זכאות עובדים חיוניים לדירוג שכר מיוחד

הסוגיה העומדת להכרעתנו היא האם קמה חובה למדינה לקלוט ולהעסיק את התובעים על פי תנאי השכר שנקבעו לעובד חיוני בהודעת נציב שירות המדינה "העסקת עובדים בחוזה מיוחד - משכורת כוללת" מיום 10.2.97 והאם הם זכאים להפרשי שכר ונלווים עקב כך. בכלל זה בית הדין נידרש להכריע האם התובעים היו זכאים להיקלט ברמת שכר המקבילה לדרגה 39 מח"ר ועד רמת שכר המקבילה לדרגה 43 מח"ר (כולל) (כטענת התובעים) או שמא נקלטו והועסקו ברמות השכר כדין (כטענת המדינה).

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה שבהתנהלותה הדיונית גרמה להתמשכות ההליכים ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע ותובעת לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע ותובעת.

השופטת חני אופק גנדלר בפני בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' חנה קפלניקוב ומר גיל אלוני; סע"ש 910-12-16; סע"ש 10260-12-16; סע"ש 10233-12-16; סע"ש 10215-12-16; סע"ש 10202-12-16; סע"ש 10192-12-16; סע"ש 10177-12-16; סע"ש 10168-12-16; סע"ש 10162-12-16) (להלן – פסק הדין) מיום 8.3.20, בגדריו התקבלה חלקית תביעת המשיבים – "מפקחים המועסקים במשרד האוצר ביחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבנייה, אשר נקלטו בין השנים 1998 - 2002 בחוזה מיוחד להעסקת עובד חיוני בדרוג 87, בתפקידי פקוח" – כנגד המבקשת (המדינה), בשאלה "האם קמה חובה למדינה לקלוט ולהעסיק את התובעים על פי תנאי השכר שנקבעו לעובד חיוני בהודעת נציב שירות המדינה "העסקת עובדים בחוזה מיוחד - משכורת כוללת" מיום 10.2.97 והאם הם זכאים להפרשי שכר ונלווים עקב כך" (הציטוטים מתוך מבוא פסק הדין).

...

בפסק הדין, בין היתר, נדחתה טענת המדינה שהתביעה התיישנה, שכן "מדובר בעילת תביעה מתחדשת נוכח אי ההעסקה ברמת השכר הנכונה והפגיעה בשכר המתחדשת מידי חודש בחודשו" (סעיף 33 לפסק הדין); כן נדחתה טענתה לשיהוי (סעיפים 34- 37); עוד קבע בית הדין האזורי כי "הגענו לכלל מסקנה כי בניגוד לטענת המדינה מתקיימים כל התנאים לקיום 'השתק פלוגתא'" (סעיף 42), לאור תיק ס"ע (י-ם) 2431/06 רחמים עזרא ואח' נ' מדינת ישראל (7.10.10) (להלן – עניין עזרא), בגדרו נקבע כי על התובעים שם חלה הודעת הנציב מ-2/97, עליו המדינה לא ערערה.

גם לגופו של עניין, קיבל בית הדין האזורי את טענות המשיבים וקבע כי "אנו סבורים כי התובעים היו זכאים להיקלט ברמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר לפחות, לפי הודעת הנציב מ-2/97. זאת שעה שלא השתכנענו כי הגב' מרקוביץ ויתר הגורמים פעלו כדין בכל הנוגע לפתיחת רמות שכר נמוכות מרמת שכר המקבילה לדרגה 39 מח"ר בחוזה 87" (סעיף 62); כן נקבע כי "התנהלות המדינה והשינויים בגרסה שלה מצביעים על אי מהימנות גרסת המדינה בכל הנוגע ל'הנחיות' מכוחן, לטענתה, העסיקה ברמות שכר נמוכות ושונות מהאמור בהודעת הנציב מ-2/97" (סעיף 78), וכי פעולות המדינה בפתיחת רמות משרה תחיליות נמוכות מרמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר בחוזה 87 הן בהעדר סמכות ובניגוד לכללי המנהל התקין (סעיפים 80- 103); העדר פרסום 'חוזר מרקוביץ' ומכתב מרוז הם פגם מנהלי היורד לשורש העניין (סעיפים 104- 113).

משכך, לאור שקלול האמור לעיל, הן לעניין סיכויי הערעור והן לעניין מאזן הנוחות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין ברכיב התחשיב של הפרשי השכר, וזאת עד להכרעה בערעור.

על כן, ובהתאם להלכה הפסוקה, לפיה משמדובר בחיוב כספי מובהק, בתי המשפט אינם נוטים לעכב ביצוע של תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (ע"א 7419/13 חג'ג נ' מגן דוד אדום בישראל (3.11.13)) – אני מורה כי ביחס לרכיב זה, לא יעוכב ביצוע התשלום.

סוף דבר – דין הבקשה להתקבל חלקית, כאמור בסעיף 11 לעיל.

השופטת חני אופק גנדלר בפני בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' חנה קפלניקוב ומר גיל אלוני; סע"ש 14397-03-16; סע"ש 14519-03-16; סע"ש 14513-03-16; סע"ש 14505-03-16; סע"ש 14471-03-16; סע"ש 14468-03-16; סע"ש 14465-03-16; סע"ש 14459-03-16; וסע"ש 14455-03-16) (להלן – פסק הדין) מיום 8.3.20, בגדריו התקבלה חלקית תביעת המשיבים – "ברובם עובדי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, אשר נקלטו בין השנים 1998 - 2003 בחוזה מיוחד להעסקת עובד חיוני בדרוג 87, בתפקידי פקוח" – כנגד המבקשת (המדינה), בשאלה "האם קמה חובה למדינה לקלוט ולהעסיק את התובעים על פי תנאי השכר שנקבעו לעובד חיוני בהודעת נציב שירות המדינה "העסקת עובדים בחוזה מיוחד - משכורת כוללת" מיום 10.2.97 והאם הם זכאים להפרשי שכר ונלווים עקב כך" (הציטוטים מתוך מבוא פסק הדין).

...

בפסק הדין, בין היתר, נדחתה טענת המדינה שהתביעה התיישנה, שכן "מדובר בעילת תביעה מתחדשת נוכח אי ההעסקה ברמת השכר הנכונה והפגיעה בשכר המתחדשת מידי חודש בחודשו" (סעיף 35 לפסק הדין); כן נדחתה טענתה לשיהוי (סעיפים 36- 40); עוד קבע בית הדין האזורי כי "הגענו לכלל מסקנה כי בניגוד לטענת המדינה מתקיימים כל התנאים לקיום 'השתק פלוגתא'" (סעיף 45), לאור תיק ס"ע (י-ם) 2431/06 רחמים עזרא ואח' נ' מדינת ישראל (7.10.10) (להלן – עניין עזרא), בגדרו נקבע כי על התובעים שם חלה הודעת הנציב מ-2/97, עליו המדינה לא ערערה.

גם לגופו של עניין, קיבל בית הדין האזורי את טענות המשיבים וקבע כי "אנו סבורים כי התובעים היו זכאים להיקלט ברמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר לפחות, לפי הודעת הנציב מ-2/97. זאת שעה שלא השתכנענו כי הגב' מרקוביץ ויתר הגורמים פעלו כדין בכל הנוגע לפתיחת רמות שכר נמוכות מרמת שכר המקבילה לדרגה 39 מח"ר בחוזה 87" (סעיף 65); כן נקבע כי "התנהלות המדינה והשינויים בגרסה שלה מצביעים על אי מהימנות גרסת המדינה בכל הנוגע ל'הנחיות' מכוחן, לטענתה, העסיקה ברמות שכר נמוכות ושונות מהאמור בהודעת הנציב מ-2/97" (סעיף 81), וכי פעולות המדינה בפתיחת רמות משרה תחיליות נמוכות מרמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר בחוזה 87 הן בהעדר סמכות ובניגוד לכללי המנהל התקין (סעיפים 83- 106); העדר פרסום 'חוזר מרקוביץ' ומכתב מרוז הם פגם מנהלי היורד לשורש העניין (סעיפים 107- 116).

משכך, לאור שקלול האמור לעיל, הן לעניין סיכויי הערעור והן לעניין מאזן הנוחות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין ברכיב התחשיב של הפרשי השכר, וזאת עד להכרעה בערעור.

על כן, ובהתאם להלכה הפסוקה, לפיה משמדובר בחיוב כספי מובהק, בתי המשפט אינם נוטים לעכב ביצוע של תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (ע"א 7419/13 חג'ג נ' מגן דוד אדום בישראל (3.11.13)) – אני מורה כי ביחס לרכיב זה, לא יעוכב ביצוע התשלום.

סוף דבר – דין הבקשה להתקבל חלקית, כאמור בסעיף 11 לעיל.

השופטת חני אופק גנדלר בפני בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' חנה קפלניקוב ומר גיל אלוני; סע"ש 66357-03-16; סע"ש 66423-03-16; סע"ש 66422-03-16; סע"ש 66418-03-16; סע"ש 66416-03-16; סע"ש 66414-03-16; סע"ש 66413-03-16; סע"ש 66412-03-16; סע"ש 66407-03-16) (להלן – פסק הדין) מיום 8.3.20, בגדריו התקבלה חלקית תביעת המשיבים – "עובדי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים וכן עובדי משרד הכלכלה והתעשייה, אשר נקלטו בין השנים 2003 - 2010 בחוזה מיוחד להעסקת עובד חיוני בדרוג 587, בתפקידי פקוח" – כנגד המבקשת (המדינה), בשאלה "האם קמה חובה למדינה לקלוט ולהעסיק את התובעים על פי תנאי השכר שנקבעו לעובד חיוני בהודעת נציב שירות המדינה "העסקת עובדים בחוזה מיוחד - משכורת כוללת" מיום 10.2.97 והאם הם זכאים להפרשי שכר ונלווים עקב כך" (הציטוטים מתוך מבוא פסק הדין).

...

בפסק הדין, בין היתר, נדחתה טענת המדינה שהתביעה התיישנה, שכן "מדובר בעילת תביעה מתחדשת נוכח אי ההעסקה ברמת השכר הנכונה והפגיעה בשכר המתחדשת מידי חודש בחודשו" (סעיף 37 לפסק הדין); כן נדחתה טענתה לשיהוי (סעיפים 38- 42); עוד קבע בית הדין האזורי כי "הגענו לכלל מסקנה כי בניגוד לטענת המדינה מתקיימים כל התנאים לקיום 'השתק פלוגתא'" (סעיף 47), לאור תיק ס"ע (י-ם) 2431/06 רחמים עזרא ואח' נ' מדינת ישראל (7.10.10) (להלן – עניין עזרא), בגדרו נקבע כי על התובעים שם חלה הודעת הנציב מ-2/97, עליו המדינה לא ערערה.

גם לגופו של עניין, קיבל בית הדין האזורי את טענות המשיבים וקבע כי "אנו סבורים כי התובעים היו זכאים להיקלט ברמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר לפחות, לפי הודעת הנציב מ-2/97. זאת שעה שלא השתכנענו כי הגב' מרקוביץ ויתר הגורמים פעלו כדין בכל הנוגע לפתיחת רמות שכר נמוכות מרמת שכר המקבילה לדרגה 39 מח"ר בחוזה 87" (סעיף 67); כן נקבע כי "התנהלות המדינה והשינויים בגרסה שלה מצביעים על אי מהימנות גרסת המדינה בכל הנוגע ל'הנחיות' מכוחן, לטענתה, העסיקה ברמות שכר נמוכות ושונות מהאמור בהודעת הנציב מ-2/97" (סעיף 83), וכי פעולות המדינה בפתיחת רמות משרה תחיליות נמוכות מרמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר בחוזה 87 הן בהעדר סמכות ובניגוד לכללי המנהל התקין (סעיפים 85- 107); העדר פרסום 'חוזר מרקוביץ' ומכתב מרוז הם פגם מנהלי היורד לשורש העניין (סעיפים 109- 118).

משכך, לאור שקלול האמור לעיל, הן לעניין סיכויי הערעור והן לעניין מאזן הנוחות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין ברכיב התחשיב של הפרשי השכר, וזאת עד להכרעה בערעור.

על כן, ובהתאם להלכה הפסוקה, לפיה משמדובר בחיוב כספי מובהק, בתי המשפט אינם נוטים לעכב ביצוע של תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (ע"א 7419/13 חג'ג נ' מגן דוד אדום בישראל (3.11.13)) – אני מורה כי ביחס לרכיב זה, לא יעוכב ביצוע התשלום.

סוף דבר – דין הבקשה להתקבל חלקית, כאמור בסעיף 11 לעיל.

בין היתר, על פי תקנה 1(3) לתקנות המינויים, ניתן להעסיק בחוזה מיוחד :"עובד אשר נציב השרות קבע לגביו כי עבודתו חיונית למדינה וכי אין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות המדינה". ההוראות בדבר העסקה על פי חוזה מיוחד פורטו גם בפרק משנה 16.4 לתקשי"ר: "(א) אדם, אשר נציב שירות המדינה קבע כי עבודתו חיונית למדינה וכי אין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות, יועסק על-פי חוזה מיוחד לתקופה של לא יותר מחמש שנים; חוזה מיוחד זה ניתן להארכה לתקופה של לא יותר מחמש שנים בכל פעם. בכל משך תקופות החוזה המיוחד לא יישא שרותו של העובד זכות לגימלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), [נוסח משולב], התש"ל-1970...". עד לשנת 1997 הועסקו עובדים בחוזים מיוחדים על פי תקנה 1 (3) לתקנות המינויים, בהתאם לדרוג-דרגה הרלבאנטיים לתפקיד.

...

סיכום לקראת סיום לאור כל המקובץ לעיל, שוכנעתי כי הוראת חוזר 2/97 – נשוא הליך זה, לא קובעת כי יש לשמור על פער של 20% בין התובעים לעומת מי שעובד ומקבל בהתאם לשכר הטבלאי של דירוג דרגה.

נוכח האמור, התביעה נדחית בזאת.

סוף דבר התביעה נדחית.