התובע, המקבל, כאמור, גמלת נכות כללית, ניהל עד כה מספר הליכים בעיניין זכאותו לתוספת תלויים עבור אישתו ועבור ילדיה (ב"ל 46566-12-11, ב"ל 3743/07, עב"ל 35985-08-10, בג"ץ 3654/11) בעיניינם נפרט כמידת הצורך והנדרש לצורך הכרעה בשאלה העולה בהליך זה.
עיקר טענות התובע
התובע זכאי לבירור זכאותו עבור תוספת תלויים בעד ילדי אישתו עובר לתאריך 1.2.2001, שלא הוכרעה בב"ל 3743/07.
...
לחלופין, טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין, שכן תביעת התובע נדונה במסגרת ב"ל 3743/07, בערעור ובעתירה שהוגשו על פסק הדין ולפיכך אין לבית הדין סמכות לדון בעניין.
גם טענה זו אין בידינו לקבל.
מקובלת עלינו עמדת המוסד לביטוח לאומי, כי ההודעה, כנדרש בתקנה 9 הנ"ל, צריכה להיעשות בכתב, מה גם, שלא מצאנו להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי, המעוגנות, היטב, בחומר הראיות שהיה לפניו, ועל פיהן לא נתקבלה טענתו העובדתית של המערער, כי פנה בעל פה למוסד לביטוח לאומי ונדחה, בעל פה, מאחר ולילדים לא היו מספרי תעודות זהות.
סוף דבר – מכלל הטעמים שהובאו לעיל, התביעה נדחית.