זכאות עובדת סוציאלית להפרשי שכר ולתשלומים נוספים

התובע ביקש לקבל תשלום במזומן, ללא תלוש שכר ובקש להמנע מתשלום מיסים והפרשות סוציאליות.

תשלום השכר כלל כל תוספת שכר נוספת, זכות סוציאלית וכו'.

...

בנסיבות אלו מצאנו לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪ (ראו סעיף 5 לחוק).

סוף דבר: התביעה מתקבלת כמפורט לעיל.

הנתבע ישלם לתובע סכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 26,026 ₪.

זהו פס"ד בתביעת התובעת לזכויות סוציאליות שונות, כולל הפרישי שכר מינימום, פצויי פיטורין, הפרישי פנסיה, חגים, הבראה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופיצויים ללא הוכחת נזק.

לגבי זכויות נוספות ששולמו לה החל משנת 2017, הנתבעת הלכה לקראתה ושילמה לה זכויות מעבר למה שהייתה מחוייבת (כמו חופשות ופנסיה), אך אין בכך כדי ללמד על כך שהדין הישראלי חל. עוד טוען ב"כ הנתבעת, יש להחריג את ענייננו מהעניין שנידון בהילכת גבעת זאב, מהטעם שלא מדובר בעובדים מתושבויות שונות המקבלים שכר שונה על אותה עבודה, כמו בעיניין גבעת זאב, וכי יש ללכת לפי מה שנפסק בע"ע 48803-10-14 טארק סעדאת מחיסן – המנהל האזרחי ביו"ש מיום 22/10/17 (להלן: עניין סעדאת).

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרישי דמי חגים עד שנת 2017 - סך של 3,667 ₪ הפרישי שכר מינימום מ-1/2/17 - סך של 698.66 ₪ הפרישי שעות נוספות - סך של 5,179 ₪ דמי הבראה – סך של 1,890 ש"ח פיצוי בגין אי הפרשות גמל מעסיק (לתקופה שעד 9/16) – סך של 10,177.64 ₪.

...

בדיון שקויים להוכחות, ישב כנציג ציבור (עובדים) מר יוסי קשי, אולם בבוא בית הדין לתת פס"ד התברר כי מר קשי אינו משמש עוד כנציג ציבור, ואינו יכול לחתום על פסה"ד. בנסיבות אלו ביקש בית הדין את עמדת הצדדים למינוי נציג ציבור אחר במקומו אשר יקרא את כל החומר שבתיק כולל הפרוטוקולים והסיכומים ויוכל לחתום על פסה"ד. הצדדים הודיעו כי אין להם התנגדות להחלפתו בנציג ציבור אחר, ועל כן מינה בית הדין את מר בני אלבז כנציג ציבור עובדים, אשר קרא את החומר וחיווה את דעתו, ובסופו של דבר נתן הסכמתו לפס"ד זה. לאור חשיבות ההסכמות שגובשו בדיון המוקדם, נביא להלן את רשימת המוסכמות והפלוגתאות כפי שגובשה במעמד הצדדים בדיון מיום 29/7/20: מוסכמות: א. תקופת העבודה 1/3/12 עד 23/5/19.

זכאות התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני – בעניין זה לא מצאנו כל בסיס לרכיב זה של התביעה, כאשר מקובל עלינו כי התלושים והדוחות משקפים את הסכומים שקיבלה התובעת בפועל, וכאשר אין מקום להטיל על הנתבעת תשלומים נוספים, אף שסברה כי הדין הישראלי לא חל. כך גם לא הוכחה הטענה הסתמית כי זכאית לקבל לידיה סכומים שנוכו ממנה.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי דמי חגים עד שנת 2017 - סך של 3,667 ₪ הפרשי שכר מינימום מ-1/2/17 - סך של 698.66 ₪ הפרשי שעות נוספות - סך של 5,179 ₪ דמי הבראה – סך של 1,890 ש"ח פיצוי בגין אי הפרשות גמל מעסיק (לתקופה שעד 9/16) – סך של 10,177.64 ₪.

ולעניין ההוצאות: בנסיבות העניין, כשמחד מצאנו כי התובעת זכאית לסכומים המפורטים לעיל , אך מאידך בהתחשב בסכומים הגבוהים שנתבעו (מעל 300,000 ₪), הרי שעניין זה נלקח בחשבון לעניין גובה ההוצאות ושכ"ט שייפסקו לתובעת.

התובע לא קיבל את זכויותיו הסוציאליות.

התובע זכאי להפרשי שכר מינימום כיוון שהשתכר שכר נמוך יותר מהשכר הענפי בבניין (21,628 ₪).

על פי פסיקת בית הדין הארצי אי הצגת דו"חות נוכחות אין משמעה כי העובד פטור מהצגת גרסה לעניין ביצוע שעות נוספות: "אכן, על פי תיקון 24, אם המעסיק "לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו", דהיינו פנקס עבודה על פי סעיף 31 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"ח – 1958, עובר אל המעסיק הנטל להוכיח כי "העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת". אין בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק, ומהצגת תחשיב, ולו על דרך של אומדנא, של הסכום הנתבע על ידו כשכר וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית על יסוד גירסתו.

סעיף 41  לצוו ההרחבה בענף הבניין קובע: "א.    עובד ועובד שיפוצים זכאי להיעדר מן העבודה במהלך החג, לפי מצוות דתו, על חשבון המעסיק, ובהקף של עד תשעה ימי חג בשנה, וכן ליום נוסף לפי בחירה ובסך הכול 10 ימים בתשלום.

...

הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובע ואת עדות הנתבע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

דין טענת הקיזוז בדבר החזר דמי נסיעות להידחות.

סוף דבר על הנתבע לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: דמי נסיעות בסך של 15,350 ₪ דמי הבראה בסך של 8,910 ₪ דמי חופשה ודמי חגים בסך של 10,494 ₪ בקיזוז דמי ההודעה המוקדמת בסך של 4,729 ₪ הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ והוצאות משפט בסך 200 ₪.

כפי שנקבע בעיניין טוקו שף, למרות שהוכחה "תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את העובד...", בהיעדר ראיות כי "החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו" ואף מקום בו "לא הוכח כי החברה נוהלה תוך נטילת סיכון בלתי סביר", נקבע כי אי-תשלום הזכויות הסוציאליות לעובד אינו מצדיק את הרמת מסך ההיתאגדות של החברה (בעיניין זה ראו גם את את הנפסק בע"ע (ארצי) 63534-11-18 סהר פיתרונות שלוט מתקדמים בע"מ - ברי, 27.9.19: "העובדה לפיה לא הוסדר מעמדו של המשיב כלפי הרשויות, לא הונפקו תלושי שכר ולא שולם גמול שעות נוספות, אין בה, עם כל החומרה שבדבר, כדי להצדיק בנסיבות העניין את הרמת מסך ההיתאגדות...").

הנתבעת 1 תשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: הפרישי שכר בסך 16,582 ₪ (נטו); גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 35,457 ₪ (ברוטו); פיצוי חלף הפרשות לקרן פנסיה בסך 2,232 (ברוטו); פצויי הלנת שכר בסך 10,000 ₪; פיצוי בגין אי-מסירת הודעה לעובד בסך 5,000 ₪; פיצוי בגין אי-מסירת תלושי שכר ערוכים כדין בסך 10,000.

...

לא שוכנענו, אפוא, כי מדובר במקרה חריג של שימוש לרעה בתאגיד או בניסיון לחמוק מתשלום זכויות של התובעת, והמחדלים שחלו בהעסקת התובעת אינם מהווים טעם מספיק להרמת מסך ההתאגדות ולחיובה האישי של הנתבעת 2.

לא מצאנו לקבל אף טענתה החלופית של התובעת, לפיה יש להטיל על הנתבעת 2 אחריות אישית מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט או בשל גרם הפרת חוזה, שכן טענות אלה לא הוכחו.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

האם שולמו לתובע זכויות סוציאליות? האם התובע זכאי לתשלום הפרישי שכר, שעות נוספות, דמי חגים, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפרשות לפנסיה, פצויי פיטורים, נסיעות, קרן הישתלמות ודמי הודעה מוקדמת? מה היו נסיבות סיום העסקת התובע? האם הדיווח למת"ש ותוכן תלושי השכר משקפים את עבודת התובע? מה היה אופן תשלום שכרו של התובע? האם התובע קיבל הלוואות ומפרעות? האם יש לקבל את תעוד שעות העבודה שערך התובע? האם התובע עבד בחגים המוסלמים? האם התובע קיבל הודעה על תנאי עבודתו? האם הנתבעת 2 הלינה את התובע אצלה לאורך תקופת עבודתו? האם הנתבעת 2 סיפקה לתובע שירותי הסעה למחסום, וממנו? במסגרת הפלוגתות נרשם שהתובע תבע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה והתובע אף חקר בעיניין זה, אולם אין רכיב תביעה מכומת כזה בכתב התביעה ואף בסיכומיו לא ציין התובע רכיב כאמור וממילא לא ייפסק פיצוי.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1, 3 – נדחית.

הנתבעת 2 תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר 78,341 ש"ח שעות נוספות 15,204 ש"ח דמי הבראה 7,182 ש"ח פדיון חופשה 2,500 ש"ח הפרשות לפנסיה 4,979 ש"ח השלמת הפרשה לפיצויי פיטורים 12,167ש"ח נסיעות 8,640 ש"ח קרן השתלמות 9,768 ש"ח בשים לב לנסיבות סיום ההעסקה בתקופת הקורונה ולמועד הגשת התביעה כשנתיים לאחר מכן כמו גם למשך ההליך, הנתבעת תשלם הפרשי ריבית והצמדה בגין הסכומים הנקובים לעיל מיום סיום העבודה 1.4.20 ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת שכר טרחת ב"כ התובע בסך 13,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.