לפיכך, סבורים הנתבעים כי התובעים אינם זכאים להשבת כספים וככל שהתביעה תיתקבל, עומדת להם זכות קזוז בגין שעות העבודה שהושקעו בעריכת הטיוטה על ידי עורכי הדין השכירים, ושכר ראוי לשותפי המשרד.
במאזן הכוחות ביחסים בין עורך דין ולקוח, כשמצד אחד איש מיקצוע הבקיא בתחום ומורגל בהתקשרות עם לקוחות ואשר שולם לו שכר טירחתו ומצד שני לקוחות שאינם מקצועיים בתחום ומצפים לקבל שירות עבור כספם, אני סבורה כי ציפיית התובעים שיצרו עימם קשר לגיטימית והגיונית.
סעיף 1 להסכם שכה"ט מגדיר כי במסגרת הטיפול ושכר הטירחה נכללים, הכנה, לימוד חומר עובדתי וכן משפטי, עיון במסמכים ובתקדימים, יעוץ בכתב ובעל פה, לרבות באמצעות הטלפון, וכן כל שעת עבודה או חלק ממנה בהן בוצעו פעולות, הקשורות לטפול, על ידי משרד עורכי הדין.
לפיכך לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונוכח החומרה בהתנהלות התובעים אשר מצאו לעשות שימוש בטיוטה שקבלו מהנתבעים ולא גילו זאת לבית המשפט במסגרת כתב התביעה ודרשו השבת מלוא שכר הטירחה בבחינת הטיוטה היא כאין וכאפס שלא נוצר להם רווח בזכותה, אני מעמידה את שכר הטירחה בגין הכנת התביעות והגשתן על שיעור של 70% משכר הטירחה המוסכם, דהיינו על סך של 10,500 ש"ח + מע"מ עבור כל אחד מהתובעים.
...
נוכח האמור, נראה כי מרבית העבודה כבר בוצעה על ידי הנתבעים וכל שנותר לתובעים הוא לבצע שינויים קלים ולכן, אני קובעת כעניין שבעובדה כי כתב התביעה הלכה למעשה הוכן על ידי הנתבעים.
נוכח האמור, לא מצאתי פגם במהימנותו של התובע 1 בגין עדותו בעניין זה.
סיכום:
סיכומו של דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי.
מאחר שהתביעה התקבלה באופן חלקי לגבי רכיב שכר הטרחה בלבד, ומשהנתבע 3 שכיר בנתבעת 1 ומטבע הדברים שכר הטרחה לא שולם לו, התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.
