מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות במשק חקלאי בין אחים, בת ובני זוג לשעבר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה כי גם הזוג השני (לובנא ותופיק) רכשו נכסים במהלך נישואיהם (נטען כי הם רכשו קרקע חקלאית ורכשו יחד עם אחרים קרקע ובנו בית), וכי לובנא ביקשה בתביעתה נגד תופיק מחצית הזכויות בביתם.
תופיק שלבי, אחיה של הנתבעת ובן זוגה לשעבר של לובנא, העיד אף הוא כי הוא בנה בית בשטח של 180 מ"ר תוך ביצוע "הנדסה" (ע' 36 ש' 16 – ע' 37 ש' 8), הכל ללא מפת מדידה או תכניות המצביעות על כך (אציין כי לא עלה בידי לעמוד באופן ראוי על גודל השטח של הבית מתצלומי אויר שהוגשו (נ/4 ו-נ/5); מופיעים לכאורה קני מידה, אולם לא ברור שצילום המסך הוא בגודל הזהה למה שהוצג במסך, והתמונה אינה ברורה).
התובע 1 טען בעדותו כי הנתבעת לא עבדה במשק (ע' 7 ש' 10).
ועל כל אלה, למרות שהנתבעת טענה בעדותה כי אחיה תופיק רכש קרקע חקלאית ולא קרקע מגורים (ע' 46 ש' 6-5), היא עצמה טענה בסעיף 17 לכתב ההגנה כי "בני הזוג השני (אחיה של הנתבעת ואישתו לובנא) רכשו נכסים במהלך חיי הנישואין (הם רכשו קרקע חקלאית וכן רכשו קרקע ביחד עם אחרים ובנו בית)..." (ההדגשה הוספה).
התובע 1 נתן את הסכמתו כנגד תמורה, שעניינו סיום עינייני הגירושין של בנו ושל בתו אל מול בני הזוג בנשואי החילופין ממשפחת שלבי, לרבות עינייני מזונות, וויתור על תביעות רכושיות, לרבות אלה של הנתבעת כאשת בנו.
...
אולם זאת, כאשר התובע 1 היה "הרוח החיה" מאחורי ההסכם, ניהל עבור בנו במשא ומתן לקראתו, הסכים לתנאיו ונכח במעמד מתן תוקף שיפוטי לו. אם טעיתי, ואין בפנינו רשיון חוזי ואין בפנינו מסמך בכתב לענין סעיף 8 לחוק המקרקעין, מקובלת עליי טענת הנתבעת שמתקיימת בענייננו "זעקת ההגינות" כחריג לדרישת הכתב הזו.
מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית.
ככל שנדרש בתביעת סילוק יד היתר פיצול סעדים על מנת לתבוע דמי שימוש ראויים, לאור המסקנות אליהן הגעתי בפסק דין זה, הנני דוחה את הבקשה להיתר לפיצול סעדים.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הנתבע 1 בשני ההליכים (להלן: "האיש") והאשה, הנם בני זוג לשעבר שהתגרשו.
ביום 21.10.02 ניתן פסק דין בהליך הרכושי בין הדוד לבין בת הזוג, אשר קבע בין היתר שלא הוכח שלדוד היו זכויות במשק וכי על פי ראיותיו של הדוד הזכויות היו רשומות על שם המנוחה ובשלב כלשהוא הועברו ע"ש אחייניתו/האשה, כך שנדחתה דרישתה של בת הזוג לאכוף התחייבות הדוד על פי הסכם החיים המשותפים בעיניין זה. ערעור שהגישה בת הזוג על פסק הדין בהליך הרכושי לבית המשפט המחוזי בנצרת, נמחק בהסכמה.
טענות הצדדים עיקר טענות הדוד: לדברי הדוד הוא הקדיש את כל חייו ומרצו למשק ולפיתוחו על חשבון התפתחותו האישית, שעה שאחיו/האב היה בעל זכויות במשק חקלאי משל עצמו ואילו הוא היה "הבן הממשיך" במשק הוריו.
" כפי שגם הוכח לפני, האיש והאשה, יחדיו, נהגו מנהג בעלים בזכויות במשק, לרבות בדרך של מימוש המיגרש בהרחבה, היתנהלות הסותרת את הטענה ולפיה זכויות האיש התמצו בחלקו בבניית בית המגורים המשותף בלבד ולראיה גם שהאשה מאשרת בעדותה שכספי התמורה שהתקבלו ממכירת המיגרש הופקדו בחשבונם המשותף של בני הזוג, מה שתומך באופן מובהק בכך שהזכויות במשק הוענקו לשני בני הזוג (ר' עדותה של האשה בעמ' 81 לפרוטוקול מיום 14.3.18 שורות 21 עד 23 ).
...
שוכנעתי שבמישור הפנים משפחתי, זכותו של הדוד התמצתה בזכות מגורים בלתי הדירה וכי אין הלימה בין זכות זו לבין הזכות אשר עשויה להתקבל בידיו של הדוד, במקרה של פיצול המשק.
לסיכום תביעתו של הדוד נדחית על כל חלקיה, לצד הקביעה שבמערכת היחסים הפנים משפחתית נוצרה לדוד זכות מגורים בלתי הדירה במשק למשך כל ימי חייו.
תביעתו של האב נדחית על כל חלקיה, תוך שנקבע כי לפני הסכם מתנה שהסתיים ברישום ולפיו הוקנו מלוא הזכויות במשק לאיש והאישה בחלקים שווים ביניהם, זכויות הכפופות להסכמות הפנים משפחתיות בדבר זכותו הבלתי הדירה של הדוד למגורים במשק למשך כל ימי חייו, כך שהם אינם רשאים לפנותו.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, הגעתה למשק, עם בן זוגה דאז, התמסרותם לענפים החקלאיים, עזיבת דירתה ברמת גן, השקעותיה הגבוהות, הן בסיום בניית הבית והן בהשקעת מיטב שנות חייה במשק, בענפים החקלאיים ובעיקר בפתוח ענף עגל החלב, היו על בסיס ההיתחייבות כי המשק יהיה שייך לתובעת במלאת ימיהם של ההורים.
לדבריה, בין ההורים לבינה (ובין בעלה לשעבר) נכרת הסכם בלתי חוזר (בע"פ) שהיווה את הבסיס המשפחתי האיתן לצעד הכלכלי והמשמעותי שעשו היא ובעלה שהציל את המשק החקלאי.
התובעת סברה שבהודעתה לאגודה כאמור יש למנוע את העברת הזכויות, ולא האמינה שהן (אמה ואחותה המנוחה) תמשכנה לפעול במחשכים להעברת הזכויות במשק מבלי לגלות לה. בחודש דצמבר 2015 נודע לתובעת במקרה משכנה כי בוצעה העברת זכויות במשק.
זה שנים כי העברת זכות בנחלה בין בחיים ובין לאחר פטירת חבר האגודה, שלא בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם המשולש, אינה בת- 27 .
מהאמור לעיל, גם בהתאם לקבוע בפסיקה וגם בהתאם הסכם הדו צדדי הקיים במושב, וגם עמדות עדיה של התובעת, ברי כי טענת "בן ממשיך" אין לה במה להאחז וביחס למושב כפר *** אין אפשרות להעביר זכויות לאחר פטירה באמצעות המוסד "מינוי בן ממשיך" ולפחות לא עלה בידי התובעת להוכיח כי ניתן ו/או כי הועברו בעבר זכויות במשקים חקלאיים במושב כפר *** באמצעות מינוי בן ממשיך.
עדויות אחרות של התובעת הן של תושבים ובעלי משקים בכפר *** שבקשו לתמוך בעמדתה כי קיימת מסורת של העברת בעלות במשקים חקלאיים באמצעות מינוי בנים ממשיכים מצד אחד וכי הם שמעו מהנתבעת 1 בעבר כי התובעת היא בתה הממשיכה.
...
לפיכך ולאחר בחינה מעמיקה של הטענות ההדדיות, הראיות והמעמד המשפטי של הצדדים וזכויותיהם אני מורה כדלהלן: 81.1.
אני קובע כי לתובעת זכות שימוש אישית בלתי הדירה בדירה שבה היא גרה במשק ** בכפר ***.
אילו התובעת הייתה עומדת על סעד של שימוש בלתי הדיר בדירה או על אפשרות פיצול המגרש בלבד הייתי נעתר לבקשתה לפסוק הוצאות משפט.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בשנות ה 80- ו/או ה 90- התגורר ע' ז"ל בארה"ב. לארץ הוא שב עם בת זוגו, הגב' י' (להלן: "י'), ועם בנם המשותף ס'. בשובם ל... התגוררו בצריף ישן שהיה במשק. בשנת 2002 לערך הזוג נפרד,
כמו כן ע' ז"ל ובת זוגתו תפעלו את המשק החקלאי של ההורים.
8 :( ומעדותה של אחותה ד.צ. (ש' 22-23 עמ' 75 לפרוטוקול מיום 3.5.18 "לא רצו לתת לע' בן ממשיך כי היו להם תוכניות לכל הבנים ביחד". 5.12 .
פ' הצהירה כי צ' שתפה אותה בעובדה שהיא מנהלת הליך משפטי נגד י' בת זוגו לשעבר של ע' ז"ל להוציא את י' מהמשק 10 (לתצהירה צורף מכתב של ב"כ של צ' לי' מיום 10.4.08 להפסקת זכות שימוש ודרישת פינוי, נספח לתצהיר).כך גם הצהירה כי שלמה מכספה לי' את הפצוי שנפסק לה בפסק הדין מיום 22.10.09 בסך של 20,000 ₪ עבור פינוי מיידי מהנחלה.
לא מדובר בהתנהלות חריגה בין בני זוג, ולא מן הנמנע שמדובר בהעברות כספים בין חשבונות הבנק של בני הזוג בלבד (ללא קשר להשקעות במשק).
...
אולם, משזכויות הקניין בנחלות מוסדרות באופן האמור, אין מנוס מלהגיע לתוצאה אליה הגעתי.
יוצא אפוא כי בסך הכול, סכום של 65,390 ₪ יופקד בנאמנות אצל ב"כ של צ' ויועבר לידי פ' עם פינויה מהנחלה תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין.
איני מוצאת לנכון להשית על פ' תשלום דמי שימוש ו/או את דמי ההריסה של המבנה בו התגוררה עם ע' ז"ל. כמו כן, לאור המסקנה אליה הגעתי בדבר היעדר זכויותיה של פ' בנחלה, ברי כי אין עוד מקום להורות על העברת בית המגורים בו פ' מתגוררת למיקומו המוסכם באזור המגורים בנחלה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

על הפרק : האם להורות על מימוש זכויות החייבים בנחלה חקלאית הידועה כגוש 201041 חלקה 15 במושב רמות (להלן: "הנחלה" ו/או "המשק החקלאי"), בדרך של מכירה פומבית תוך פינוי החייב? (בקשה מס' 130).
רקע רלבאנטי: החייבים 1 ו-2 הנם בני זוג לשעבר (התגרשו בשנת 2010 ולא גרים יחדיו כיום).
מפאת הזהירות הנדרשת בבוא בית המשפט לממש דירת מגורים של חייב, לא מיהר בית המשפט להענות בחיוב לבקשה, אפשר לחייבים להגיש כל בקשה שחפצו בה, הפך אבן על אבן במטרה לחשוב כיצד ניתן להמנע מהיענות בחיוב לבקשה ונקיטה באמצעי ובדרך חליפיים, פוגעניים פחות מבחינת החייב אשר ברור כי הנחלה היא בבת עיניו.
הנאמן ציין כי שוחח עם ב"כ האח וניכר כי לא ניתן להפרע מהדירה, על כן אין שום צידוק שלא לפנות את החייב מהדירה ולממש את זכויות החייבים בה. ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת הנאמן ביחס לכל תגובותיו מול טענות החייב.
...
אשת החייב גם היא מצויה בהליך פש"ר ומקובלת עליי עמדת הנאמנים כי הגם שהזכויות בנחלה רשומות על שם שני הצדדים, הרי שאין מניעה לפעול למימוש הנכס.
סבורני כי הדרך להשיא את התמורה במכר הנחלה היא באמצעות הליך פומבי של מכירה וקבלת הצעות כאשר בסופו של יום יתנהל הליך התמחרות וההצעה הגבוהה מכולן תזכה.
בכל הנוגע לדיור חלוף וכאשר החייב גר בגפו, ונוכח גילו, סבורני כי הותרת סך של 450,000 ₪ להבטחת דיור חלוף לכל ימי חייו הינה קביעה סבירה ביותר בנסיבות העניין וכך אני קובע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו