מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות פרקליטי המדינה לימי השתלמות בתשלום

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפיכך, בהמשך לפניות ההסתדרות (איגוד המשפטנים) סוכם בין הצדדים לו על תשלום התוספת, כמפורט בהודעה מטעם נציבות שירות המדינה מיום 31.12.2000 (להלן "הסדר 2000").
בנוסף, סעיף 9.3 להסכם 2006 קבע את הזכאות לתוספת ל-"משפטנים/פרקליטים שנקלטו לעבודה בשנים 2000-2006 בחוזה מיוחד [טווח השנים שבהם נקלטו המערערים לעבודה במוסד]" וכך נכתב בו: "9.3.1. על אף האמור בסעיף 8 לעיל, מוסכם, כי משפטן או פרקליט שבשנת 2000 נקלט בשירות המדינה בחוזה מיוחד ושובץ בדרגה ב1 בדרוג המשפטנים/הפרקליטים יהיה זכאי לתוספת 15% עד תום ארבע שנים מהיום הראשון שבגינו קיבל התשלום, או עד ליום קבלת דרגה א1 בדרוג המשפטנים/ הפרקליטים או עד קבלת כתב מינוי או כתב הרשאה כהגדרתם בחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט – 1959 ובתקשי"ר, הכל לפי המועד המוקדם מבין אלה;
אשר לבסיס השכר שעל פיו יש לחשב את התוספת נקבע בהסכם כי הוא יתייחס ל-"שכר המשולב, תוספת הופעה (לזכאים), תוספת משפטנים/פרקליטים, תמריץ למשפטנים/ פרקליטים וגמול/י הישתלמות (לזכאים)". כנגד ההסכמה לביטול התוספת (בכפוף להוראות המעבר כאמור) נקבעו בהסכם 2006 הוראות מטיבות (בהשוואה למצב שהיה לפני הסכם 2006) בנוגע לקידום משפטנים ופרקליטים בדרגות ובכלל כך נקבע כי עובדים בעלי תואר ראשון, אשר יתקבלו לשירות המדינה החל מן "המועד הקובע" (1.12.06), ללא ניסיון מקצועי קודם (כפי שהיה בעיניינם של המערערים) ידורגו בדרגה ב' בדרוג המשפטנים [במקום דרגה ג' כפי שהיה בעבר] וכי עובדים בעלי תואר שני או שלישי במשפטים, המתקבלים לשירות המדינה ללא ניסיון, החל מן "המועד הקובע" - ידורגו בדרגה ב1'.
...
בהקשר זה כבר נפסק כי "בכל מקום בו נקבעים גבולות ותחומין – יהיה זה גבול גיאוגרפי, משקל או זמן – תמיד יהיו שימצאו עצמם מחוץ לתחום. זהו קושי אינהרנטי שאנו מחויבים להכיר בו ולהשלים עמו... אך מובן כי לכל גבול יהיו שוליים של שרירות. כך, למשל, קטינים אינם בעלי זכות הצבעה. טעם הדבר הוא ברור – הצבעה דורשת שיקול דעת עצמאי, מודעות, ניסיון חיים ובגרות, שניתן להניח כי לא יתקיימו במידה מספקת בקרב אחוז ניכר מהקטינים. עם זאת, ברי כי יימצא קטין פלוני שמלאו לו 17 שנים, אשר בכל הפרמטרים לעיל עולה על בגיר אלמוני בן 18. בכך ראינו כי הכלל, אפילו ששורשיו טמונים בהיגיון, עדיין יצמיח שוליים של שרירות, שאין מנוס מהם." (ר' בג"ץ 8803/06‏ ‏ גני חוגה בע"מ נ' שר האוצר(1.4.07) (להלן – עניין גני חוגה)).
נטל שהמערערים לא עמדו בו. על רקע האמור, נראה כי השוואה של המערערים אל "קבוצת ההשוואה" לה הם טוענים לצורך ביסוס טענת האפליה, וככל שהייתה תביעתם מתקבלת עלולה הייתה להוביל להעדפתם על פני משפטנים בשירות המדינה שהיו דומים להם מבחינה מהותית בוותק ובהשכלה בעת הקליטה לעבודה בשנת 2000.
טענה שאין אנו נדרשים להכריע בה במסגרת הליך זה. סוף דבר לאור כל האמור אנו דוחים את הערעור.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

וכך נאמר (סעיף 30, ההדגשות במקור): "לא ברור אילו מסמכים נשלחו למשרד הפנים, ואולם במכתב שהופנה לב"כ התובע (ראה נספח ב' לכתב ההגנה) לא ניתן למצוא הודאה בזכות, אלא שצויין באופן מפורש כי בחודש ינואר 2004 שולם לתובע בטעות, סכום בסך 19,842 ₪ באמצעות הפרשות לביטוח מנהלים (כך במקור) וקרן הישתלמות כמפורט במכתב.
דיון והכרעה טענתו המקדמית של המערער היא כי לא היה מקום שהמשיבה תעלה טענת היתיישנות וכי העלאתה היתה בחוסר תום לב. בבג"צ 853/10 חברת שדמות בע"מ נ' פרקליט מחוז דרום (27.7.10) הותוותה המסגרת להעלאת טענת היתיישנות על ידי המדינה, והדברים יפים בהקש אף לענייננו.
...
משהגענו למסקנה זו מתייתר הצורך להכריע בשאלה אם התשלום משנת 2004 ניתן בהקשר לזכויות נשוא התובענה או שניתן לזקוף את חלקו על חשבונן.
ואולם משטענה זו לא הועלתה על ידי הצדדים, ולא לובנה לא מצאנו למקום להכריע בה, ונותירה לעת מצוא.
סוף דבר דין הערעור להידחות, והמערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עם זאת, תביעות המשיב להחזר נכויי המס והפרשות לקרן הישתלמות, נדחו.
כן צוין כי אביר מנהל מאות הליכים בבתי המשפט השונים בכדי להתיש את עובדיו ואת עובדי משרד הכלכלה, חוקרי המישטרה, פרקליטים ופקידי המדינה, המשחיתים את זמנם בטיפול בתביעות רבות.
בהיתחשב בכך, ובהיתחשב בסכויי העירעור כמפורט לעיל, שוכנעתי כי לא די בעובדה שהמשיב הנו נתין זר כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין תוך עיכוב משמעותי נוסף בתשלום זכויותיו הקוגנטיות (ע"ע (ארצי) 6204-07-11 אודר הנדסה ובניין בע"מ - סטנילה צ'יפריאן אאורל (26.12.11)).
...
ביום 4.11.18 הגיש אביר את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע, אשר הוגשה בעקבות החלטתי מיום 28.10.18, מאחר שבקשתו הקודמת היתה חסרה נימוקים המצדיקים דיון בה. במסגרת הבקשה טוען אביר כי קיים חשש כי אם יבוצע פסק הדין ולאחר מכן יתקבל הערעור, המשיב לא יוכל להחזיר את הסכום הפסוק בהיותו מבקש מקלט, כאשר מדינת ישראל פועלת באופן נמרץ על מנת להשיבו למולדתו.
בנסיבות אלה, ובשים לסיכויי הערעור הטובים, יש הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.
אשר לסיכויי הערעור - מבלי לקבוע מסמרות, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים באופן המצדיק בפני עצמו עיכוב ביצוע.
בהתחשב בכך, ובהתחשב בסיכויי הערעור כמפורט לעיל, שוכנעתי כי לא די בעובדה שהמשיב הינו נתין זר כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין תוך עיכוב משמעותי נוסף בתשלום זכויותיו הקוגנטיות (ע"ע (ארצי) 6204-07-11 אודר הנדסה ובניין בע"מ - סטנילה צ'יפריאן אאורל (26.12.11)).
סוף דבר - הבקשה נדחית.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, לטענתה, היה על המדינה להמנע מלהעלות טענת היתיישנות (הגם שהיא יכולה לכאורה לעשות כן בהתאם לסעיף 28 לחוק ההתיישנות), וזאת בהתאם להנחיית פרקליט המדינה (עידכון אחרון מיום 31.3.19), מאחר שבסעיף 5 לחוזר נידרשת המדינה להפעיל שיקול דעת.
לטענתה, בהתאם להוראות תקנון שירות עובדי ההוראה המדינה אינה משפה את הבעלויות בגין תשלום הפרישי ניהול, וממילא מי שצריכה לשאת בחבות זו, ככל שיש זכאות לכך, היא הערייה מתקציביה שלה.
כך, הצביעה המדינה על סעיף 1.26.1.5 (ח) לתקנון הקובע בזו הלשון: "עובד הוראה המבקש תחולה רטרואקטיבית לגמולי הישתלמות (רגילים, כפל תואר וגמול
...
אם מסיבה כלשהי לא צלחה הפנייה לוועדה – אין בכך ככלל כדי ליתרה, אלא במקרים קיצוניים – ולא שוכנענו כי זה מקרה כאמור.
כל הטענות הללו, כבודן במקומן מונח, אולם הן רלוונטיות לבדיקה עקרונית (ככל שמי מהצדדים מבקש לערוך) או לבחינת הוועדה בהתאם לשיקולים המנחים אותה, ולא מהווים חלק מהמסגרת העובדתית והמשפטית שמוטל על בית הדין לבחון ולהכריע בה בהליך זה. לסיכום, מהאמור לעיל עולה כי משלא מיצתה התובעת את ההליכים המקובלים כדין, ולא פנתה לוועדה לבחון עניינה גם לאחר שהתחוור לה כי פנייתה לא התקבלה, אין היא יכולה "לדלג" על הבחינה הנכונה למקרה זה באמצעות פניה ישירה לבית הדין, ודין התביעה להידחות אפוא.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כן נטען כי אין לו כל נכסים פיננסים, לרבות קופות גמל, קרנות הישתלמות וכיו"ב וכי פרט להכנסתו מעבודה כשכיר כאמור אין לו כל הכנסה נוספת.
המדינה אשר עפ"י הפסיקה הנה בעלת הדין העיקרית בהליכים בעינייני אגרות, בחרה להגיש תגובה ללא תוכן עינייני לגוף הבקשה, תוך הפניה להנחיית פרקליט המדינה מחודש אפריל 2019, והעלאת הטענה כי משעה שהבקשה שבנידון לכאורה אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת אופי עיקרוני, היא מותירה הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך ציון כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה ויפוטר התובעת מתשלום האגרה, אזי יפעיל סמכותו בהתאם להוראות תקנה 14 (י) לתקנות האגרות ויורה כי במידה והתובע יזכה בתביעתו, הנתבעים יחויבו בתשלום האגרה.
תלושי השכר שצורפו הנם בגין מקור הכנסה אחד של מר הלסי ואולם יש לו מקורות הכנסה נוספים, כאשר טענתו כי זו הכנסתו היחידה אינה מתיישבת עם דפי החשבון שלו ממנו עולה כי יש לו מקורות הכנסה נוספים שלא נזכרו בבקשה – מדף החשבון של מר הלסי עולה כי יש לו יתרת זכות של 1,000 ₪ וכי הוא משלם לחברות בזק, בזק בנלאומי ופלאפון תיקשורת תשלומים חודשיים של למעלה מ – 700 ₪ וכי מעת לעת מר הלסי אף מבצע הפקדות במזומן בסניף באלפי שקלים.
...
בנסיבות אלה נטען כי מר הלסי לא הציג את התמונה הכלכלית המלאה ביחס למצב הכלכלי שלו ושל החברה ומשכך דין הבקשה להידחות.
" לאחר עיון במכלול טענות הצדדים (המשתרעות על פני עמודים רבים) החלטתי להיעתר לבקשת התובעים.
ראה גם - בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות באר שבע, פ"ד נה (3) 869 ".... מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין, יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי, יש לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין". סבורני כי התובעים הציגו כמות לא מבוטלת של ראיות ומסמכים להוכחת טענותיהם בדבר מצבם הכלכלי והעדר יכולת לשלם האגרה, המדינה בעמדתה מצדדת במתן הפטור, ואין מקום לערוך לתובעים "חקירת יכולת", באופן שאך יסרבל את הדיון בבקשה ושממילא מקומה להתקיים, אם וכאשר, כנגד חייב, כמשמעותו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, ובלשכת ההוצאה לפועל.
לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה, ומורה כי במידה והתובעים יזכו בתביעתם, תחול האגרה על הנתבעים בהתאם להוראות תקנה 14 (י) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007 .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו