זכאות עובדי מדינה לשכר בזמן השתלמות או הכשרה מקצועית

בית הדין האיזורי קבע בפסק דינו כי העובדת פוטרה בזמן שעברה טפולי פוריות וללא שהיתקבל היתר בהתאם לחוק עבודת נשים ועל כן זכאית לפצוי בסך 10,050 ש"ח. עוד נקבע כי החברה לא הרימה את הנטל להוכיח כי פיטורי העובדת אינם קשורים לטיפולי הפוריות שעברה ובשל כך העובדת זכאית לפצוי בהתאם לחוק השויון בסך 20,000 ש"ח. כן נקבע כי העובדת זכאית לפצוי בשל פגמים בהליך השימוע בסך 5,000 ש"ח ולהוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח. בעירעור טוענת החברה כנגד חיובה בפיצויים לפי חוק עבודת נשים, חוק השויון ופגמים בהליך השימוע.

מובן שהמעסיק צריך לעשות שימוש בפררוגטיבה זו בתום לב ובהגינות, ואסור לו לשקול שיקולים פסולים במסגרת ההחלטה על פיטורים (ע"ע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני - מדינת ישראל, משרד החינוך (20.12.13)).

(1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או הישתלמות מקצועית, או תשלום פצויי פיטורים – אם קבע המעסיק לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים; (2) לענין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.

נבהיר, כי ערים אנו להלכה שנפסקה בעיניין גורן לפיה הפרת הוראות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו 1996 מעבירה את הנטל למעסיק לפי חוק השויון, אולם לא נדונה שם חזיתית השאלה האם הדבר נכון לגבי חוק עבודת נשים.

...

בנסיבות אלו, כאשר בין מועד ההודעה על התחלת טיפולי פוריות, להחלטה על הפיטורים הוצאו העובדים לחל"ת, אנו סבורים שיש בכך כדי להקהות את החשד הטבעי שמעוררת סמיכות הזמנים (ראו עדותו אייל בבית הדין האזורי עמוד 26 שורות 11-15, עמוד 29 שורות 1-4).

דין הטענות להידחות.

קביעת בית הדין כי בהליך השימוע נפלו פגמים מקובלת עלינו, שכן השיחה לא הוגדרה מראש על ידי החברה כשיחת שימוע, ולא נמסרו לעובדת מראש הסיבות לשימוע, ולכן לא ניתן לומר שנערך לעובדת שימוע מספק.

בנסיבות אלו, ולאור תקופת ההעסקה הקצרה יחסית, ובשים לב לכך שקביעת שיעור הפיצוי היא בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, לא מצאנו מקום להתערב בו. סוף דבר – ערעור העובדת נדחה, וערעור החברה מתקבל בחלקו.

פיטורי התובעת התובעת הצהירה לגבי הליך הפיטורים: ב- 24/4/15, סמוך למועד 3 חודשי עבודה, היתקיימה שיחה טלפונית עם הגב' רויטל נקש, המזכירה הראשית ובה הודיעה לי על פיטורי, וזאת מבלי שנערך לי שימוע כדין או זימון לשימוע בכתב, וכמו כן ללא מתן זכות לטיעון, לא נערך פרוטוקול כדין בזמן השיחה.

כך נאמר: "נקודת המוצא לדיון היא כי ההחלטה לפטר עובד מצויה בפררוגטיבה של המעסיק. מובן שהמעסיק צריך לעשות שימוש בפררוגטיבה זו בתום לב ובהגינות, ואסור לו לשקול שיקולים פסולים במסגרת ההחלטה על פיטורים (ע"ע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני - מדינת ישראל, משרד החינוך (20.12.13)). בנוסף, על פיטורי עובד עשויות לחול מיגבלות מכוח חוקים שונים, מכוח הסכם קבוצי או מכוח חוזה אישי - הכל לפי העניין. בהיעדר מיגבלה על הפיטורים, בית הדין הבוחן החלטת פיטורים ימנע מלהחליף את שיקול דעתו של המעסיק בשקול דעתו, ויבחן רק אם נפלו פגמים בהליך הפיטורים ואם שקל המעסיק שיקולים פסולים (ע"ע (ארצי) 8636-05-15 המשביר בתי כלבו בע"מ - טליה קיסין (13.07.16)).

(1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או הישתלמות מקצועית, או תשלום פצויי פיטורים – אם קבע המעסיק לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים; (2) לענין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.

כעולה מהתלוש שצורף, שכרה של התובעת עמד על 5,022 ₪ ועוד תשלום עבור שעות נוספת גלובאליות.

...

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: א. פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 15,000 ₪.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 17998-11-19 19 ינואר 2023 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אביבי המבקשים 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו"ף ע"י ב"כ: יעל שילוני ואח' 2. ארגון הכבאים המקצועיים בישראל ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל ו/או יפעת תבור ואח' המשיבה מדינת ישראל- המשרד לבטחון פנים- הרשות הארצית לכבאות והצלה ע"י ב"כ: עו"ד טל זרקו , פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי פסק דין

(ב) בסעיף זה, "תנאי עבודה"- לרבות קידום בעבודה, הכשרה או הישתלמות מקצועית, פצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".

בעת בחינת האירועים עמדה לנגד עינינו מחד המורכבות הרבה של ההליך, והצורך בבחינה הלוקחת בחשבון הן את זכות ההתארגנות שהנה זכות יסוד של לוחמי האש , והן את אופי הפעילות המבצעית של המשיבה, והצורך בשמירת הכשרות המבצעית של לוחמי האש בכל עת, על מנת שיהא בידם ליתן מענה מקצועי לאירועים שונים בהם הם נתקלים במהלך עבודתם.

עוד מדגישה המשיבה כי גב' קדמי, המשמשת כמזכירת האירגון, אינה עובדת מדינה, אינה נותנת שירות למדינה ואין לה כל היתקשרות עימה, ועל כן אין לה הרשאות גישה למערכות המדינה (ס' 253 לתשובה לבקשת הצד).

עוד נבהיר כי ישנם מספר נושאים ואירועים אשר נפתרו בין הצדדים זה מכבר ואין להם כל נפקות להליך שהתנהל בפנינו, כך, בכל הנוגע להוראה שלא לאשר שעות העדרות עובדים בשכר בעת יציאה להשתלמויות לגמול וללימודים אקדמאים על כן, לא נדרשנו לידון בכך ובטענות המבקשים בנוגע לחתימה על "הצהרות נאמנות" כלשונם, באשר להישתתפות בהם.

...

לא שוכנענו כי המשיבה מתנגדת ככלל להתארגנות של עובדי המשיבה, ופעלה באופן גורף לסיכול העיצומים.

בניגוד לטענת המבקשים, לא מצאנו כי המשיבה נקטה באסטרטגיה שמטרתה לפגוע בעיצומים בהם נקטו עובדי המשיבה באופן כללי למעט 'אירוע אינטל'.

סוף דבר לאור כל המקובץ, לאחר שקילת השיקולים השונים, תוך התאמת גובה הפיצוי לעוצמת הפגיעה, שוכנענו כי יש לפסוק פיצוי בסך של 60,000 ₪ בגין הפרת חוק הסכמים קיבוציים.

העדר תחולה לחוק ההגנה על עובדים - לטענת המבקשות, לא היתקיימו התנאים הנדרשים לתחולת החוק, שכן המבקשת 2 אינה מעסיקתה של התובעת או ממונה מטעם המעסיק, הפרקליטות הנה גוף עצמאי הפועל תחת משרד המשפטים ובעת קבלת ההחלטה על אי ייצוגה של המשיבה לא פעלה כזרוע של המדינה כמעסיקה אלא כמי שאמונה על ייצוג המדינה בערכאות ובעלת שיקול דעת מקצועי ועצמאי.

עוד דוחה המשיבה את הטענה כי אינה זכאית להגנה כיוון שהשחיתות שחשפה לא התרחשה פיזית בחדר הסמוך לחדרה וטוענת כי מאחר שהייתה עובדת מדינה וחשפה שחיתות של המדינה – החלטת הפרקליטות (המדינה) שלא לייצגה בתביעה שהוגשה כנגדה מהוה היתנכלות על רקע חשיפת השחיתות.

כמו כן, המונח "עינייני עבודה" מוגדר בסעיף 1 לחוק ההגנה על עובדים כתנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או הישתלמות מקצועית, פיטורים או פצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעובד.

אף עילת התביעה אינה נובעת מיחסי עבודה שכן כפי שעמדנו לעיל – המשיבה אינה טוענת כי עבודתה נפגעה בצורה כלשהיא במקום עבודתה, אין המדובר פה בפגיעה כגון פיטורים, הפחתת שכר, היתנכלות מצד הממונים עליה בתחנה וכיוב', כאשר המשיבה לא הצביעה על מקור נורמאטיבי המקנה לה זכות קנויה לקבלת ייצוג מטעם הפרקליטות ללא כל תנאי, כחלק מתנאי עבודתה.

...

אמנם, נכון הוא כי הפרקליטות אף היא אחת מזרועות המדינה, אולם אין בכך כדי להביא למסקנה כי היא "המעסיק" של המשיבה לצורך תחולת החוק או "ממונה מטעם המעסיק", המוגדר בחוק ההגנה כ"מי שממונה מטעם המעסיק על ענייני עבודה של עובד מסוים או של כלל העובדים".

עיון בסעיף המקנה לבית הדין סמכות להעניק צווים מכוח החוק מחזק מסקנה זו, לפיה החוק מכיר בזיקה בלתי ניתנת להפרדה בין פעילותו של העובד לחשיפת שחיתות ואי סדרים, לבין ההגנה הניתנת לעבודתו בפועל.

מתן אפשרות כזו תפתח את הפתח לכל עובד מדינה אשר נתבע בנזיקין והמדינה החליטה שלא לייצגו או לא להעניק לו חסינות לפתוח ב'מסלול עוקף' מכוח חוק ההגנה על עובדים על מנת לזכות בצווים אותם הוא מעניק, באופן שלטעמנו אינו מתיישב עם לשון ותכלית החוק עליהן עמדנו לעיל.

עיון ברכיבי תביעה אלה מעלה כי: (א) תביעותיו בגין שכר עדוד, הפרישי שעות נוספות, הבראה ונסיעות מבוססות על טענותיו בדבר סכומים ממוצעים שמשולמים לעובדי מדינה בגין רכיבים אלה, ולפיכך עותר התובע להפרש בין סכומים ממוצעים אלה לסכומים ששולמו לו בפועל בממוצע בגין רכיבים אלה; (ב) תביעותיו לאחזקת רכב, קצובת ביגוד והחזר הוצאות טלפון מבוססות על טענותיו בדבר הסכומים להם היה זכאי כעובד מדינה בגין רכיבים אלה, כאשר לטענתו סכומים אלה לא שולמו לו כלל במהלך עבודתו בנתבעת 2; (ג) תביעתו של התובע להפרשי שעות עקב אי קיצור שעת תקן מבוססת על טענתו כי תקן שעות עבודה ליום בשירות המדינה נמוך בחצי שעה מהתקן בנתבעת 2 וכן על טענתו כי כעובד מדינה היה זכאי לקיצור של 3.5 שעות עבודה ללא קזוז משכרו החודשי; (ד) תביעתו של התובע להפרשי הפקדות לפנסיה, פיצויים וקרן הישתלמות מבוססת על טענתו להפקדות בחסר שבוצעו לו בנתבעת 2 ביחס להפקדות להן היה זכאי כעובד מדינה (בין היתר משלא שולמו לו כל הרכיבים כעובד מדינה).

עיון בתצהיר מר אלפי מעלה כי אין הוא כולל היתייחסות לעניין רכיב זה. סעיף 25.110 לתקשי"ר קובע כי "עובד בשירות המדינה זכאי לקבל החזר בגין הוצאות על אגרת רישיון מקצועי ודמי חבר באגודות מקצועיות, בהתאם לאופן העסקתו ודירוגו והקף המשרה שבה הוא מועסק, התשלום יבוצע בהתאם לחוזר הממונה על השכר והוראת החשב הכללי". התובע צרף לתצהירו קבלה מיום 12.12.2018 עבור דמי חבר 2019 מלשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים.

(1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או הישתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

...

שעה שתביעתו של התובע ביחס לרכיב זה נטענת באופן כללי, ללא הפנייה למקור סמכות כלשהו, ואף משקבענו כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי נקלט בשירות המדינה ללא שנות הוותק שלו, וכי המדינה פגעה בזכויות המגיעות לו, ודחינו את מלוא רכיבי השכר אשר נתבעו על ידו – הרי שלא שוכנענו כי יש מקום לפסוק בענייננו פיצויים עונשים, ותביעתו של התובע ביחס לרכיב זה נדחית.

סוף דבר משכך התביעה נדחית.

בנסיבות העניין שוכנענו כי כל צד יישא בהוצאותיו.