היא הושעתה מהעבודה בהחלטה מיום 6.7.2020 לאחר שימוע אצל ראש מחלקת משאבי אנוש ומנהל המשיבה.
לעובד שהושעה כאמור בסעיף קטן (א) לעיל, תשלם הרשות משכורת מופחתת בשיעור 50% ממשכורתו המשולבת החודשית, וזאת למשך כל תקופת השעייתו.
במקרה זה קבעה כבוד השופטת גילה כי המבקש סרב לשתף פעולה מכל וכל, עת נימנע מלתת גרסה עובדתית ולטעון לזכותו בשימוע, ובכך "הכשיר המבקש את ההחלטה להשעותו, עד לסיום הבירור המשמעתי בעיניינו, שכן, כל עוד לא הניח תשתית עובדתית לכאורית, המעמידה את מעשיו באור חיובי - "הנחת העבודה" להמשך היא לפי חשש למסקנה שלילית המסתמנת מהעבירה הפלילית בה נחשד.
...
ואולם, על רקע צירוף הטעמים, נחה דעתנו כי במכלול, אין מקום לבטל את ההשעיה.
לאחר שבחנו את הסוגיה בהיבטים המנהליים הנדרשים – סמכות, ענייניות, סבירות, מידתיות, הגינות ותום לב, אל מול תכלית ההשעיה של הגנה על המשיבה, על שמה הטוב, על אמון הציבור בה ועל טוהר המידות של עובדיה, מצאנו שהאיזון הנכון הוא לא להתערב בהליך ההשעיה, בכפוף להערותינו כאמור.
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, דין הבקשה למתן סעד זמני – צו עשה – להידחות.
