מקרה ביטוח נוסף הוא אבדן חלקי של כושר העבודה, אך זאת אך אם אין מדובר בתאונת עבודה, ומאחר שבעניינינו התובע טוען כי הוא נפגע בתאונת עבודה כתוצאתו נותרה לו נכות אורתופדית, הוא אינו זכאי לכסוי זה. לטענת הנתבעת, אף לשיטת התובע בכתב התביעה הוא קבלן עבודות צבע ושיפוצים, אולם חוות הדעת התעסוקתית מטעמו התייחסה רק לאבדן כושר עבודה כצבע, כך שניסיונו לטעון שאיבד גם את כושר עבודתו כקבלן (על רקע התנאי הנזכר לתגמולים בענין נבצרות מלעסוק בעסוק סביר אחר), מהוה הרחבת חזית.
התובע טען כי המומחה מטעם בית המשפט לא היתייחס לבקע מיפשעתי (פס' 20), אולם זהו ניסיון להיתלות בדרך ההתבטאות של המומחה בחוות הדעת בענין בקע מיפשעתי, ותו לא. המומחה קבע בחוות דעתו בענין זה: "אינני מתייחס לטענת המיגבלה בעקבות שני ניתוח[י] תיקון בקע מיפשעתי מ-3/1/12, קביעת הועדה לנפגעי עבודה בביטוח הלאומי כי אין להפעיל תקנה 15 מוכיחה כי מר עתאמלה המשיך להפעיל את העסק כקבלן לפחות עד לתחילת 2018". כלומר, על רקע קביעת המל"ל שאין להפעיל את תקנה 15, המומחה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שהבקע המפשעתי אינו גורם לתובע לאי-כושר.
לטענתה, חוות הדעת התעסוקתית מטעם התובע עצמו התייחסה למיגבלה אורתופדית, כאשר בחוות דעת משלימה מיום 10.11.2016 אותה מומחית התייחסה לכאבים בבטן עקב בקע מיפשעתי (פס' 23 לתשובה).
...
בכך שעל דוכן העדים לא זכר המומחה מטעם בית המשפט שאת החומר מטעם התובע הוא קיבל בדוא"ל דווקא; בכך שבא כוח התובע הביא לערעור בטחונו בנושא והביא אותו לומר שיכול להיות שהוא לא עיין בחומר מטעם התובע שנשלח בדוא"ל (ראו את ההפניות בפס' 44-40 לבקשה); ובכך שהמומחה לא זכר על דוכן העדים מסמכים בודדים אלו או אחרים מתוך 2500 מסמכים רפואיים שהתובע שלח לו (ראו פס' 46, 39 לבקשה), לא מצאתי ביסוס למסקנה שהמומחה מטעם בית המשפט לא עיין בחומר הרפואי מטעם התובע (למעט פרוטוקול נכות כללית, אליו אתייחס בהמשך).
על בסיס זה מקובלת עלי טענת התובע כי הוא שלח למומחה מטעם בית המשפט את הפרוטוקול מענף נכות כללית, אך המומחה מטעם בית המשפט לא עיין בו לפני עריכת חוות דעתו.
זו לכאורה אינה התפתחות הצפויה ממומחה המוטה נגד תובע ואשר מבקש להרע עמו בחוסר תום לב.
התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך של 4000 ₪ בגין הבקשה.