זכויות אלמן שנישא לקצבת שאירים

יחד עם זאת, קיימת במקביל נורמה שונה המעוגנת בחוק הגימלאות ובחוק הביטוח הלאומי (ראו: סעיפים 135 [קצבת תלויים], 255(ב), 255(ד) ו – 262 [קצבת שאירים] לחוק הנזכר; בג"ץ 5492/07 בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד (2) 166 ((2010)המפקיעה את זכויות האלמנים שנישאו, אשר תוקפה לא הועמד בסימן שאלה ביובל השנים שמעם חקיקת חוק הגימלאות.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ויש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.

סוף דבר – הערעור נדחה.

בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות.

היא תואמת את ההסדר בביטוח הסוצאלי הבסיסי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אשר בסעיף 255(ב) שבו קובע כי "חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקיצבת שאירים, תיפקע זכותה לקיצבת שאירים (בג"צ 5492/07 סמדר בוארון ואח' – בית הדין הארצי לעבודה ואח' (מיום 19.9.10)). קביעת מיגבלה דומה במסגרת הסדרי פנסיה תעסוקתיים, היא וודאי ראויה.

...

אשר על כל אלה, אנו מחליטים לדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

(ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקיצבת שאירים, תיפקע זכותה לקיצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקיצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו סבורים שצדק בית הדין האזורי בפסיקתו, ודין ערעור המוסד להידחות.

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו מקבלים את ערעורה, ומבטלים את קביעת בית הדין האזורי בדבר חוב שנוצר לה בגין תשלומי קצבת שאירים שקיבלה מאז 1.9.00.

סוף דבר ערעור המוסד לביטוח לאומי בעניינה של גב' שפירא סטאר נדחה.

אם לא די בכך, בסיכומיה מפנה הנתבעת לבג"צ 5492/07 בוארון – בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 19.9.2010) (להלן: "בג"צ בוארון") בו קבעה כבוד השופטת א' חיות כי: "נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי בכל הנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שאירים או תלויים על-פי סעיפים 135, 255(ב)-(ד) ו-262 לחוק הביטוח הלאומי יש להחיל דין זהה על אלמנות החיות כידועות בציבור ועל אלמנות שחזרו ונישאו כדת וכדין, שכן תכלית החקיקה מצדיקה פירוש כזה ולשון הסעיפים מאפשרת זאת." לפיכך, טענה הנתבעת בסיכומיה כי בהתאם לבג"צ בוארון " אין להבחין בין אלמנה שחזרה ונישאה כדין ובין אלמנה שהקימה תא משפחתי חדש "כידועה בציבור" לצורך יישום הוראות חוק הביטוח הלאומי בהקשר של זכאות לקיצבת תלויים ולקצבת שאירים.

...

באשר לפיצוי הלנה - לא מצאנו לחייב את הנתבעת, שהיא קרן פנסיה מפעלית ותיקה, המושתתת על העקרון של ערבות הדדית וכל הוצאה המוטלת עליה משולמת מכספי העמיתים (להבדיל מקרן פנסיה חדשה), בפיצוי הלנה וממילא קיימת בתיק מחלוקת פרשנית כנה בנוגע לזכאות הנתבעת להפסיק את תשלום הגמלה וגם מסיבה זו אין אנו פוסקים פיצוי הלנה.

סוף דבר: תביעת גב' ריכרט - מתקבלת.

התביעה שכנגד – נדחית.

(ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקיצבת שאירים, תיפקע זכותה לקיצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה קצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.

...

מכאן שדין טענות התובע לענין ההתיישנות, להידחות.

לסיכום לנוכח האמור לעיל הרינו קובעים כי התובע אינו זכאי לגמלת שאירים וכן אינו זכאי למענק נישואין ועל כן הרינו דוחים את תביעתו.