זכאות לתוספת שכר לעובדים בכירים בחברות ממשלתיות

בשנת 2007 מונה התובע לתפקיד מנתח מערכות בכיר ותנאי שכרו הוסדרו בכתב המינוי ובהסכם העבודה האישי כאשר השכר עמד על סך של 23,336 ₪ ברוטו שהיה מורכב משכר משולב בסך של 17,604 ₪ וגמול גלובלי בגין שעות נוספות בסך של 5,635 ₪ כשמלוא השכר היוה שכר פנסיוני.

ביום 23.8.11 היתקבל אישור רשות החברות הממשלתיות לשמירה מלאה של השכר (הפנסיוני) כדלקמן: "במענה לפנייתכם, הריני להודיעכם כי רשות החברות הממשלתיות מאשרת שמירת שכר לעובדים אלה, העוברים, עקב זכייתם במיכרז, מהסכם אישי להסכם קבוצי, מעבר שמשמעו ירידה משמעותית בשכרם הפנסיוני.

עוד מציינת החברה, כי פרופיל השכר שהוצג בזמן אמת כלל רכיב של שעות נוספות לפי ביצוע בפועל בסך של 1,501 ₪ ורכיב של תוספת אישית בסך של 5,635 ₪ ולכן אין לקבל את הטענה כאילו האישור שניתן מתייחס רק לגובה התוספת האישית; ככל שאושר לשמור את התוספת האישית ללא מרכיב שעות נוספות יש בכך משום היתעלמות מהעובדה שהתובע עבר מתנאי העסקה מכוחם היה זכאי לתגמול עבור שעות נוספות גלובליות בין שבוצעו ובין שלא בוצעו למנגנון העסקה שמכוחו הזכאות לתגמול עבור שעות נוספות היא כנגד ביצוע בפועל בלבד.

...

אשר להפחתה של גובה התוספת האישית כתוצאה מגידול ברכיב הפרמיה – גם כאן אנו סבורים שהצדק עם הממונה.

לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי החלטת הממונה היתה נגועה בשיקולים זרים ודין טענה זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, אנו מורים כי תביעות התובע לביטול החלטת הממונה בכל הנוגע לתשלום שעות נוספות והפחתת התוספת האישית בשל הפרמיה – נדחות.

המבקש הועסק ברשות משנת 2010 בשורה של תפקידים והאחרון שבהם היה רכז שכר וכח אדם, משרה הנמצאת במתח הדרגות 39-41 בדרוג המח"ר. במסגרת תפקיד זה, עסק בין היתר בטיפול בבקשות שוטפות מטעם החברות הממשלתיות ובכללן החברה.

בחודש אוקטובר 2019 הוא טיפל בבקשה לאישור תוספת שכר בתקופה מוגבלת בזמן לשלושה עובדים בכירים המכהנים בתפקידים נוספים כממלאי מקום.

בנוסף, במהלך שנת 2020 טיפל המבקש במספר בקשות נוספות של עובדים שאינם בכירים בנושאי שכר, כאשר טיפולו האחרון בעניינים הנוגעים לחברה הסתיים במהלך חודש ספטמבר 2020.

זאת לנוכח ממשקי העבודה והסמכויות שהיו לו במסגרת תפקידו להעניק ולהמליץ על הענקת זכויות לחברה.

...

מכלול שיקולי הקולא המפורטים בתגובת המשיבה האמורה בסעיפים 9 ו-10 לעיל, מטים את הכף לכיוון קבלת הבקשה ואנו מורים כי המבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברה באופן מיידי ככל שיוכרז עליו כזוכה במכרז עליו הוא מתמודד.

כדי לאשר את התלונה הזו ולאמת אותה יצרנו קשר עם הרשות הפלסטינאית והם אמרו שחברות ישראליות כן יכולות לעבוד עם הרשות כל עוד שהם משתמשים בעובדים פלסטינאים.

כך, למשל, באוניברסיטאות; בעיריות; במשרדי ממשלה; במערכת החינוך; במערכת הבריאות; ועוד.

אין הדבר מלמד, בהכרח, על מצב של נשיאה במספר משרות המזכות את העובד בכפל שכר או בתוספת שכר.

הוספת מטלה נוספת למנהל בכיר אינה מקנה לו זכאות לשכר נוסף או לאחוזי משרה מוגדלים, ודאי לא באופן אוטומי, ומבלי שנקבעה תוספת שכר במפורש בכתב בעת הוספת המטלה.

...

תביעת התובעת לתוספת שכר שנתית נדחית.

לאחר ששקלנו מצאנו כי יש לחייב את התובעת בשכ"ט הנתבעת הגם שהיה הפרש זעום של פדיון חופשה לטובתה ביחס לכלל הרכיבים שנתבעו ונדחו לגופם או נזנחו מטעמי התובעת.

התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 27,000 ₪.

בסיכומים מוסיף וטוען התובע כי חישוב הפנסיה ששולמה החל מחודש 1/2020 לא לקח בחשבון את כל רכיבי השכר ודרגת הפרישה שאושרה לו. מנגד, טוענת המועצה כי התובע לא הוכיח את זכאותו לצאת לפנסיה לאור גילו וותקו, כי לא חל בעיניינו חוק הגימלאות וכי חוזה הבכירים על פיו הועסק התובע אינו מזכה אותו בזכות לפרישה מוקדמת.

המסגרת הנורמאטיבית המועצה המקומית בוקעתא הנה גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב שקובע כי "גוף מתוקצב" לחוק הנו "תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית". על גופים מתוקצבים חל איסור להיתקשר בהסכמים חורגים וכפועל יוצא של אותו איסור חלה עליהם החובה לקבל את אישורו של הממונה על השכר ביחס להסכמים שונים, ובמידה ולא מתקבל אישור הממונה כאמור, הכלל הנו כי דין ההסכם הנוגד את האישור להתבטל.

סעיף 4.4 לאוגדן תנאי השרות קובע כי "עובדים בעלי תואר שני ושלישי שאינם מקבלים תוספת שכר בגין התואר, זכאים לצבירת 1.5 שנות ותק לכל שנת עבודה עבור כל שנת ותק, וזאת מיום הזכאות לקבלת התואר, כל זאת עד לשיא הותק הקיים בדרוג". הוראה זו קובעת במפורש כי ותק מואץ מחושב "לכל שנת עבודה עבור כל שנת ותק", כך שאין זכאות שנצברת בעיניין זה לעניין תקופה שטרם תחילת העבודה, כאשר יוזכר כי ותק בגין תעסוקה קודמת הנו ותק מוכר ולא ותק מואץ.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, ועל המועצה לערוך חישוב של הפרשי הפנסיה, החל מסיום עבודתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל, לפי ההוראות בהסכם האישי ובהתאם למשכורת הקובעת ביחס לכל אחת מהתקופות.

כמו כן, התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, ואנו קובעים כי הסכומים הבאים היוו חריגות בשכר: הפרשי שכר משולב בסך 115,134 ₪ תוספת ממלא מקום בסך 147,030 ₪ החזר הוצאות רכב בסך 4,788 ₪ החזר דמי כלכלה בסך 23,555 ₪ שעות כוננות בסך 39,167 ₪.

במצב דברים זה, ישלם התובע הוצאות שכ"ט עו"ד לנתבע בסך 7,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד למועצה בסך 7,000 ₪.

בע"ע (ארצי) 378/08 פרג'ון נ' חברת הדואר (12.11.2008) נפסק כי "התייעלות, שינויים מבניים, מיזוגים, הבראה הם צעדים שמעסיק רשאי לנקוט כחלק מהיותו בעל ההון וכפועל יוצא מפרורגטיבת הניהול שלו. באירגון צבורי זכות זו מקורה באחריותו הציבורית של האירגון לשירות עליו הוא מופקד ולחובתו להתנהל באורח כלכלי ותקין". עוד נפסק בע"ע (ארצי) 300019/98‏ ‏אורן נ' דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ (07.07.2004) כי "מהזכות הניהולית צומחת זכותו של המעביד לנהל את מפעלו כראות עיניו, לרבות הזכות לארגן את מפעלו מחדש על מנת ליעלו. זוהי לא רק זכות אלא גם חובה, כלפי העובדים (שמקור פרנסתם לא ייפגע), כלפי בעלי המניות (שהמפעל ינוהל כדין) וגם כלפי הציבור הרחב (שזכאי לכך שמפעלים ינוהלו תוך יעילות כלכלית)". ההחלטה להצמיח בית ספר היא במסגרת הפררוגטיבה הניהולית והפדגוגית של משרד החינוך.

כך, למשל, באוניברסיטאות; בעיריות; במשרדי ממשלה; במערכת החינוך; במערכת הבריאות; ועוד.

הוספת מטלה נוספת למנהל בכיר אינה מקנה לו זכאות לשכר נוסף או לאחוזי משרה מוגדלים, ודאי לא באופן אוטומי, ומבלי שנקבעה תוספת שכר במפורש בכתב בעת הוספת המטלה.

התובע ביצע את המטלות הנדרשות להצמחת החטיבה שאינן מקנות לו זכאות לתוספת שכר, משלא ניתנה התחייבות כאמור להגדלת השכר וגם לא הוכח הקף שעות העבודה הנוספות, ככל שאלו בוצעו בפועל.

...

טענתו של התובע כי ראש המועצה דאז ומנהל מחלקת החינוך "הכריחו" אותו להצמיח את בית הספר לא הוכחה ודינה להידחות.

נסיבות המקרה שלפנינו אינן מצדיקות פסיקת פיצוי זה. סוף דבר על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ונוכח תוצאות ההליך, ישלם התובע לנתבעת 1 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ ולנתבעת 2 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום.