זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי: אכיפה משפטית

תביעת התובע הנה כי בית הדין ייצור עבורו זכות כלכלית שאינה קיימת על פי הסכם אופק, ואין מדובר בתביעה לאכיפת זכות משפטית.

שעורי ההמרה השונים ל"מורה אם" ו"מורה מחנך/ת" מבוססים על הטעמים שהוכרו כאמור בפסיקה לאי הכרה בהטבה הכספית בגין אי ניצול הזכות לקיצור שבוע העבודה כ"זכות בקשר להורות" המחייבת הענקתה לאבות בנסיבות שבהן היא מוכרת מכוח הסכם (לרבות הסכם קבוצי) לאמהות בלבד, ולהכרה בזכות כספית עודפת לאמהות לילדים רכים כזכות יתר המוענקת לעובדת, שעל פי סעיף 3(ב) לחוק השויון, אין בהוראותיו כדי לגרוע ממנה.

כך, הסכם קבוצי ששני אירגוני המורים היו צדדים לו מיום 15.5.89 קבע זכות ל"תוספת אם" כתוספת אחוזית לשכר המשולב וכן תוספת בשיעור 10% לעובדת הוראה שהיקף משרתה בין 79%-90%, וכן זכות של עובדת הוראה שהיקף משרתה הוא בין 91%-100% להשלמה ל-100%.

...

התוצאה הינה שדין תביעת התובע על כל ראשיה – להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 4,000 ₪.

האם נכון שבמסגרת אותם כללים המדינה חייבה את האגודה לשלם לכל עובדיה תגמול שלא יפחת מתגמול שווה ערך על כל רכיביו לתגמול שמקבל עובד מדינה במשרה מקבילה או דומה, מפנה לסעיף 9.4 להסכם? כן. האם נכון שמכח אותו סעיף כאשר עובד מדינה קיבל תוספת שכר מכח הסכם קבוצי היה גם על האגודה לשלם אותה תוספת? כן, אם במסגרת הסכם קבוצי אותו עובד באותו סקטור הי המגיע לו. תוספת 2009 מכיר אותה? לא האם נכון שגם אם האגודה לא חתומה על אותו הסכם, אלא אם זה הסכם בין המדינה לבין הסתדרות כזו או אחרת גם אז מכח אותו סעיף שמחייב את המדינה לשלם תגמול שווה ערך לזה של עובד מדינה היה על האגודה לשלם אותה תוספת? זו שאלה משפטית.

האם עובדי כח עזר למשל שהם עובדי מדינה באופן מובהק והם קיבלו תוספת שכר מכח הסכם קבוצי שנערך בין המדינה להסתדרות, האם אותם עובדי כח עזר שיעבדו דרך האגודה זכאים גם הם לאותה תוספת שכר בשל העובדה שבהסכם כתוב שיקבלו תגמול שווה ערך על כל רכיביו לתגמול שמקבל עובד מדינה? אם יש הסכם ספציפית על עובדי כח עזר במדינה זה צריך לחול גם על עובדי כח עזר שמועסקים באמצעות האגודה באמצעות ההסדר הספציפי הזה.

כמה עובדים שיעבדו קודם לכן באגודה נקלטו בנתבעת 3? אין לי מושג איך ידעת לומר מי אמור לאכוף את זה שלפחות שמונים אחוז ייקלטו? הנהלת בית חולים אמורה לממש ולעקוב אחר ההסכם שדרשנו בו את השמונים אחוז, שמית איני יודע להתייחס.

...

יכול להיות שאם היית עובד בחג באותו חודש קיבלת שכר גבוה יותר? לא זכור לי, לא נראה לי שהיה ככה.

האם נכון שבחודש 1/11 אתה כבר היית קבלן שירותים ? כן האם נכון שתוספת 2009 ניתנה מכוח הסכם קיבוצי מיום 14/1/2010? תוספת שניתנה לעובדי מדינה וגם אתם כקבלן שירותים נתתם לעובדי האגודה לכאורה? היא לא ניתנה מכוח ההסכם שחל עלינו, אך מאחר וחשבנו שהמדינה תשפה אותנו, אז החלטנו לתת את התשלום הראשוני לפנים משורת הדין מתוך ההנחה המוטעית הזו שזה לא חל עלינו, שבעצם יתנו לנו את השיפוי, מאחר ובסופו של דבר התברר שזה לא חל עלינו, כי יש סייג שרק מי שקיבל תקציב במסגרת העלות של ההסכם חל עליו.

את התשלום הראשון שילמנו וברגע ששילמנו אותו החלטנו לא להפסיק אותו למרות שזה היה לפנים משורת הדין.

ביום 23.1.19 השיבה החברה על מכתב הדרישה באמצעות באת כוחה ודחתה את טענות המבקשים תוך ציון כי מדובר בפנייה כללית, שכלל תוספות השכר מכוח הסכם קבוצי 2016 שולמו לעובדים, החברה הפרישה לביטוח פנסיוני כדין, שילמה החזר נסיעות כדין וכי לעובדים נימסרו הודעות על תנאי העבודה (העתק המכתב צורף כנספח 13 לבקשת האישור).

אי מתן העלאת שכר בסך 200 ₪ סעיף 4.2 להסכם קבוצי 2016 קובע: "עובד, אשר במועד חתימת הסכם זה עובד בחברה מעל לעשר שנים או שבמהלך תקופת הסכם זה יגיע ויתקו לעשר שנות עבודה בחברה, יהא זכאי, החל מיום 1.4.2016 לתוספת חודשית לשכרו הבסיסי בסך של 200 ₪. למען הסר ספק, יהא זכאי לתוספת השכר האמורה, רק מהחודש בו מלאו עשר שנים לעבודתו בחברה". גב' ישראל הצהירה כי בפועל, למרות שיעבדה בחברה מעל לעשר שנים בזמן שנחתם הסכם קבוצי 2016, היא לא קיבלה העלאה בסך 200 ₪ בשכרה.

כפי שנפסק, החריג שנקבע בפרט 10(3) להגשת תובענה ייצוגית עת מדובר בעובד שחל עליו הסכם קבוצי נועד לאזן בין התכלית שמונחת ביסודו של חוק תובענות ייצוגיות, דהיינו קידום אכיפת זכויות ובין ההכרה בחשיבות השמירה על כוחו של ארגון עובדים לפעול לקידום זכויות עובדים ואכיפתן.

כמו כן, ההסתדרות הבהירה כי בנסיבות העניין לעמדתה קיימת מניעה משפטית להגשת בקשת האישור נוכח תחולת פרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק.

...

משכך, נוכח תחולתו של המחסום הסטטוטורי הקבוע בפרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית – בקשת האישור נדחית.

לסיכום דין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להידחות, נוכח תחולתו של המחסום הסטטוטורי הקבוע בפרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית.

בענייננו, נוכח מהות התובענה הייצוגית והיקף ההתדיינות בבקשה לאישור, אנו קובעים שיש לחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של החברה בסכום כולל של 20,000 ₪.

תוספת זו נשחקה בהתאם לעליית השכר שלה היה זכאי התובע מכוח הוראות ההסכם הקבוצי.

בעקבות הליך משפטי שהתקיים בעיניין שתי עובדות אחרות במחלקת שירות לקוחות אשר תבעו בין היתר השוואת שכרן לשכרו של התובע (סע"ש 1254-06-14; ע"ע 1809-05-17) ביקש הממונה על השכר לבחון מחדש את אופן תשלום השכר לתובע.

מטעם המדינה העיד מנהל תחום אכיפה באגף לשכר והסכמי עבודה מר פבל צימבליסט (להלן: מר צימבליסט) ואילו מטעם חברת נמל אשדוד הוגש תצהירו של ראש מדור פרט ושכר בחברה מר יהודה אלמוג (להלן: מר אלמוג).

...

אשר להפחתה של גובה התוספת האישית כתוצאה מגידול ברכיב הפרמיה – גם כאן אנו סבורים שהצדק עם הממונה.

לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי החלטת הממונה היתה נגועה בשיקולים זרים ודין טענה זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, אנו מורים כי תביעות התובע לביטול החלטת הממונה בכל הנוגע לתשלום שעות נוספות והפחתת התוספת האישית בשל הפרמיה – נדחות.

התובעת זכאית לתוספת שכר בגין תורנות חדר מיון מכוח סעיף 15(א) להסכם הקבוצי המיוחד בין ההסתדרות הרפואית לנתבעת מיום 29.11.1976 (להלן– הסכם 76) המגדיר את הזכאות לתשלום עבור תורנויות מיון.

בסעיף 8(2) למסמך הבהרות להסכם הקבוצי מיום 29.11.1976 ובתיקון להבהרות במכתב משרד הבריאות מיום 22.4.1977 נקבע כי: "במקצועות בהם נקבע תשלום מיוחד לרופא מיון בימי קבלה, יינתן תשלום זה לכל התורנים העובדים במקצועות אלה במיון". בעמוד הבית של בית החולים במרשתת נכתב כי המב"ן הנו "חטיבה לפסיכיאטריה משפטית שליד שב"ס, מסונפת לבית החולים הממשלתי באר יעקב ושתי מחלקותיה פועלות על פי רשוי של משרד הבריאות". המב"ן עונה להגדרת "מחלקה פסיכיאטרית" כנדרש בהסכמים הקבוציים.

עוד נעשתה אכיפה בררנית כלפי התובעת על רקע מצבה האישי, היותה עולה חדשה ובהעדר פנסיה מספקת והצורך לפרנס את משפחתה.

...

סוף דבר התביעה נדחית.

אולם, לאחר ששקלנו את נסיבותיה האישיות של התובעת ואת התנהלותה של הנתבעת אשר קדמה להגשת התביעה, מצאנו לפסוק הוצאות בשיעור מופחת.

לפיכך התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.