זכאות מורה לא מוסמכת לדרגת "מורה בכיר

על פי האישורים שבידי התובע, ביום 5.7.07 לתובע היה ותק של 4 שנים בהוראה בדרגה "לא מוסמך" ואילו מיום 24.3.09 קיבל אישור כמורה מוסמך ליהדות בחינוך המיוחד וכן אישור מיום 16.6.10 על זכאותו לתעודת הוראה כמורה בכיר.

...

על כן לא שוכנעו כי יש הצדקה להרמת מסך ההתאגדות וחיוב הנתבע באופן אישי וטענותיהם של התובעים בעניין זה נדחות.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נגד הנתבע נדחית.

התביעות נגד הנתבעת להפרשי שכר משולב ותוספות שכר, חלף הפרשות מעביד לקרן השתלמות, ביגוד, החזר השתתפות בלימודי תואר מורה בכיר, שכר בגין חודש אוגוסט, חלף הפרשה לפנסיה, הפרש פיצויי פיטורים לתובעת, נדחות אף הן. הנתבעת תשלם לתובעים, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כמפורט להלן: לתובע הפרש פיצויי פיטורים בסך 7,657 ₪.

בסעיף 3 להסכם הקבוצי אומץ עיקרון "דרגות קידום" למורים במכללות להכשרת מורים, ונקבעו ארבע דרגות: "מורה", "מרצה", "מרצה בכיר" ו" מרצה בכיר א'". על פי סעיף 4 להסכם הקבוצי, כתנאי לקבלת דרגת קידום על פי ההסכם, על המורה להיות מורה קבוע, בעל תואר שני או שלישי. כתנאי לקבלת הדרגה העליונה – "מרצה בכיר א'" – נקבע כי "על המורה להיות מועסק באוה מכללה בהקף משרה קבוע של 100% ומעלה כאשר לפחות 75% משרה במסלולים אקדמיים". בסעיף 4(ה) נקבע כי "סולם דרגות הקידום במכללות להכשרת עובדי הוראה יהיה סולם אחיד ויחול גם על מורים בעלי תואר שני וגם על מורים בעלי תואר שלישי באותו אופן". דרגת השכר הגבוהה ביותר לפי מסלול קידום זה הנה דרגת "דוקטור". בשנים 1990-2010 שימש ד"ר יעקב הדני כראש מכללת ליפשיץ.

ד"ר הדני אישר כי ידוע לו כי דרגת השכר הגבוהה ביותר לפי דרגות הקידום במכללות האקדמיות להכשרת מורים היא דרגת "דוקטור". מעדותו עולה כי התחייבותו כלפי המבקש לא אושרה על ידי גורם מוסמך כלשהוא – לא על ידי ועד העמותה של מכללת ליפשיץ ולא על ידי הגורם המעסיק – משרד החינוך, וזאת למרות שהיא חרגה ממסגרת דרגות השכר המאושרות לעובדי הוראה במכללות אקדמיות להכשרת מורים.

אשר לסעד הזמני שהתבקש בקשר לקניין רוחני של המבקש: המכללה המאוחדת טוענת כי בית הדין לעבודה אינו מוסמך לידון בתביעה זו, לאור הוראת סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי בית המשפט המחוזי מוסמך לידון בתביעה בעינייני קניין רוחני לפי חוק זכויות יוצרים, התשס"ז-2007.

...

לעומת זאת, אנו סבורים שדין הבקשה למחיקת התביעה נגד ד"ר ברקאי ונגד מר בקיש (למעט בעניין חוק איסור לשון הרע) להימחק על הסף בהיעדר עילה, שכן נתבעים אלו לא היו מעסיקיו של המבקש.

סוף דבר בקשות המבקש לסעדים זמניים נדחות.

המבקש ישלם הוצאות כדלקמן: לכל אחד מהמשיבים 1-3 – סך 1,500 ₪.

לטענת הערייה, ההחלטה לאשר הישתתפות בגימלת המבקשות על פי משכורת קובעת בסך 6,000 ש"ח, חושבה בהתאם לותק כולל בן 30 שנה שצברו ובהיתחשב בדרגת מורה בכיר, שהנה הדרגה הגבוהה ביותר אליה יכלו המבקשות להגיע בסולם דרוג עובדי ההוראה בו היו משובצות במסגרת עבודתן בערייה.

הערייה העלתה טענות סף לפיהן התביעה אינה ראויה להתברר במסגרת הליך של בקשה לדיון בסכסוך קבוצי שכן מדובר בטענות פרטניות שהעלו המבקשות כנגד הערייה באשר לאופן חישוב משכורתן הקובעת; טענה בדבר חוסר סמכות עניינית, משלטענתה, הערכאה המוסמכת לידון ולהכריע בשאלות הנוגעות להסכמים קבוציים כלליים היא בית הדין הארצי; טענה לפיה אין כל יריבות ישירה בין המבקשות לבין הערייה וטענה בדבר אי מיצוי הליכים מחמת אי נקיטה בהליך בוררות כמתחייב מחוקת העבודה.

המבקשות טוענות לתחולת הסכם רציפות הזכויות לגימלה של גננות שנחתם ביום 24.7.1974 בין ממשלת ישראל, מרכז השילטון המקומי והסתדרות המורים, שנועד להבטיח כי תקופת עבודתה של גננת העוברת מעבודתה בערייה או ברשות מקומית לעבודה בשירות המדינה (או להיפך), תובא בחשבון לעניין זכויותיה לגימלה (להלן: "הסכם 74'").

...

לאור האמור, אנו קובעים כי על העירייה להשתתף בגמלתן של המבקשות בהתאם למשכורת הקובעת שלהן במשרד החינוך, כמפורט בתלושי הגמלה שצורפו לבקשה.

נוכח המחלוקת באשר להסכם הקיבוצי החל על יחסי הצדדים, לא מצאנו כי העירייה פעלה בחוסר תום לב ואין אנו סבורים כי יש לחייבה בתשלום פיצוי כלשהו מעבר לתשלום שנקבע לעיל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת, כמפורט בסעיפים 33 ו- 34 לפסק הדין לעיל.

בשנת 1998, היינו כ-3 שנים לאחר שפרשה, קיבלה התובעת תעודת מורה מוסמכת בכירה ממכללת דוד ילין.

יתר על כן, אמנם מורים לא מוסמכים בעלי וותק בהוראה של 20 שנה ומעלה זכאים לדרגת מורה מוסמך, ואולם כפי שציינו בהרחבה לעיל ההכרה בשנת הותק הנוספת ניתנה על סמך מסמכים חדשים שהוצגו לפני ועדת חריגים, ונדגיש לא הוצגו לפנינו מסמכים כלשהם התומכים בטענת התובעת כי מסמכים המאשרים זאת הוצגו גם קודם לכן לפני גוף כלשהוא במשרד החינוך, מה גם שבמסמכים הודגש כי שנת הותק אושרה באופן חריג.

...

לנוכח כל אלה מסקנתנו הינה כי בנסיבות העניין מדובר בהחלטה סבירה שאין מקום להתערב בה. מוסיף ב"כ התובעת וטוען כי סעיף 48 אינו חל בענייננו הן משום שאין מדובר בקצבה, שכן אין מדובר בתביעתה הראשונה של התובעת לקצבה, אלא בתביעה לתשלום תוספת לקצבה, והן משום שהסעיף אינו חל כאשר מוגשת בקשה על סמך ראיות חדשות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

לאחר השלמת בחינת בגרות נוספת התובע קיבל דרגת מורה מוסמך בכיר.

הוועדה היתכנסה בעיניינו של התובע ביום 1.7.2019 וקבעה: "המורה אינו זכאי לגמול חינוך מיוחד גבוה שכן אין ברשותו תעודת הוראה בחינוך המיוחד ואין תואר אקדמי בחינוך המיוחד. לפיכך זכאי לגמול של 8.5% מהשכר המשולב". הוועדה הפניתה לסעיף 4.6 (3) בפרק 4 לתקנון שירות עובדי ההוראה.

מהפניות של התובע לגורמים שונים במשרד החינוך החל משנת 2015 ואילך שוכנענו שהתובע האמין בתום לב כי הוא זכאי לגמול חינוך מיוחד מלא בשיעור של 14% בהיותו מוסמך לחינוך המיוחד לפי הוראת סעיף 4.2 (ב) לתקנון שירות עובדי ההוראה וזאת על רקע ביצוע היתמחות מעשית בחינוך המיוחד במסגרת לימודיו בבית המדרש וחוסר הבהירות של המונח מגמה או היתמחות והקף השעות הנידרש לצורך קבלת ההסמכה.

...

יישום השיקולים שנקבעו בענין עניא הביא אותנו למסקנה ולפיה חיוב התובע בהשבה מלאה של הכספים ששולמו לו בגין הגמול אינה צודקת בנסיבות הענין.

מהפניות של התובע לגורמים שונים במשרד החינוך החל משנת 2015 ואילך שוכנענו שהתובע האמין בתום לב כי הוא זכאי לגמול חינוך מיוחד מלא בשיעור של 14% בהיותו מוסמך לחינוך המיוחד לפי הוראת סעיף 4.2 (ב) לתקנון שירות עובדי ההוראה וזאת על רקע ביצוע התמחות מעשית בחינוך המיוחד במסגרת לימודיו בבית המדרש וחוסר הבהירות של המונח מגמה או התמחות והיקף השעות הנדרש לצורך קבלת ההסמכה.

] סוף דבר התביעה לתשלום גמול חינוך מיוחד בשיעור של 14% מהשכר המשולב – נדחית.