מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לקצבת שארים מקרן פנסיה לאחר הסכם גירושין

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בד בבד נתבקש בית הדין שלא לחייב את הקרן בגין הוצאות כדין, תוך שהדגישה, כי ככל שייקבע כי התובעת ידועה בציבור של המנוח, זכאותה לקבלת קצבת שאירים הנה בהתאם לתנאים הקבועים בתקנון, דהיינו ככל שתוגש תביעה לבית משפט השלום אשר ממנה עולה, כי המנוח הלך לעולמו כתוצאה מרשלנות רפואית, לא תהיה זכאית התובעת לקיצבת שאירים מקרן הפנסיה (על אף הכרתה כידועה בציבור של המנוח), אלא בהתאם לתנאים הקבועים בתקנון (הגשת תביעה כנגד המזיק והעברת סכום הפיצויים לקרן הפנסיה או לחילופין משיכת הכספים שצבר המנוח בסכום חד פעמי מהקרן).
בזיקה לכך טוען אלעד, כי מאז גירושיו ניהל המנוח מספר מערכות יחסים רומנטיות הן בטרם הכרותו את התובעת והן במהלך מערכת היחסים עם התובעת וממש עד לפטירתו והוא שיתף אותו, הראה תמונות, שאל לדעתו וכו'.
על סמך הטעייה וטעות זו נכללה הסייפא של סעיף 17 בהסכם, אשר ממילא דנה במקרה שלאחר המוות ואף מטעמים אלה יש להיתעלם מהסייפא של סעיף זה. בזיקה לכך נטען על ידי הנתבעים, כי ההסכם והצוואה נערכו על ידי ידיד קרוב של התובעת, הוא עו"ד ליטמן, בא כוחה בהליך זה; ולפיכך הוא מנוע מלייצג את התובעת שכן הוא נגוע בנגוד עניינים, באופן המקפח את זכויותיהם כיורשיו של המנוח על פי צוואה שערך והם שומרים על מלוא טענותיהם וזכויותיהם בעיניין זה. בנוסף טענו הנתבעים, כי המנוח והתובעת לא ניהלו חשבון בנק משותף ולא רכשו נכסים משותפים.
לפיכך, הדיון הנרחב שערכו הנתבעים בפרק א' לסיכומיהם, במסגרתו כללו טענות השתק, מניעות וויתור על טענות נשוא התביעה, כאילו התובעת הפרה את הוראות ההסכם לחיים משותפים, באספקלריה של דיני החוזים, בעצם התביעה שבפנינו (שכן לדידם המנוח ביקש כי זכויותיו בקרן תועברנה לילדיו), אינה רלוואנטית, וממילא אינה מבוססת על פי הדין הקיים.
...
ואולם וזה העיקר, נקבע על ידי כב' השופט רועי פוליאק בעניין סידורובה, דברים היפים לענייננו, כי "בכניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור." מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, נבקש לציין כדלקמן: * ראשית, העובדה כי לתובע ולמנוח היו חשבונות בנק נפרדים (ע' 6 ש' 1-12; ע' 32 ש' 10-13) אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן נקבע לפני כשלושה עשורים כי לבחינה מהו משק בית משותף, "אין נפקא מינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד" (ע"א 107/87 שרה אלון – פרידה מנדלסון, פ"ד מג (1) 431).
* לא מצאנו ליתן משקל של ממש לעובדה, כי שמה של התובעת לא מופיע על חלק ממנוייו של המנוח; ומכל מקום, גרסתה של התובעת כי על פי רוב המנוח הלך עמה לקולנוע לא נסתרה (ע' 8 ש' 20-32; ע' 14 ש' 23-25).
לא נעלם מעינינו, כי התובעת לא השתתפה בהוצאות וסידורי הקבורה של המנוח (ע' 10 ש' 10-13), אך לא מצאנו ליתן לכך משקל של ממש.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הכרעה נקדים סוף דבר לראשיתו ונאמר כי לאחר שנתנו דעתו לכל החומר שהובא בפנינו, לרבות המסמכים שהוגשו והעדויות שנשמעו, הגענו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להדחות, באשר אין התובעת עונה על התנאים המנויים בתקנון קרן הפנסיה על מנת להגדירה כ"אלמנת פנסיונר" הזכאית לקיצבת שאיר פנסיונר.
התובעת טענה כי על פי הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים היא הייתה זכאית לתשלום מזונות מהמנוח, ולכן יש לקחת בחשבון תקופת זכאות זו לעניין תקופת המגורים, כנדרש בתקנון קרן הפנסיה וכפי שמובא להלן: "לעניין תקופת המגורים, תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חויב הפנסיונר בתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת". מטרתה של הוראה זו, לאור תכלית קצבת השארים היא למנוע את מחסורה של מי שהייתה תלויה כלכלית במנוח- במקרה הזה על ידי תשלום מזונות, ולהבטיח את רמת חיה כפי שהיו עובר לפטירתו.
...
הכרעה נקדים סוף דבר לראשיתו ונאמר כי לאחר שנתנו דעתו לכל החומר שהובא בפנינו, לרבות המסמכים שהוגשו והעדויות שנשמעו, הגענו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות, באשר אין התובעת עונה על התנאים המנויים בתקנון קרן הפנסיה על מנת להגדירה כ"אלמנת פנסיונר" הזכאית לקצבת שאיר פנסיונר.
לפיכך, מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה, ניתן לראות בהסכם זה, סממן נוסף לכוונת בני הזוג להיפרד באופן קבוע.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אין ספק כי הפרידה בין התובעת למנוח נבעה ממחלת המנוח, שבעקבותיה אלימות קשה, אך פירוד זה הפך עם השנים מפירוד פיזי לפירוד מהותי.
התביעה נדחית בזאת.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתוספת השלישית להסכם הגירושין הסכימו הצדדים להגדיל את שיעור התשלום הפנסיוני לו תהא זכאית המבקשת וקבעו כי אלו יחולו גם לאחר פטירתו של המנוח (ס' 12 לתוספת, צורפה כנספח ב' להמרצת הפתיחה):"בנוסף על האמור בהסכם הגירושין מוסכם כי לאחר אריכות ימיו של הבעל וגם במידה וישתנה מעמדם האישי של הצדדים ישולמו לאשה מלוא כספי הפנסיה וההטבות השונות המגיעות לבעל וזאת בהתאם להוראות קרן הפנסיה". מכאן, כי במסגרת התוספת השלישית, הסכימו הצדדים כי המבקשת תהיה זכאית למלוא תשלום הפנסיה של המנוח (100%) ולא לחלקה בלבד כפי שנקבע בהסכמים הקודמים, הן במהלך חייו של המנוח והן לאחר אריכות ימיו.
השאלות השנויות במחלוקת- לאור תיקון המרצת הפתיחה, נותרו בפנינו שתי שאלות הדרושות הכרעה הראשונה - האם זכאית המבקשת לסעד הצהרתי המורה למשיבה לרשום את פסק הדין לחלוקה פנסיונית ברישומיה, השנייה - האם ניתן לחייב את המשיבה לפרוס את חוב ההפחתה החל על המבקשת למספר גדול מ – 12 תשלומים? דיון והכרעה- המסגרת הנורמאטיבית- על מטרת החוק לחלוקת חסכון פנסיוני ניתן לעמוד מסעיף 1 לחוק אשר קובע כי: " מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים בעיניין חלוקה של חסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם לרבות גוף המשלם תשלומים לפי הסדר פנסיה תקציבית בחוק או לפי הסכם המאמץ את חוק הגימלאות". משמעות החוק לחסכון פנסיוני והחידוש אשר הביא עמו חוק זה, נלמדת גם מדברי בית הדין הארצי בפסק דינו בעיניין מרגלית רובין, וכך נקבע: "אכן, עד לחקיקתו של חוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד - 2014 (להלן - חוק לחלוקת חסכון פנסיוני), הייתה קיימת בעיה עקרונית בעיניין זכויות הפנסיה של הגרוש או הגרושה, וזאת לנוכח ההיתנגשות בין הקביעה כי זכויות הפנסיה הן נכסים בני איזון, שהגרוש או הגרושה זכאי לחלקן, לבין תקנוני קרנות הפנסיה או הוראות החוק בדבר תשלום פנסיה תקציבית. הבעיה של זכויות בן הזוג לשעבר בפנסיה היתעצמה עת מדובר בפנסיית שאירים, נוכח העובדה שעל פי תקנוני הקרנות הגרוש או הגרושה אינם בגדר "בן זוג" או "בת זוג" הזכאים לפנסית שאירים.
...
עם זאת, מצאנו כי איננו נדרשים לדון בסוגיית סמכות העניינית, מאחר והמרצת הפתיחה כללה גם סעד כנגד קרן הגמלאות, סעד אשר בסמכות בית הדין.
בנוסף, הסמכות העניינית של בית דין זה לדון בתביעה זו, הינה מכוחה של החלטת בית המשפט למשפחה מיום 6.12.17 אשר הורה על העברת התביעה לבית דין זה , ולאור הכלל הקבוע בסעיף 79ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (כפי שאומץ בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969) ולפיו בית משפט אליו הועבר עניין שאינו בסמכותו של בית המשפט המעביר "לא יעבירנו עוד". סוף דבר - לאור האמור לעיל, בקשת המבקשת לפסיקתא חדשה, מתקבלת אך ביחס לפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני משנת 2006.
בקשות המבקשת לפריסת חוב ההפחתה ל – 120 תשלומים וכן להורות למשיבה לרשום את פסק הדין ברישומיה, נדחות.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

האם התובעת עונה על הגדרת המונח "אלמנת פנסיונר" הקבוע בתקנון קרן מקפת וכפועל יוצא מכך זכאית לקיצבת שאירים מקרן הפנסיה – זו השאלה העומדת להכרעה בתביעה זו. רקע עובדתי הנתבעת – קרן מקפת (להלן: "הקרן"), נמנית על קרנות הפנסיה הותיקות, עליהן חל ההסדר התחיקתי הקבוע בפרק ז'1 לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח) התשמ"א – 1981 ומכוחו התקין המפקח על הביטוח במשרד האוצר תקנון אחיד לכלל קרנות הפנסיה הותיקות, לרבות לקרן מקפת, אשר ניכנס לתוקף ביום 1/10/2003 (להלן: "התקנון").
" המונח "בת זוג" כולל לצד אשת המבוטח גם "מי שהוכרה כידועה בציבור כאישתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך." בתיק זה מתעוררת שאלת פרשנות ויישום החלופה "הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לפני חודש הזכאות הראשון לקיצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר". אין חולק כי התובעת והמנוח הסדירו את יחסיהם בהסכם אשר אושר כאמור בבית המשפט לעינייני מישפחה ביום 21/1/2013, כמו כן אין חולק כי התובעת והמנוח לא מיסדו את יחסיהם בקשר נישואים פורמלי, ולכן מיקודה של ירעת המחלוקת הוא בשאלה אם בנסיבות העניין ניתן להכיר בתובעת כ"ידועה בציבור" של המנוח, והאם מיתקיים בנסיבות העניין הרכיב "גרה עימו במשך שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר". המסגרת הנורמאטיבית קצבת שאירים הנה חלק מרשת המגן הסוציאלית, העומדת לשאיריו של אדם שנפטר, והיא נועדה להבטיח לאלה אמצעי קיום לאחר פטירתו.
נהפוך הוא, כפי שהובהר בענין פלונית, "ניתן למצוא בהסדרים הנורמטיביים השונים לעניין תשלום קצבת השאירים נתוק מן המסגרות הרשמיות של נישואין וגירושין, ובחינה של המסגרות האמיתיות של החיים הזוגיים, כפי שהן מתרחשות בחיי היומיום" (פיסקה 32 לפסק הדין).
...
כפועל יוצא מכך, אנו קובעים כי התובעת אינה זכאית לקצבת שאירים מהקרן.
כללו של דבר - התביעה נדחית.
משנדחתה התביעה, ובשים לב להחלטותינו לאורך כל ההליך בדבר אופן ניהול התביעה, מצאנו לחייב התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

" וכן, כי "אין הוא בא להעניק זכויות לאדם באשר הוא קרוב מישפחה של אחר, אלא למנוע, מחוג מוגדר של אנשים, סבל של מחסור בהפסק הכנסתם או הכנסת מפרנסם' - (ר' בג"ץ 5492/07 סמדר בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה, [פורסם בנבו] (19.8.10)....דברים ברוח דומה נפסקו גם על ידי בית דין זה, אשר קבע כי קיצבאות שאירים המשולמות על-פי חוק הביטוח הלאומי תכליתן לפצות על חסר כלכלי וכי הן נועדו בעיקרן לשמר את רמת החיים, פחות או יותר כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג (ר' עב"ל (ארצי) 1169/01 אביטל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (10.5.2004) (להלן - עניין אביטל); עב"ל (ארצי) 731/07 קירשנר - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (6.9.2009) (להלן - עניין קירשנר); דב"ע (ארצי) ל/0-19 המוסד לביטוח לאומי - מנו, [פורסם בנבו] פד"ע ב (1) 72, 77 (1970) (להלן - עניין מנו); דב"ע (ארצי) נב/0-69 ליאון - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע כד(1) 458, 464 (1992); וכן ר' - לגבי קצבת שארים מקרן פנסיה  דב"ע (ארצי) נג/6-7 בטר - קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כז(1) 135, 140 (1994); דב"ע (ארצי) נז/6-2 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ - כוכבי [פורסם בנבו] (29.7.1997)).
בהתאם לכך, האם זכאית לקבל זכויות של שארה ע"פ החוק (כאשר בכל מקרה, וככל שהתשובה תהיה שלילית, תהיה זכאית לקבל קצבת שארים כגרושה בהתבסס על תקופת השתוף שלהם כמי שהיו נשואים זל"ז – בהתאם להסכם הגירושין וע"פ הוראות החוק לחסכון פנסיוני).
בעיניין זה מתקבל על הדעת כי לא כתב צוואה במתכוון, זאת לאור האמור בהסכם הגירושין (שלא שונה ולא נערך הסכם אחר במשך השנים), בסעיף 6א' כי : "הצדדים מסכימים בזה כי לילדים נועם ויובל תהא הזכות לרשת את אביהם לאחר אריכות ימים ושנים... ויחד עם ביתו מנישואיו הראשונים". אי עריכת צוואה בנסיבות אלו מהוה אמירה כי המנוח היה מעוניין בהסדר עליו הסכימו בהסכם הגירושין, ומעולם לא שינה אותו.
...
כאמור מהתמונות והסרטונים שצורפו לבית הדין, לא מצאנו ולו גם תמונה אחת של התובעת והמנוח בתמונה זוגית - בנפרד מהמשפחה.
גם בעניין זה עולה השאלה – כיצד המנוח לא שיתף את בת זוגו (כטענתה) בדבר מחלתו? וכי בני זוג החיים יחד כזוג לכל דבר לא יודעים דבר אחד ממחלתו של השני? וכי ניתן להסתיר מחלה כזו מבן/בת הזוג, אם אכן חיו יחד בזוגיות ובשיתוף מלא?! נראה לנו כי התשובה גם לכך שלילית.
סוף דבר: מכל האמור לעיל – התובעת לא הרימה האת הנטל כי הייתה ידועה בציבור של המנוח, והתביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו