זכויות ביטוח לאומי בגין בקע מפשעתי

על המשיב להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה נוספת חדשה להכרה בגין הבקעים או אז תבחן המסכת העובדתית על ידי פקיד התביעות אשר הוא ורק לו הסמכות לבחון, בתביעת מקרוטראומה, את שאלת הקשר הסיבתי.

המשיב הוסיף וטען, כי בעוד שלגבי הבקע המפשעתי מפנה המחוקק לסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי, הרי שלגבי הבקע הטבורי אין כל הוראה מיוחדת בחקיקה או בהלכה הפסוקה, ובמקרה שלנו ברי שיכולה היתה הועדה הרפואית לעררים לידון בעיניין הבקע הטבורי, כאשר הדבר לא נשלל מפורשות על ידי פקיד התביעות.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

...

ביום 03.04.16 הודיע המוסד על דחיית תביעתו של המשיב שכן לא שוכנע כי בתאריך 19.10.15 אירע למשיב אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי עבודתו וכי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו, ובזו הלשון: "1. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה, לא שוכנעתי כי בתאריך 19.10.2015 אירע לך אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתך.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור בנוגע לבחינת נכות המשיב בגין הבקעים להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, המוסד הכיר בפגיעה של המשיב "כאב רדיקולרי בע"ש מותני כתאונת עבודה על דרך מיקרוטראומה" וזאת על פי חוות הדעת של ד"ר נ' בלומברג מיום 19.10.17 אשר התקבלה במסגרת הליך ההכרה.

סוף דבר- הערעור של המוסד מתקבל.

מקרה ביטוח נוסף הוא אבדן חלקי של כושר העבודה, אך זאת אך אם אין מדובר בתאונת עבודה, ומאחר שבעניינינו התובע טוען כי הוא נפגע בתאונת עבודה כתוצאתו נותרה לו נכות אורתופדית, הוא אינו זכאי לכסוי זה. לטענת הנתבעת, אף לשיטת התובע בכתב התביעה הוא קבלן עבודות צבע ושיפוצים, אולם חוות הדעת התעסוקתית מטעמו התייחסה רק לאבדן כושר עבודה כצבע, כך שניסיונו לטעון שאיבד גם את כושר עבודתו כקבלן (על רקע התנאי הנזכר לתגמולים בענין נבצרות מלעסוק בעסוק סביר אחר), מהוה הרחבת חזית.

התובע טען כי המומחה מטעם בית המשפט לא היתייחס לבקע מיפשעתי (פס' 20), אולם זהו ניסיון להיתלות בדרך ההתבטאות של המומחה בחוות הדעת בענין בקע מיפשעתי, ותו לא. המומחה קבע בחוות דעתו בענין זה: "אינני מתייחס לטענת המיגבלה בעקבות שני ניתוח[י] תיקון בקע מיפשעתי מ-3/1/12, קביעת הועדה לנפגעי עבודה בביטוח הלאומי כי אין להפעיל תקנה 15 מוכיחה כי מר עתאמלה המשיך להפעיל את העסק כקבלן לפחות עד לתחילת 2018". כלומר, על רקע קביעת המל"ל שאין להפעיל את תקנה 15, המומחה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שהבקע המפשעתי אינו גורם לתובע לאי-כושר.

לטענתה, חוות הדעת התעסוקתית מטעם התובע עצמו התייחסה למיגבלה אורתופדית, כאשר בחוות דעת משלימה מיום 10.11.2016 אותה מומחית התייחסה לכאבים בבטן עקב בקע מיפשעתי (פס' 23 לתשובה).

...

בכך שעל דוכן העדים לא זכר המומחה מטעם בית המשפט שאת החומר מטעם התובע הוא קיבל בדוא"ל דווקא; בכך שבא כוח התובע הביא לערעור בטחונו בנושא והביא אותו לומר שיכול להיות שהוא לא עיין בחומר מטעם התובע שנשלח בדוא"ל (ראו את ההפניות בפס' 44-40 לבקשה); ובכך שהמומחה לא זכר על דוכן העדים מסמכים בודדים אלו או אחרים מתוך 2500 מסמכים רפואיים שהתובע שלח לו (ראו פס' 46, 39 לבקשה), לא מצאתי ביסוס למסקנה שהמומחה מטעם בית המשפט לא עיין בחומר הרפואי מטעם התובע (למעט פרוטוקול נכות כללית, אליו אתייחס בהמשך).

על בסיס זה מקובלת עלי טענת התובע כי הוא שלח למומחה מטעם בית המשפט את הפרוטוקול מענף נכות כללית, אך המומחה מטעם בית המשפט לא עיין בו לפני עריכת חוות דעתו.

זו לכאורה אינה התפתחות הצפויה ממומחה המוטה נגד תובע ואשר מבקש להרע עמו בחוסר תום לב. התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך של 4000 ₪ בגין הבקשה.

(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נימסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג חוזה עבודה או הסכם קבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף הם לא נימסרה הודעה כאמור".

הוראה זו ברורה ולפיה ניתן להכיר בבקע מיפשעתי כתאונת עבודה רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים המצטברים הקבועים בחוק (עב"ל (ארצי) 189/06 חיים דוניאץ – המוסד לביטוח לאומי (מיום 31.1.2007)(להלן- עניין דוניאץ), סע' 5; (עב"ל (ארצי) 9937-09-10 אהרון הרצל – המוסד לביטוח לאומי (מיום 26.6.2011), סע' 10; (עבל (ארצי) 53803-09-12 יעקב דהן – המוסד לביטוח לאומי (מיום 11.3.2014), סע' 6 לפסק הדין.

יוער, כי בעיניין דוניאץ נקבע כי "תנאים אלה הם מצטברים ואי קיומו של אחד מהם שולל את הזכאות להכרה בבקע מיפשעתי לפי החוק, אלא אם המוסד עצמו אינו עומד על הצורך בקיומו של תנאי זה או אחר". דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בחנתי את המסכת הראייתית, התרשמתי מעדותו של התובע אשר העיד בפניי אתמול ושמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים בעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

...

אפילו אקבל את הגרסה האחרונה של התובע כי האירוע התרחש בשעה 16:00, שכן שוכנעתי כי האירוע התרחש בשעות הבוקר ורק הכאבים החלו לקראת סוף יום העבודה, הרי שחלפו למעלה מ-72 שעות, ולכל הפחות 75 שעות מקרות האירוע, שכן התובע פנה לטיפול לראשונה ביום 14.9.2019 בשעה 19:14 (ע' 2 ש' 3-5; ע' 2 ש' 28-29).

(2) בתעודה הרפואית מיום 14.9.2019 לא מצאנו אזכור לאירוע תאונתי או שהתובע מסר לרופא כי הרים דברים כבדים (ע' 2 ש' 29-32)(בניטה סע' 10).

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 18298-02-20 09 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופטת אירית הרמל נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן קרת נציגת ציבור (מעסיקים) גב' שושנה גולנד התובע דורון עומסי ע"י ב"כ: עו"ד גור קציר הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד נועם בן שלום פסק דין

לבקשת התובע הופנו למומחה שאלות הבהרה (החלטה מיום 18.10.2021) כדלקמן: "א. מעיון במסמך מיום 21.12.2009 עולה כי לאחר שנבדק ע"י רופא נמצא כי קיים רק בקע מיפשעתי מימין שיוצא וחוזר בקלות. עד שנת 2018 לאחר ארוע המקרה נשוא התלונה, אין תלונה נוספת בגין הבקע מצד ימין. האם זה נכון שב- 2009 סבל התובע רק מבקע בצד ימין? מצ"ב לנוחיותך רישום ביקור מיום 21.12.2009.

ביום 3.5.2022 הגיש הנתבע בקשה בהולה לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.4.2018, במסגרתה טען כי לא קיבל את סיכומי התובע ובכך קופחה זכותו להיתגונן.

...

לא מצאנו במקרה דנן טעמים המצדיקים פסילת חוות דעת המומחה ועל כן הבקשה בענין זה - נדחית.

לאחר עיון בסיכומי הנתבע ועיון נוסף בסיכומי התובע ובכל החומר המצוי בתיק – נחה דעתנו כי אין מקום למינוי מומחה נוסף.

לאור כל המפורט, התביעה נדחית.

כך למשל, בפסק הדין בעיניין מחאמיד (עב"ל 367/99 מוחמד מאגד מחאמיד – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.12.01), קבע בית דין זה, כי במקרה בו הרים מבוטח שקי מלט במשקל של 50 ק"ג, על אף שהוא בנאי שתפקידו להרים מידי יום בלוקים ומלט במשקל של עשרות קילוגרמים, מאחר שמאמץ זה הוא בלתי רגיל מעצם טיבו – יש למנות מומחה על מנת שיחווה דעתו האם קיים קשר סיבתי בין הרמת השקים לבקע המפשעתי שארע לאחר מכן" (ההדגשות במקור- ר.ג.).

גם לעניין ההכרה בבקע מיפשעתי כתאונה בעבודה, כמו לעניין הזכאות לדמי תאונה נחוצה "היתערבות" רפואית מדרגה כזו או אחרת (בדיקה רפואית או טפול רפואי לפי העניין), בתוך זמן קצר ביותר מעת קרות הארוע"[footnoteRef:11].

להלן נפרט את הטעמים להחלטה זו. כפי שפורט לעיל, בעניינינו, עמדת המוסד לביטוח לאומי הנה כי לא היתקיימו בתובע כל התנאים הקבועים בחוק: הופעת הבקע לא אירעה כתוצאה "ממאמץ לא רגיל"; התובע לא הפסיק את עבדותו עקב הופעת הבקע והמשיך לעבוד באותו יום ועד ליום 25.6.2020; התובע לא קיבל טפול רפואי תוך 72 שעות ממועד הופעת הבקע; והתובע לא הודיע למעסיקו אודות התקף הכאבים עקב הבקע תוך 72 שעות מהופעתם.

...

אשר על כן, אנו קובעים כי התובע עמד אף בתנאי של פנייה לקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות ממועד הופעת הבקע.

בשולי הדברים נציין, כי לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע שלפיה התובע לא דיווח למעסיק אודות הפגיעה תוך 72 שעות ממועד התרחשותה.

לאמור נוסיף, כי המעסיק חתם על טופס התביעה ולא הביע הסתייגות כלשהי ביחס לאמור בו. סוף דבר מששוכנענו כי התובע עמד בנטל להוכיח את התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק, בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין הבקע המפשעתי בצד שמאל לבין עבודתו של התובע, על סמך העבודות הבאות: התובע יליד שנת 1964.