך כי "החל מ-2010 אתם מתקצבים באופן חד צדדי את הסתדרות המורים בגין גמלאים חברי ארגון המורים. אם מטרתכם לדאוג לכך שהגמלאים ששירתו את משרד החינוך יוכלו ליהנות מפעילות רווחה, התעלמתם וקיפחתם את הגמלאים ששרתו את משרד החינוך אך הם היו עובדי המדינה. איני יכול להשתחרר מהמחשבה שכאשר עשיתם את ההסכם עם הסתדרות המורים, התעלמתם במכוון מארגון המורים, כפי שקרה גם בהסכמים אחרים כמו קרן ידע, הרפורמה אופק חדש, פנסיות של עובדי המדינה ועוד. אתם מודעים לכך שהגמלאים החברים באירגון המורים לא נהנים מהשירותים שאמורים לקבל כגמלאים. אך אינכם מתקנים ובכל פעם אומרים מחדש שזה תלוי בהסתדרות המורים, גם כשהיא הביעה הסכמה או לפחות לא היתנגדה לכך שהכסף המגיע לגימלאי האירגון יועבר לאירגון המורים. מדובר בכ- 1400 גמלאים עובדי מדינה לשעבר החברים באירגון, ובשנה האחרונה מספרם עלה לכ- 3,000. אנו דורשים לקזז את הכסף המגיע לגימלאי המדינה החברים באירגון המורים מהכספים המועברים להסתדרות המורים ובכך יפסק הקפוח. התמדתכם באי ביצוע בקשתנו במשך כ"כ הרבה זמן אומרת דרשני, אולי מתוך נקמנות, או רצון לחסל את ארגון המורים ע"י פגיעה בחבריו. אם הדבר לא יוסדר בימים הקרובים נאלץ לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו. הגיע הזמן לשים סוף פסוק לקפוח המכוון נגד האירגון וחבריו"(מב/6א).

מכל מקום, משבקשת הצד של ארגון המורים מתייחסת לגמלאים עובדי הוראה בשירות המדינה שהם חברי ארגון המורים, ללא איבחנה בין עובדי הוראה בחטיבות הביניים לבין עובדי הוראה בחטיבה העליונה, ומשניתן להניח כי חלק הארי מהגמלאים הזכאים לתקציב הרווחה הם עובדי הוראה בחטיבות הביניים, נקודת המוצא לדיון בהליך זה תהיה בהתאם לחזקה שנקבעה בפסיקה, שלפיה ארגון המורים אינו ארגון עובדים יציג של עובדי הוראה בחטיבות הביניים, ועל כן אינו ארגון עובדים יציג של העובדים הזכאים מושא הליך זה. אכן, תלוי ועומד בפני בית דין זה הליך הסב"א בשאלת היציגות של עובדי הוראה בחטיבות הביניים.

...

גב' אסא טענה בפנינו כי "יש לנו 28 סניפים שמפוזרים בכל רחבי הארץ. הגמלאים מכירים את כל הסניפים. גמלאי שלא מכיר מבקש שיציג תלוש גמלה. כשאתה מקבל תציג תלוש. אני מקבלת מספר אני לא מקבלת תעוזת זהות. צריך להגיע פרונטלי בסניף שלכם. ניתן לעשות טלפונית. גם נותנים שירות למי שלא חבר ארגון המורים ולא חבר הסתדרות המורים" (ע' 3 ש' 18-21).

אנו סבורים כי טוב יעשו ארגון המורים, המדינה והסתדרות המורים, כל אחד/ת בתורו/ה, ובכפוף לכל דין, אם יפעלו על מנת להביא את דבר פעילות קרן הרווחה לידיעת גמלאי הארגון.

נוכח כללם של דברים, בקשת הצד נדחית.