חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לתוספת תלויים לקצבת נכות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] ב"כ התובע ביקש שתוגש תעודת עובד ציבור בנוגע לתשלומים ששולמו לתובע ממועד הזכאות לקיצבת נכות, בנוגע לשאלה ממתי היה זכאי לתוספת תלויים בעבור הבנות הגדולות ובנוגע למועד הזכאות לתשלום תוספת תלויים בעבור הבת הקטנה.
...
שלישית, לא מצאנו כי יש בפסק הדין בעניין יצחקי ביטון[footnoteRef:25] כדי לסייע לתובע, ונבאר.
בנסיבות אלה, מצאנו כי התובע זכאי לתשלום תוספת תלויים בעבור הבת הקטנה מחודש 9/2016, דהיינו שנה לפני מועד הגשת התביעה לנתבע, בהתאם לסעיף 296 לחוק.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, המקבל, כאמור, גמלת נכות כללית, ניהל עד כה מספר הליכים בעיניין זכאותו לתוספת תלויים עבור אישתו ועבור ילדיה (ב"ל 46566-12-11, ב"ל 3743/07, עב"ל 35985-08-10, בג"ץ 3654/11) בעיניינם נפרט כמידת הצורך והנדרש לצורך הכרעה בשאלה העולה בהליך זה. עיקר טענות התובע התובע זכאי לבירור זכאותו עבור תוספת תלויים בעד ילדי אישתו עובר לתאריך 1.2.2001, שלא הוכרעה בב"ל 3743/07.
...
לחלופין, טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין, שכן תביעת התובע נדונה במסגרת ב"ל 3743/07, בערעור ובעתירה שהוגשו על פסק הדין ולפיכך אין לבית הדין סמכות לדון בעניין.
גם טענה זו אין בידינו לקבל.
מקובלת עלינו עמדת המוסד לביטוח לאומי, כי ההודעה, כנדרש בתקנה 9 הנ"ל, צריכה להיעשות בכתב, מה גם, שלא מצאנו להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי, המעוגנות, היטב, בחומר הראיות שהיה לפניו, ועל פיהן לא נתקבלה טענתו העובדתית של המערער, כי פנה בעל פה למוסד לביטוח לאומי ונדחה, בעל פה, מאחר ולילדים לא היו מספרי תעודות זהות.
סוף דבר – מכלל הטעמים שהובאו לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה אציין כי לא הוכח שהנתבע פנה לצד השלישי מהמועד ששולמה לו תוספת התלויים ולא ביצע בירורים שונים בכל הנוגע לקשריו עם הקטין ולמידת תמיכתו בו. כאמור, סבורני כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע שעה שלא נערכה מצידו כל חקירה ודרישה טרם החלטה כי תוספת התלויים תשולם לצד השלישי דוקא, על אף שהקטין אינו במשמורתו וחרף העובדה שהתובעת, אמו של הקטין, מגדלת אותו בגפה וזכאית אף היא לתוספת תלויים לקיצבת נכות – תוספת אשר לא שולמה לה במועדים ששולמה לצד השלישי.
...
על כן אינני נדרשת לשאלה האם התנהלות הצד השלישי בעצם ציון (לקוני ולא בלתי נכון) של הקטין כבנו בטופס התביעה לקצבת זקנה, בנסיבות בהן לא היה לצד השלישי כל קשר עם הקטין זולת תשלום מזונות, מלמדת על חוסר תום לב. די לקבוע כי התוספת שולמה לצד השלישי שלא כדין ובהעדר זכאות ומשכך דין התביעה נגד הצד השלישי להתקבל.
להשלמת התמונה אציין כי לא הוכח שהנתבע פנה לצד השלישי מהמועד ששולמה לו תוספת התלויים ולא ביצע בירורים שונים בכל הנוגע לקשריו עם הקטין ולמידת תמיכתו בו. כאמור, סבורני כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע שעה שלא נערכה מצדו כל חקירה ודרישה טרם החלטה כי תוספת התלויים תשולם לצד השלישי דווקא, על אף שהקטין אינו במשמורתו וחרף העובדה שהתובעת, אמו של הקטין, מגדלת אותו בגפה וזכאית אף היא לתוספת תלויים לקצבת נכות – תוספת אשר לא שולמה לה במועדים ששולמה לצד השלישי.
סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, תביעת התובעת מתקבלת ונקבע כי היא זכאית לתוספת תלויים לקצבת הנכות – תוספת שתחושב בהתאם לכללי הדין - רטרואקטיבית משנת 2011 ואילך.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, אנו סבורים כי עצם העובדה כי מר כהן נימנע מלהציג בפני בית המשפט לעינייני מישפחה אישור מהנתבע בגין תוספת התלויים לה הוא זכאי במסגרת קצבת הנכות, מביאה למסקנה, כי אם מר כהן היה חושף בפני בית המשפט לעינייני מישפחה את תוספת התלויים, התובעת היתה עומדת על זכותה לקבל תוספת זו, אך מכיוון שבן זוגה הסתיר לכאורה מידע זה, אנו רואים בו כמי שפעל בחוסר הגינות ועל כן, יש לראות בתובעת כמי שזכאית לתוספת תלויים מהעת בה הקטינות נימצאות תחת השגחתה ולא בן זוגה.
...
לאור האמור ובנסיבות המקרה, אין אנו סבורים כי טענת השיהוי וטענת ההתיישנות חלות במקרה דנן.
סוף דבר: לאור האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה.
מהטעמים המפורטים לעיל, תביעת התובעת מתקבלת ונקבע כי היא זכאית לתוספת תלויים לקצבת הנכות – תוספת שתחושב בהתאם לכללי הדין - רטרואקטיבית מיום 1.7.2015 ועד ליום 31.7.2016.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התקופה שנותרה במחלוקת היא מחודש ינואר, 2017 ועד לחודש דצמבר, 2018 בלבד, וזכאות התובע לתוספת תלויים במהלכה, בהיתחשב בהכנסת התובע משכר דירה בגין נכס שהיה בבעלותו בתקופה זו. לעניין זה המחלוקת היא בשאלה מהי ההכנסה שאותה יש לנכות מתוספת התלויים לקיצבת הנכות, וככל שתתקבל טענת התובע בעיניין זה האם התובע זכאי לתשלום תוספת התלויים לתקופה שבמחלוקת, בשים לב לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק).
...
גם הטענה שהמוסד פועל ללא הוראה מסמיכה נדחית ואין צורך לשוב על קביעתנו בעניין זה. עוד נוסיף כי הרושם שנותר הוא שהתובע מבקש, הלכה ולמעשה, לתקוף את הוראות חוק הביטוח הלאומי בתקיפה עקיפה אלא שדרך המלך היא תקיפה ישירה (ראו והשוו: ע"א (עליון) 3129/19 זלנכל בע"מ נ' פקיד שומה חיפה (25.8.2022), ושהנפסק שם יפה בשינויים המחוייבים גם לחוק הביטוח הלאומי).
על כן דין תביעת התובע לפיצוי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להידחות.
סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו