זכאות עובדת לחזור לעבודה לאחר חופשת לידה

בחודש 4/2008 יצאה התובעת לחופשת לידה וכשחזרה לעבודה, ככל הנראה בחודש 10/2008 (כעולה מנספח יב' לתצהירה) שונתה הגדרת היחסים בין הצדדים ותחת יחסי עובד ומעסיק הוגדרה התובעת כנותנת שירותים עצמאית וחתמה על הסכם למתן שירותים.

בנוסף, התרשמנו כי התובעת בחרה ולמצער העדיפה לעבוד במעמד של עצמאית, זאת כפי שנפרט להלן – התובעת טענה כי הנתבעת היתנתה את חזרתה לעבודה, לאחר חופשת הלידה, במעבר למעמד של עצמאית (סעיפים 13-14 לכתב התביעה; 6-7 לתצהירה), וכי לצורך זה נאלצה לפתוח ברשויות המס תיק עוסק מורשה (עמ' 9, ש' 15).

שלישית, הזכות לפדיון חופשה מוגבלת לשלוש השנים האחרונות בצרוף שנת העבודה השוטפת (שנים 2013 – 2016 בלבד), כך שגם אם נקבל את טענת התובעת בדבר מספר ימי הזכאות לחופשה בארבע השנים האחרונות, בהתאם לנספח ח' לכתב התביעה (סה"כ כ-27 ימי חופשה) ולפי שכרה האחרון של עובדת מקבילה, הרי שהזכאות לפדיון חופשה לא עולה על כ-3,000 ₪ (התובעת תבעה 24,959 ₪ ברכיב זה).

...

השיקולים בדבר המרחב הנדרש לחוג היפ הופ לעומת זה הנדרש לחוג פילאטיס מצויים במסגרת הפררוגטיבה של הנתבעת ואין בידינו לקבל את הטענה כי המעבר נועד לפגוע בתובעת או במספר הנרשמות לחוגים שהעבירה.

משכך, אין בידינו לקבל את הטענה להרעת תנאים מוחשית המצדיקה התפטרות בדין מפוטר.

סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, התביעה לקבוע כי בין התובעת לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעסיק מתקבלת, תוך שהתביעה לסעדים הכספיים – נדחית, כמפורט לעיל.

תכלית אחת היא: "למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה היזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההעדרות הממושכת מהעבודה" (שם, בסעיף 21 לפסק הדין).

פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים- פיטורים לאחר חופשת לידה 27,000 ₪.

...

ביום 20.2.17 ניתנה החלטה של הממונה לחוק עבודת נשים על בסיס הסכמות הצדדים כמצוטט: "הריני להודיעכם כי לאחר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, ועל סמך פנייתכם , החלטתי לפי הסעיפים 9 ו 22 לחוק עבודת נשים... להתיר את צמצום הכנסתה של גב' דבורה מסורי כמפורט להלן, החל מיום 20/2/2017. א. עובדות 1. העובדת מועסקת מתאריך 6/7/2016, כיום בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 2. ביום 23/1/17 התקבלה בקשת המעסיק לפיטוריה של העובדת בעת היריון. 3. ביום 26/1/17 הושלמו המסמכים הנדרשים לפתיחת תיק. 4. ביום 15/2/17 מסרו הצדדים את גרסותיהם במשרדינו. 5. ביום 20/2/2017 הודיעו הצדדים על הסכמתם לגבי אופן המשך העסקת העובדת. ... ג. להלן אציג את נימוקי ההחלטה: 1. עסקינן בבקשת היתר לפיטורי עובדת בהריון , בגין טענה לאי שביעות רצון מתפקודה והתנהלותה. 2. העובדת הועסקה מזה כשמונה חודשים בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 3. לטענת המעסיק, תפקוד העובדת לא היה משביע רצון לאורך זמן, ובגין כך הוער לה לאורך תקופת העסקתה. 4. העובדת דוחה את טענות המעסיק ולגרסתה, הטענות בדבר תפקודה והתנהלותה התעוררו לאחר הודעתה על ההריון ולאחר היעדרותה מהעבודה בגינו. 5. במהלך הטיפול בתיק, לאחר מסירת הגרסאות במשרדינו , דיווחו הצדדים על משא ומתן בקשר לתנאים להמשך העסקת העובדת. 6. ביום 20/2/17 הודיע המעסיק על נכונותו להמשיך בהעסקת העובדת באותו סניף (דיזנגוף סנטר) בתפקיד מוכרת ( ולא מנהלת סניף), באותם תנאי שכר, למעט זכאותה לבונוסים הנגזרים מתוקף תפקידה כמנהלת סניף, אשר להם לא תהיה העובדת זכאית עוד, עם שינוי תפקידה למוכרת...7. העובדת הביעה הסכמתה להצעת המעסיקה... 8. לפיכך אני מוצאת כי שינוי תנאי העסקת העובדת אינם קשורים בהריונה. 9. בנסיבות כפי שהובאו לעיל, לאור הסכמת הצדדים בדבר התנאים להמשך העסקת העובדת, אני מתירה את צמצום הכנסתה של העובדת, בכל שלא תהיה זכאית עוד לבונוסים המשולמים לעובדות התפקיד מנהלת סניף, החל מיום ההחלטה". ר' נספח ח' לכתב התביעה.

בכל הנוגע לרכיב ההודעה המוקדמת, שעה שלקחנו רכיב זה במסגרת הפיצוי לפי חוק עבודת נשים לא שוכנענו כי יש להורות לנתבעת לשלם לתובעת תשלום נוסף בגין תמורת הודעה מוקדמת, שעה שפיצוי זה כבר נפסק לתובעת.

בכל הנוגע להפרש פיצויי הפיטורים, לא שוכנענו כי יש לקבל את תחשיב התובעת, שעה שלא לקחה בחשבון כי היו שינויים בהיקפי המשרה שלה, כפי שפורט לעיל ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.

יצויין כי אין אנו מקבלים את תחשיב הנתבעת שעה שלא לקח בחשבון כי חלק מהתקופה התובעת לא עבדה במשרה מלאה.

אחת מתכליות היא: "למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה היזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההעדרות הממושכת מהעבודה." תכלית חשובה נוספת המוגשמת בהוראה זו ועליה נרחיב את הדיבור בהמשך היא מימוש זכותה של היולדת לעבוד.

דמי הבראה שעה קבענו שסיום העסקת התובעת היה במועד חזרתה מחופשת לידה ושעה שתקופת הלידה והורות נלקחת בחשבון לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה (ר' סעיף 6 לצוו ההרחבה בדבר הישתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש) ומשקבענו כי על הנתבעת היה להעסיק את התובעת במהלך התקופה המוגנת (60 ימים מתום תקופת הלידה והורות) הרי שיש לקחת בחשבון תקופה זו לעניין חישוב דמי ההבראה - לפיכך תקופת העסקתה לצורך חישוב דמי הבראה היא 15 חודשים.

...

בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים: 9,144 ₪ .

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך 5,000 וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

שכר עבודה ב- 60 יום שלאחר חופשת הלידה התובעת ביקשה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, אולם הנתבעת לא איפשרה לה לעשות כן. הנתבעת טוענת שהתובעת לא נקבה בתאריך ספציפי, אולם מדובר בחובה של הנתבעת לתאם עם התובעת מועד לחזרה, שעה שהתובעת מביעה רצון לחזור לעבודה לאחר חופשת לידה.

לפיכך, התובעת זכאית לפצוי בגין שכר 60 יום שלאחר חופשת הלידה, בנכוי 10 ימים (לתקופה 15/3/20 ועד 26/3/20 שאז ביקשה לראשונה לחזור לעבודה).

...

לאחר ששמענו את העדויות, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין התנהלותה, הכוללת התעלמות מהתובעת אשר יצאה לשמירת הריון, ילדה וביקשה לחזור מחופשת הלידה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 178 ₪.

התובעת צרפה תלושי שכר לחודשים 2/2011-10/2012 מרנואר; אישור על התפטרות לאחר חופשת לידה מיום 15/11/2012 על פיו התובעת התפטרה ביום 16/9/2012 בו צוין כי תפקידה האחרון הוא אחראית שירות לקוחות; תלושי שכר לחודשים 5/2014-12/2015 מחברת בראד שופ בע"מ; דוחות שומה לשנים 2017-2020 (מוצגים 4-7 למוצגי התובעת ותוספת לתיק המוצגים מיום 16.5.2022).

הפסד שכר לעבר התובעת טוענת בסיכומיה כי שכרה ברנואר עלה עם הזמן אולם כתוצאה מהתאונה נגדע הליך ההתקדמות של התובעת ולטענתה לאחר שביקשה לשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה הובהר לה כי לא תוכל לשוב לאותו תפקיד משזה נתפס על ידי עובדת אחרת והוצע לה תפקיד אחר בשכר נמוך יותר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי התובעת זכאית להפסד שכר מלא לעבר עבור תקופה של כחודשיים וחצי מחודש 4/2012 ועד הלידה בחודש 6/2012 (בשים לב לכך שהיתקבל שכר עבור חודש 3/2012 בהתאם לדוח רציפות הביטוח ותלושי השכר שצורפו).

...

בסופו של דבר התפטרה בחודש 9/2012.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי התובעת זכאית להפסד שכר מלא לעבר עבור תקופה של כחודשיים וחצי מחודש 4/2012 ועד הלידה בחודש 6/2012 (בשים לב לכך שהתקבל שכר עבור חודש 3/2012 בהתאם לדוח רציפות הביטוח ותלושי השכר שצורפו).

הערכת הפיצוי לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים כדלקמן: נזק לא ממוני 50,750 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד 8,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 15,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעבר וזכויות סוציאליות 32,500 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 72,200 ₪ סה"כ (לפני הפחתת אשם תורם) 178,450 ₪ ניכוי אשם תורם בשיעור 10% 17,845 ₪ - סה"כ פיצוי בניכוי אשם תורם 160,605 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 160,605 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה התובעת בגין חוות דעת המומחה מטעמה בהתאם לחשבונית שתוצג לנתבעת.