מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות תאגיד מים לגבות חובות עבר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

. מאחר ומלוא זכויות וחובות הרשות המקומית בתחום משק המים והביוב, לרבות נכסיה, עובר לתאגיד מיום הקמתו, כי אז הזכות להוציא דרישות תשלום כמו גם זכות הגביה, באשר לתביעות שהיו קיימות ערב הקמת התאגיד, כמו גם ביחס לתביעות שעילתן ערב הקמת התאגיד, כל אלה שייכים לתאגיד עצמו.
וכך ציין כב' השופט בכר בענין תע"ש: "....כיצד ייגבו חובות העבר שנולדו ערב העברת הנכסים לתאגיד? לעניין זה בדיוק נולד סעיף 12 לחוק התאגידים.
...
שהרי, טענת רמ"י לגבי סוג הריבית מתייחסת למקרה בו – כמצוין לעיל – ימצא בית המשפט שיש לחייבה ברכיב של היטלי הפיתוח.
לא שוכנעתי כי יש בטיעון זה (או בטעונים האחרים שהובאו, לרבות לגבי טעות שנפלה אצל הרשות המקומית) כדי להצדיק חריגה מכלל החיוב לפי חוק הרשויות המקומיות.
סוף דבר: רמ"י מחוייבת כלפי העירייה בתשלום היטל ביוב (מכון טיהור) לגבי מתחם הכרמים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בסעיף 3.2 להסכם נקבע כי המעבר יבוצע החל מ"היום הקובע", כשלפי סעיף ההגדרות דובר במועד "שייקבע ברישיון הממונה". עוד נקבע שהגיחון תיגבה את התשלומים המגיעים מן התושבים, וזכות המועצה בהקשר זה הומחתה לגיחון (סעיף 3.7 וסעיף 14.5).
הדבר מחייב לתת משנה-משקל לעמדת המועצה, שהיא הגוף אשר עסק בגביה בעת הרלבנטית ואשר מאשרת כי הגביה על ידה נעשתה בנוגע לשטחי המבנה הקיימים וכי אין מקום לשוב ולחייב בגין "שטחים נוספים". עוד בהקשר זה אפנה לאישור מיום 28.8.18 של מנהל מינהל המים, הממונה על תאגידי המים ובהם הגיחון, שצורף לכתב ההגנה של המועצה.
לפיו, הממונה אישר את "המשך הסדר גביית חובות עבר בגין היטלי ביוב שגבתה מועצה מקומית אבו גוש עוד קודם להקמת התאגיד... באמצעות פריסת החוב ל-90 תשלומים דו חודשיים... קבלתי את התייחסותו של תאגיד הגיחון לפיה אין לו היתנגדות לבצוע ההסדר האמור" (נספח 1 לכתב ההגנה של המועצה).
...
עוד סבורני שראוי לשקול בפסיקת ההוצאות את התנהלות הגיחון בהתרחשות מושא התביעה: הגיחון הנפיקה, כאמור, לתובע אישור על העדר חוב לצורך קבלת ההיתר.
בנסיבות אלה, יש קושי של ממש בבחירתה של הגיחון להיסמך על האמור במכתב לגיבוש מסקנה, לפיה היא הולכה שולל בידי התובע, כשהציג בפניה את האישור שקיבל מן המועצה על תשלום ההיטלים בגין הנכס.
במכלול השיקולים אני קובע, כי הגיחון תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דינו כולל מע"מ בסכום של 28,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל הקשור עם סעיף 139 לחוק תאגידי המים, בדבר נטילת סמכויותיה של הרשות המקומית (הערייה) לספק שירותי מים וביוב ולהטיל ולגבות תשלומי חובה, ראתה בהם הערייה כצופה פני עתיד ולא כמתייחסת לעילות ולחובות מן העבר.
אופן פרשני זה של הדברים עולה כאמור מסעיף 12(ב), עת הממונה, המהוה כידוע חלק בלתי נפרד מחוק תאגידי המים ולא חלק מהרשות המקומית שקדמה לו, הנו מי שמנווט מי יהא הגוף שינהל את אותו הליך למול הצדדים השלישיים, בין כנושה ובין כחייב, מכוח עילות תביעה קיימות או בתביעות קיימות, והכל לשם יצירת המשכיות דיונית כאמור, והכל מבלי לפגוע בזכויות התאגיד לעצם גביית סכומי הכסף המגיעים בנסיבות מהחייבים השונים שחבו גם ערב הקמת החברה.
...
מכאן שדין ערעורה של תע"ש להתקבל ודין ערעורה של העירייה להידחות.
סוף דבר העירייה תישא בהוצאות תע"ש בסך 15,000 ₪ ובהוצאות יתר הצדדים בסך 5,000 ₪ לכל אחד.
אין בכל האמור לעיל כדי לייתר קיומה של עילת תביעה לטובת התאגיד או הרשות המקומית בשם התאגיד ביחס לעילות שמקורן ערב הקמת התאגיד גם ביחס לצדדים החייבים נשוא ההליך שבפני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד הדגיש בית המשפט את העובדה שבהודעת החדילה הודיע התאגיד על הפסקת הגביה מכאן ואילך לצד הפסקת גביית חובות עבר בגין רכיב זה. בנסיבות אלה, אמר בית המשפט: "יש רגלים לסברה... לפיה תאגיד המים ביצע גביית יתר, היה מודע לכך ולא עשה דבר לביטולה. גביה זו אמנם בוצעה עפ"י היתר שניתן לתאגיד המים כדין בכללי המים המקוריים, אלא שעל התאגיד היה כאמור לפעול לתיקון המעוות, פניה שלא ראיתי שנעשתה בפועל. כך גם לא ראיתי כי גביית היתר הופנתה לטובת הציבור לשם הקטנת עלות החלוקה התעריף שמשלמים הצרכנים בפועל.
עוד הוסיף ואמר בית המשפט כך: "התבססות הנתבעת (תאגיד המים) על הכרעות בתי המשפט בתובענות ייצוגיות כנימוק לסילוק התביעה כאן על הסף אינה ממן העניין שכן מדובר במאטריות שונות, וספק אם הכרעות אלו רלוואנטיות להליך שבכאן. הדברים אמורים מקל וחומר שעה שבמקרים בהם נדונו בתובענות הייצוגיות שאלת חילוץ רכיבי מכון הטיהור או זכויות המים, ניתנו הודעות חדילה ועניינן של מרבית ההחלטות היתמקד בסוגית הארכת המועד להגשת הודעת החדילה.
...
למסקנה זו הגעתי גם מבלי להידרש לספקולציה בנוגע לגלגול ההיטל על כתפי הלקוחות, הצרכנים.
אני סבורה שבמקרה זה השבה לתובעות תביא להתעשרות בלתי צודקת של התובעות על-חשבון הצרכנים הפרטיים שרכשו מהתובעות את הדירות שבנו ומשלמים, אף הם בכפל ולכל הפחות לצד התובעות, את הרכיב של מכון טיהור במסגרת התעריף החודשי השוטף.
על כן אני קובעת כי התביעה נדחית אך בנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הוראת חוק זו לא קפחה מזכויות התובעת, שכן עם הקמתם של תאגידי הביוב והעברת משק המים העירוני לניהולם של התאגידים מכרו הרשויות המקומיות את כלל חובותיהם לתאגיד, וקיבלו תמורה מלאה בעבור חובות אלה, ולפיכך הן מנועות מלגבות אגרות ביוב גם ביחס לתקופה שקדמה להקמת התאגיד.
סעיף 139 לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א – 2001 (להלן: "חוק תאגידי מים") מורה על ביטול מוחלט של סמכויות הרשויות המקומיות לגבות תשלומי חובה בעינייני אספקת מים וביוב, לרבות חובות עבר שהושתו ע"י הערייה טרם הקמת תאגידי המים.
...
מנגד, טוענת התובעת, כי יש לדחות את הבקשה ולדון בתביעה לגופה.
טענות הנתבעת: לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה שהגישה העירייה על הסף, וזאת נוכח הטעמים הבאים: התיישנות- לטענת הנתבעת התובענה דנן הוגשה כנגד הנתבעת במחצית שנת 2021 בגין חובות אגרת ביוב שנצברו לכאורה בין השנים 1998-2012.
תמצית טענות התובעת: לטענת התובעת, יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ולחייב את הנתבעת בהוצאות, ואלו טעמיה - זכות הגישה לערכאות – דחייה על הסף מהווה חריג, והעתרות לבקשה שמורה למקרים נדירים.
כפועל יוצא משנראה כי סיכוייה של התובעת להביא לפני ביהמ"ש כאן ראיות המעידות על זכותה לקבלת תשלום בשים לב למטרת החיוב באגרת ביוב מחד ובשים לב להוראות סעיף 12 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) הינן אפסיות וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.
במקרה שלפניי כבר מצאתי כי משיקולים של התיישנות החיוב ושל העדר יריבות הרי שדינה של התביעה להידחות על הסף, ועל כן הדברים הנאמרים כאן הינם למעלה מן הצורך, ואולם אבהיר כי לו נשמעה דעתי בעניין הרי שבבחירה בין שתי הדעות השונות אשר נשמעו בעניין זה יש להעדיף לטעמי את הדעה שלפיה תבוצע אכיפת החיובים בגין אגרות הביוב וגבייתם, אף אם הוטלו כדין עובר להקמת התאגיד, על ידי התאגיד בלבד.
מכל אלו – נחה דעתי כי יש להעדיף דחייה של התביעה כבר בשלב מקדמי זה על פני השחתת זמנם של הצדדים והכבדת ההוצאות, על אף החריג במתן סעד מסוג זה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 3,500 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו