זהו פס"ד בתביעת התובעת לזכויות סוציאליות שונות, כולל הפרישי שכר מינימום, פצויי פיטורין, הפרישי פנסיה, חגים, הבראה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופיצויים ללא הוכחת נזק.
לגבי זכויות נוספות ששולמו לה החל משנת 2017, הנתבעת הלכה לקראתה ושילמה לה זכויות מעבר למה שהייתה מחוייבת (כמו חופשות ופנסיה), אך אין בכך כדי ללמד על כך שהדין הישראלי חל.
עוד טוען ב"כ הנתבעת, יש להחריג את ענייננו מהעניין שנידון בהילכת גבעת זאב, מהטעם שלא מדובר בעובדים מתושבויות שונות המקבלים שכר שונה על אותה עבודה, כמו בעיניין גבעת זאב, וכי יש ללכת לפי מה שנפסק בע"ע 48803-10-14 טארק סעדאת מחיסן – המנהל האזרחי ביו"ש מיום 22/10/17 (להלן: עניין סעדאת).
סוף דבר:
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
הפרישי דמי חגים עד שנת 2017 - סך של 3,667 ₪
הפרישי שכר מינימום מ-1/2/17 - סך של 698.66 ₪
הפרישי שעות נוספות - סך של 5,179 ₪
דמי הבראה – סך של 1,890 ש"ח
פיצוי בגין אי הפרשות גמל מעסיק (לתקופה שעד 9/16) – סך של 10,177.64 ₪.
...
בדיון שקויים להוכחות, ישב כנציג ציבור (עובדים) מר יוסי קשי, אולם בבוא בית הדין לתת פס"ד התברר כי מר קשי אינו משמש עוד כנציג ציבור, ואינו יכול לחתום על פסה"ד. בנסיבות אלו ביקש בית הדין את עמדת הצדדים למינוי נציג ציבור אחר במקומו אשר יקרא את כל החומר שבתיק כולל הפרוטוקולים והסיכומים ויוכל לחתום על פסה"ד. הצדדים הודיעו כי אין להם התנגדות להחלפתו בנציג ציבור אחר, ועל כן מינה בית הדין את מר בני אלבז כנציג ציבור עובדים, אשר קרא את החומר וחיווה את דעתו, ובסופו של דבר נתן הסכמתו לפס"ד זה.
לאור חשיבות ההסכמות שגובשו בדיון המוקדם, נביא להלן את רשימת המוסכמות והפלוגתאות כפי שגובשה במעמד הצדדים בדיון מיום 29/7/20:
מוסכמות:
א. תקופת העבודה 1/3/12 עד 23/5/19.
זכאות התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני –
בעניין זה לא מצאנו כל בסיס לרכיב זה של התביעה, כאשר מקובל עלינו כי התלושים והדוחות משקפים את הסכומים שקיבלה התובעת בפועל, וכאשר אין מקום להטיל על הנתבעת תשלומים נוספים, אף שסברה כי הדין הישראלי לא חל. כך גם לא הוכחה הטענה הסתמית כי זכאית לקבל לידיה סכומים שנוכו ממנה.
סוף דבר:
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
הפרשי דמי חגים עד שנת 2017 - סך של 3,667 ₪
הפרשי שכר מינימום מ-1/2/17 - סך של 698.66 ₪
הפרשי שעות נוספות - סך של 5,179 ₪
דמי הבראה – סך של 1,890 ש"ח
פיצוי בגין אי הפרשות גמל מעסיק (לתקופה שעד 9/16) – סך של 10,177.64 ₪.
ולעניין ההוצאות: בנסיבות העניין, כשמחד מצאנו כי התובעת זכאית לסכומים המפורטים לעיל , אך מאידך בהתחשב בסכומים הגבוהים שנתבעו (מעל 300,000 ₪), הרי שעניין זה נלקח בחשבון לעניין גובה ההוצאות ושכ"ט שייפסקו לתובעת.