זכויות בקופת גמל בפשיטת רגל

רקע עובדתי ביום 29.10.2014 ניתן צו כנוס נגד המערער ואישתו לשעבר (להלן יחד: החייבים) לבקשת חברת מכון תערובת נהלל בע"מ (להלן: תערובת נהלל) בגין חוב שאושר בפסק דין חלוט על סך כ-475,000 ש"ח. זאת, לאחר שננקטו הליכי הוצאה לפועל, ולאחר שנמסרה לחייבים התראת פשיטת רגל לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל), בגדרה נקבע כי על החייבים לשלם את מלוא החוב תוך 7 ימים ממועד קבלת ההתראה – אולם החייבים לא עשו כן. במסגרת צו הכנוס מונו המשיב 1 והמשיב 2 כמנהלים מיוחדים לנכסי המערערים, ונפסק בין היתר כי על כל אחד מהחייבים לשלם סכום של 1,000 ש"ח מדי חודש לקופת הכנוס.

עוד צוין בחוות הדעת כי נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסכום כולל של 3,943,612 ש"ח, ונגד החייבת הוגשו 6 תביעות חוב על סך 2,518,832 ש"ח. אשר לנכסיהם, צוין כי ברשות החייבים משק חקלאי במושב רמות, נכסים פינאנסיים בהם זכויות בקופות גמל, וכי בעבר נרשמה לטובת החייב הערת אזהרה על זכויותיה של אמו בדירה בתל אביב.

...

לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים ובעמדת כונס הנכסים הרשמי, ושמעתי את טיעוניהם בדיון שהתקיים בפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהכרזה על החייב כפושט רגל.

בנסיבות אלו, ומשמצא בית המשפט המחוזי כי הליכי פשיטת הרגל עתידים להצמיח תועלת לנושיו, איני סבור כי יש להתערב בהחלטתו בעניין זה. קביעות בית המשפט המחוזי באשר להליכי מימוש נכסי החייב לצד טענת החייב כי אין להכריז עליו כפושט רגל, נטען בערעור כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר הורה על הותרת הצו לאיסור דיספוזיציה בדירת אמו של החייב על כנו; וכי לא היה מקום להורות לנאמנים לפעול למימוש נחלתו במושב רמות.

כמו כן, נטען כי אין לאפשר לנאמנים לפעול למימוש נחלתו במושב רמות מאחר שזכויותיו בנחלה ממושכנות לטובת אמו בגין הלוואה שהעמידה לטובתו בשנת 2008; וכן מאחר שרובצת על זכויותיו בנחלה משכנתא נוספת לטובת בנק לאומי על סך כמיליון ש"ח. אף דין טענות אלה להידחות, וזאת משמצאתי טעם בטענות הנאמנים וכונס הנכסים הרשמי כי אין לדון בטענות החייב הנוגעות להליכי מימוש נכסיו במסגרת הערעור דנן.

סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

יתירה מכך, החוזר התפרסם בפברואר 2016, כ- 7 חודשים לאחר מועד ההפרה ומכאן שאינו חל. כמו כן אין להסתמך על פסקי הדין אליהם מפנה הנתבעת שהם במסגרת הליכי פש"ר, בהם קיים סעיף 85 א1 לפקודת פשיטת הרגל המחייב את הנאמן לפנות לבית משפט ולקבל את אישורו לפדיון כספים המגיעים לחייב מכח חברותו בקופת הגמל.

(1)  שיעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים, בקופת גמל להשקעה, בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א) ו-(2ב) או בקרן הישתלמות, הנעשה לאחר המועד שבו זכאי העמית למשוך את הכספים מהקופה לפי הוראות סעיף 23; (2)   העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שיעבוד שנעשה לטובתו לפי הוראות פסקה (1), ויראו מימוש שיעבוד כאמור כמשיכת כספים בידי העמית לפי הוראות סעיף 23; (3)   העברה או שיעבוד אחרים הנעשים בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הכספים, בכפוף להוראות כל דין".

...

בנסיבות העניין ומשהתובע היה מודע לחובתו להשיב את ההלוואה ומשבוצעה מסירה כדין של כתב התביעה (החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) קארין ליבר מיום 4.8.18 בתיק 47067-06-16) ושל האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, נדחית התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש.

כמו כן נדחית התביעה לפיצוי לפי חוק הגנת הצרכן, בהיותה משום הרחבת חזית.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע תוך המועד הנקוב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

(א) משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואה למבוטח או לעמית, למעט עמית-מעביד, לפי הוראות הממונה לעניין זה. (ב) לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בנכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו" בפסיקה נדונה השאלה האם ניתן להורות על קזוז חוב כלפי מבטח שנתן הלוואה מתוך כספים שנצברו ומנוהלים אצלו לזכות החייב, לנוכח הוראת החוק הקובעת כי כספי קופת גמל אינם בגדר נכסים שיש להעביר אל קופת הנאמן כאמור בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (הוראה דומה נימצאת כיום בסעיף 228 לחוק חידלות פרעון).

...

לאור האמור, בנסיבות בהן החייבת עדיין מועסקת אצל הגורם המפקיד ומשטרם נתגבשה זכותה בכספי הפיצויים והם טרם הפכו לנזילים, סבורני כי אין מנוס אלא לבצע את הקיזוז מתוך כספי התגמולים.

אשר על כן, אני נעתר לבקשת חברת הפניקס וקובע כי היא רשאית לקזז את הסכומים הנקובים והמפורטים בסעיף 18 לתשובתה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

כך כתב, בין היתר, כב' השופט מינץ: "2. לדעתי, אין די בכך שהוקנתה למגדל זכות קזוז לפי סעיף 74 לפקודה, כדי לגבור על המיגבלה שבסעיף 85(1א). אפשרות הקזוז על ידי מגדל תלויה בשאלה האם הזכות של פושט הרגל לקבלת "קופת הגמל" כהגדרתה בסעיף 85(1א), מאפשרת לעשות זאת.

עם זאת, מסכים אני, כפי שהצביע חברי וכפי שנפסק בעיניין בוגין (פש"ר (מחוזי ת"א) 26951-04-14 בוגין נ' כונס הנכסים הרישמי [פורסם בנבו] (22.2.2016)), כי אין מיגבלה לפדות קופת גמל העומדת לזכות פושט הרגל אם הוא נתן את הסכמתו לכך במסגרת הליך פשיטת הרגל.

...

כלומר, היה על מנורה להצהיר בטופס תביעת החוב לא רק על טענתה לנשיה מובטחת אלא גם על טענתה לזכות הקיזוז בהיותה "בטוחה מאיזה סוג שהוא". התוצאה: אשר על כן, בקשת מנורה, על כל רבדיה, נדחית.

זאת בכפוף לכך שמחצית מזכויותיו מקופת גמל הרשומה על שמו בחברת "כלל", ומלוא זכויותיו בקופת הגמל הרשומה על שמו בחברת "מגדל", יועברו לקופת הכנוס (להלן: תכנית הפרעון המוצעת).

כשנתיים לאחר מתן צו ההפטר, ביום 4.8.2021, הגיש הנאמן לבית המשפט הודעה בה ציין כי ממסמכים שהגיעו לידיו עולה כי בנגוד להצהרות המערער, נתונות לו זכויות חכירה בנכס מקרקעין הידוע כגוש 17743, חלקה 7, תת-חלקה 1, המצוי ברח' מעלה יצחק 14 בנוף הגליל (להלן: הנכס), אשר שוויו מוערך בלמעלה מ-1,000,000 ש"ח. הנאמן הדגיש כי המערער פעל מול עריית נוף הגליל (להלן: הערייה) להפחתת חובות הרובצים על הנכס בעודו מצוי בהליך פשיטת רגל, וכי בזמן ניהול ההליך אף השכיר את הנכס לצדדים שלישיים מבלי שדיווח על דמי השכירות שנגבו על ידו.

...

על רקע האמור, בתום הדיון שהתקיים ביום 27.10.2016 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו הפטר למערער, בכפוף לעמידה בתכנית הפירעון המוצעת.

דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

הערעור נדחה אפוא.