מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות נכסי קריירה לבן זוג לאחר גירושין

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

הדברים אמורים, כמובן, בשינויים המחויבים גם בכל הנוגע לבן זוג שהסתמך על המערכת הזוגית, בעוד בת-זוגו משולבת בשוק העבודה ומתקדמת בו. הדין האישי אמנם מכיר בזכותן למזונות של נשים בלבד, אך כפי שאראה להלן, במסגרת הדין האזרחי הכללי, ניתן לתת ביטוי במקרים מתאימים גם להסתמכות של גברים על קשר הנישואין לשם פסיקת סעד מתאים שעניינו "היסתגלות" לקיום עצמאי (ככל ש"חלוקת התפקידים" במערכת הזוגית שהתפרקה מספקת לכך הצדקה).
מסכים אני עם קביעתה של חברתי כי "במקרים מתאימים (שבהם- א"ר) אישה המתגרשת לאחר שנים שבהן לא עבדה מחוץ למשק ביתה תהיה זכאית למזונות 'אזרחיים' בעלי תכלית שיקומית, היינו למזונות 'משקמים', מכוח עקרונות כלליים של הדין האזרחי". (פסקה 47); זאת תוך בחינת כל מקרה לגופו, ובכלל זאת האפשרות של בן הזוג להישתלב בשוק העבודה וההסדר הרכושי הכולל בין בני הזוג.
על כן ראוי להבהיר כי הכרעה זו לא תוכל לאפשר למבקשת "כפל תשלום". ככל שייקבע כי היא זכאית לתשלום עתי אחר המגלם את חלקה בשכרו החודשי של המשיב באחד מההליכים האחרים המתנהלים בין בני הזוג (על-ידי מזונות אזרחיים, איזון משאבים לא שוויוני, נכסי קריירה, וכיוצ"ב) יהיה מקום לקזז את תשלום המזונות שנועד להגשים את אותה מטרה בדיוק.
...
לכל האמור לעיל יש להוסיף כי המשיב אמור לפרוש לגמלאות תוך תקופה קצרה יחסית (ובכל מקרה, תוך מספר שנים מצומצם), ואין חולק כי המבקשת תהא זכאית לזכויות פנסיוניות שהצטברו עד מועד הקרע.
על רקע האמור, ראוי להבהיר פעם נוספת כי בהחלט ייתכנו מקרים בהם בית המשפט האזרחי יהיה מוסמך לקצוב מזונות אישה, גם כאשר מדובר באישה שלא עבדה מחוץ לבית משך שנים רבות.
הערעור מתקבל לעניין התוצאה האופרטיבית, כאמור בפסקה 65 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2016 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

משכך נמצא כי על ידי פסיקת 'נכסי קריירה' בן הזוג נשאר משועבד בפועל לבן הזוג השני לאורך כל ימי חייו, גם לאחר שהתגרשו.
אמנם לדעת המיעוט אין להפסיד לאישה את זכות איזון המשאבים הקבועה בחוק יחסי ממון במה שנצבר עד מעשה הבגידה, אך ודאי שמכאן ולהבא, ובפרט לאחר הגירושין יש להיתחשב בדבר, וכפי שהסכים הגאון הרב שלמה דיכובסקי שליט"א (פסק הדין שם): הכלל ההלכתי לגבי אישה שזינתה הוא: 'אם היא זינתה, נכסיה לא זינו', משמעות הדברים שאין לנקום בנכסי האישה, ואין לקחתם ממנה בגין היתנהגותה, אלא אם כן ההלכה מחייבת הפסד נכסים וכו' על כן הזכות אינה ניתנת להפסד למפרע גם אם האישה חטאה.
...
לא לחינם המחוקק בחר להשמיט את 'כושר ההשתכרות' בפירוט הנכסים, והדבר מלמד כי דעת המחוקק אינה נוחה מפסיקה זו, ולפיכך דין הפסיקה להידחות מפני החקיקה המאוחרת.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בהשקעת שני בני הזוג יחד באופן המאפשר לבן זוג אחד להגדיל את כושר הישתכרותו גלום פוטנציאל כלכלי ניכר, הבא לידי ביטוי, לאחר פירוד, אצל בן זוג אחד בלבד, שעה שהאחר שאף הוא השקיע רבות במאמץ המשותף, אינו נהנה עוד מפוטנציאל כלכלי זה. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהשקעה משותפת זו תובא בחשבון, ייווצר פער בין שני בני-הזוג, ההולכים כל אחד לדרכו בנפרד.
בנסיבות אלו, הלכה למעשה, גירושי הצדדים גודעים לחלוטין את מטה לחמה היחידי של התובעת שכן בידי הנתבע יישאר הנכס אשר היוה את מקור פרנסת המשפחה, ואשר מעבר לשוויו כפי שהוערך על ידי המומחה, (כ- 4,000,000) הוא מהוה נכס ריווחי ומניב אשר יש להניח כי ימשיך להניב לנתבע פרנסה ראויה והכנסות נאות לא מבוטלות בעתיד לבוא וניתן יהיה אף לפתחו ולהגדיל את הכנסותיו ואת ערכו, כל זאת מעבר למשכורות הנאות אשר ימשיכו להשתלם לידי הנתבע, כמו גם הטבות נוספות רבות מהן נהנה כבעל חברת יחיד.
יתר זכויות ונכסי הצדדים (כספים, זכויות פנסיוניות, נכסי קריירה וכיוצ"ב) יחולקו באופן שחלקה הכולל של התובעת בסך נכסי הצדדים (כולל הבית כפי ערכו בהתאם לחוות הדעת המצויה בתיק) יעמוד על 58% ואילו חלקו הכולל של הנתבע (כולל החברה לפי ערכה בהתאם להערכת המומחה האחרונה) יעמוד על -42% בכפוף למפורט בסעיף 49 להלן.
לאחר עריכת האיזון כאמור בס' 48 לעיל, יופחתו מחלקה של התובעת 75,000 ₪ כפי חלקו של הנתבע במיטלטלין כמפורט לעיל וכן יופחת סכום של 30,037 ₪ - חלקה של התובעת בחובות משותפים אשר שולם על ידי הנתבע לאחר מועד הפירוד, בהתאם לחוות דעת המומחה מיום 29.6.20) כמו כן יובהר כי בהתאם לקביעתי לצורך ביצוע האיזון בשיעור שנקבע על המומחה להביא בחשבון האיזון בין הצדדים את פדיון ימי החופשה של הנתבע (הנזקף כנכס לזכותו) כאמור בסעיף 16 לעיל.
...
לאור כל האמור לעיל מצאתי להעמיד את הכנסתו נטו של הנתבע על סך של 25,000 ₪ נטו לחודש לכל הפחות ועל כך יש להוסיף הטבות נוספות בעין בשווה ערך לסכומים נוספים לא מבוטלים אשר לאחר שמיעת הראיות מתרשמת אני כי הנתבע מקבלן מהחברה (חברת יחידים בבעלותו) בהתאם להחלטותיו הוא מעת לעת .
לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את נסיבותיה של המשפחה שלפני, את זמני השהות ואת הכנסות הצדדים מכלל המקורות כמו גם את החלוקה הרכושית, מצאתי לקבוע כדלקמן:   האיש ישלם לידי האישה עבור מזונותיהם של הקטינים סך  של 1,600 בחודש לכל קטין.
סוף דבר  תביעת הנזיקין נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בהסדר זה, החל על זוגות שנשאו לאחר 1.1.1974 , ואשר לא חתמו על הסכם ממון לא לפני ולא במהלך הנישואין, נקבע שתוף קינייני אובליגאטורי ביחס לנכסים שבני הזוג צברו במהלך החיים המשותפים.
בסעיף 5 לחוק נקבע שהמועד הקובע לאיזון המשאבים חל במועד פקיעת הנישואין: מועד הגירושין או התרת הנישואין עקב מותו של אחד מבני הזוג.
ל' ( 3.1.2017 בבע"מ 3664/07 פלוני נ' פלונית ( 2007 ) נקבע כי מוניטין הוא נכס בר שתוף וכי הצורך להזקק לחלוקתו, כמו גם לחלוקתם של יתר נכסי הקריירה, יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג, מבחינת כושר ההישתכרות שלהם, כאשר אחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן הזוג האחר להשיא את כושר הישתכרותו.
" המסקנה היא שהכלל בנוגע לאיזון חובות זהה, במהותו, לכלל הנוגע לאיזון זכויות: הנישואין עצמם אינם מחילים, באופן אוטומאטי, את חובותיו של בן זוג אחד על בן הזוג השני, אך החובות נלקחים בחשבון בעת איזון המשאבים, ככל שמדובר בחובות הנובעים מנכסים "פנימיים" ששווים נילקח בחשבון במועד האיזון.
...
לצורך הערכת שווי הנכסים בהתאם להוראות פסק הדין ובכלל זה הערכת שווי בית המגורים, אני ממנה את שמאי המקרקעין, מוטי ביר, מרחוב זית שמן 41/13 אפרת, 050-4669956 .
אני מורה לצדדים לשתף פעולה עם האקטואר ועם השמאי, (להלן: "המומחים").
הוצאות משפט בשל תוצאות המשפט החלטתי שלא לחייב מי מהצדדים בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד. התיק יישאר פתוח לצורך קבלת תגובת המומחים.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2011 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סעיף 8 אינו מיפרט מהו קנה המידה להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט ולאופן הפעלת שיקול הדעת, למעט הקריטריון בדבר קיומן של "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". עמדה על כך כב' הנשיאה ד' ביניש באחת הפרשות, בציינה: "סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי על דרך הכלל, כל אחד מבני-הזוג יהיה זכאי למחצית שוים של הנכסים בני-האיזון בין בני-הזוג. סעיף 8(2) לחוק מוסיף וקובע כי ב"נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת", רשאי בית-המשפט או בית-הדין לקבוע כי איזון שוים של הנכסים בני-האיזון לא ייעשה באופן שווה, אלא לפי יחס אחר שיקבע.
בעת הפעלת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף 8 יש להביא בחשבון גם את המערכת הכוללת של ההסדרים בין בני הזוג, גם לאחר הגירושין, ובכלל זה חלוקת האחריות ההורית ביניהם לאחר הגירושין מבחינת משמורת קטינים ומזונות.
כפי שנפסק לא פעם, הצורך להזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההישתכרות שלהם - פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר הישתכרותו" (פסקות 11 ו 23 לפסק הדין בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית (26.8.2007).
...
בנסיבות המתוארות, באתי לכלל מסקנה כי התובע זכאי, לקבל לידיו מחצית מהמיטלטלין "בעין" (במצבם הנוכחי) וזאת פרט למיטלטלין של הקטינים, אותם יש להשאיר לשימושם של הקטינים.
דרישת התובע למחצית מ"נכסי הקריירה" של הנתבעת נדחית גם היא.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו