מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לקצבת שארים ממבטחים עבור הציבור

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 37720-06-15 01 ספטמבר 2016 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים נציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוין התובע מרדכי בוטראשוילי ת.ז 16387599 ע"י ב"כ: עו"ד פרידמן הנתבעת מבטחים מוסד לבטוח סוצאלי של העובדים בעמ ע"י ב"כ: עו"ד אלטוס פסק דין
השאלה המונחת לפתחו של בית הדין הנה האם זכאי התובע לקיצבת שארים מקרן הפנסיה מבטחים בהיותו אלמן של המנוחה מרינה בוטראשוילי ז"ל. ואלה העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים שצורפו לעדותם: הנתבעת, מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובד בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן- מבטחים או הקרן).
עוד נקבע כי ככל שהתובע יוציא הוצאות עבור המנוחה, אלה יוחזרו לו על ידי אבי המנוחה (נספח 6 לכתב ההגנה).
...
ראשית, מקבלים אנו את טענתו של התובע לעניין חוסר יכולתו להביא את המנוחה להתגורר בביתם לאור גודלו וההזדקקות לציוד רפואי רב לצורך טיפול יומיומי במנוחה, כמו גם בחדר נוסף לטובת המטפלת שתטפל במנוחה (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 19-22).
בנסיבות המקרה, לא מצאנו לנכון לזקוף לחובתו את העובדה כי לא ביקר את המנוחה באופן תדיר.
כך, שוכנענו כי עדות אלה פעלו בניגוד לצו האפוטרופסות שהוצא על ידי בית המשפט ומסרו לקרן צו שגוי ואף מידע מוטעה אודות טיב היחסים בין בני הזוג (נספח 7ו-9 לכתב ההגנה).
כללו של דבר, נוכח כל האמור לעיל ולאור הנסיבות המיוחדות של מקרה זה, נקבע כי לא נפל פירוד של קבע בין התובע למנוחה ולנוכח זאת התובע הינו "אלמן מבוטחת" כקבוע בתקנון קרן הפנסיה מבטחים.
סוף דבר התביעה מתקבלת – נקבע כי התובע זכאי לקצבת שארים בהתאם לכללים הקבועים בתקנון.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת לאה גליקסמן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת דגית ויסמן ונציגת הציבור גב' נילי מאיר; ק"ג 62924-03-16), שבו נפסק כי גב' טינטין פצ'חזדה (להלן – פצ'חזדה) היא ידועה בציבור של המנוח דן קליין ז"ל (להלן – המנוח), והיא בלבד זכאית לקיצבת שאירים, וזאת החל ממועד הגשת תביעתה לבית הדין – מרץ 2016.
בדיון מקדמי ביום 7.3.2017 הצהיר ב"כ פצ'חזדה כי ההליך בבית הדין לעבודה עניינו "הפנסיה ממבטחים/משרד הבטחון כבת זוגו של המנוח ואין סעדים נוספים בהליך". בהתאם, בית הדין האיזורי דן בעיניין הזכויות לקיצבת שאירים של פצ'חזדה וקליין בלבד, ולא דן בעניינים אחרים שהועלו בכתב התביעה המקורי שהוגש לבית המשפט לעינייני מישפחה.
הסכם זה מצביע על הקשר המשמעותי בין המנוח לבין פצ'חזדה; על פי דו"ח מבטחים לשנת 2009 פצ'חזדה נרשמה כבת זוגו של המנוח; על פי העדויות, המנוח ופצ'חזדה התגוררו יחד במספר דירות (גם בדירתה של פצ'חזדה בנתניה וגם בדירות ששכר המנוח בזיכרון יעקב), עת תקופה מסוימת התגוררו עימם אף בתה וחתנה של פצ'חזדה; בידי פצ'חזדה היו החלטות ופרוטוקולים מהליכים משפטיים שהתנהלו בין המנוח לבין קליין, דהיינו מסמכים הקשורים לחייו של המנוח; עובר לפטירתו של המנוח, תרופות עבור המנוח סופקו לדירתה של פצ'חזדה בנתניה, ופצ'חזדה אף ידעה לתאר את בעיותיו הרפואיות של המנוח, עובדה המעידה על קשר אינטימי בינה לבין המנוח; אכן, לא הוצגו ראיות רבות בעיניין השתוף הכלכלי, אולם לאור התשתית הראייתית כמפורט לעיל, ועדותה המשכנעת של פצ'חזדה, ניתן להסתפק בראיות שהוצגו בעיניין זה – מרשמי התרופות, קבלות מהמועצה המקומית זיכרון יעקב, קבלות מהוט על החזרת ממיר טלוויזה ומודם אינטרנט, תרשומת הנחזית להיות גמר חשבון של הדירה בזיכרון יעקב, קבלה שלפיה המנוח מימן לפצ'חזדה לימודים להכשרתה כ"דולה".
...
לאור האמור, אנו קובעים כי קליין ופצ'חזה זכאיות כל אחת למחצית קצבת שאירים בגין המנוח החל מחודש מרץ 2016.
אשר להתחשבנות בגין העבר: מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי כי פצ'חזדה אינה נדרשת לנקוט הליכים כנגד קליין, וכי המדינה חבה בתשלום קצבת השאירים בגין העבר ממועד הגשת התביעה.
סוף דבר ערעור קליין וערעור המדינה בעניין הכרה בפצ'חזדה כידועה בציבור ובזכאותה לקצבת שאירים נדחים.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 69872-11-16 05 מרץ 2019 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד פריד התובעת: זהבית פרי ע"י ב"כ עו"ד ירון גיל ואח' הנתבעת: נוה מבטחים מוסד לבטוח סוצאלי של העובדים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ענבל לוי ואח' פסק - דין
בעדותה מוסיפה התובעת כי המנוח שילם את חשבונות הדירה שלה על ידי תשלומים במזומן: "ש. אני מבינה שהמשכורת שלך היתה 4,000 ₪, ולמרות שהמצב הזה לא מזהיר החלטת לשמור על דירה ולשלם כל חודש את החשבונות. שילמת כל חודש חשבונות עבור הדירה שלך?
הזכאות לקיצבת השאירים מתגבשת במועד הארוע המזכה ובהתקיים תנאי הזכאות, ובהתאם להוראות התקנון כפי שהן בתוקף במועד הארוע המזכה, מועד הפטירה (דב"ע מד/6-4 פוזמנטיר – מבטחים פד"ע ט"ז 249).
...
מלבד העובדה שיש בהסכם (שלא נחתם) ציון כי בני הזוג מתגוררים בדירת המנוח, בניגוד לטענת התובעת, יש בו לטעמנו דאגה מצד המנוח כי באם באותה תקופה אכן התגוררה התובעת בדירתו (3 שנים לפני פטירתו) אזי שלא תהיינה לה טענות לזכויות ברכוש.
המסקנה הינה כי התובעת לא הוכיחה קיום משק בית משותף ואף לא מגורים משותפים שנתיים רצופות לפני שנפטר.
התוצאה איפוא כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הינה "אלמנת המנוח" לצורך קבלת קצבת שאירים מהנתבעת, ולפיכך התביעה נדחית.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת, גב' אורה מטמור (להלן: "התובעת"), הגישה תביעה זו למתן פסק דין הצהרתי, במסגרתו היא מבקשת לקבוע כי היא היתה ידועה בציבור של המנוח זאב פאר ז"ל (להלן: "המנוח") ועל כן הנה זכאית לקיצבת שאירים וזכויות אחרות מהנתבעת, "מבטחים מוסד לבטחון סוצאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)", היא קרן הפנסיה בה בוטח המנוח במסגרת עבודתו בחברת "תנובה" (להלן: "הקרן" או "הנתבעת").
לאור העובדה כי בהתאם למשרד הפנים לתובעת ולמנוח כתובות נפרדות, יש צורך בתוספת ראייתית לשיתוף כלכלי, אך התובעת לא הוכיחה זאת: התובעת לא הציגה ראיות שהמנוח נתן לה תוי קנייה כטענתה; הקבלה שהציגה התובעת על רכישת הטלוויזיה – היתה רשומה בכתובת בקרית מוצקין ולא בזיכרון יעקב; התובעת לא הוכיחה כי המנוח שילם לה עבור בדיקות רפואיות; התובעת לא הציגה ראיות לכך ששילמה באמצעות מספר כרטיס האשראי של המנוח; התובעת לא הראתה כי שילמה באמצעות כרטיס האשראי חשבונות עבור הבית בזיכרון יעקב.
...
גם אם התקיימה מערכת יחסים בין התובעת לבין המנוח שהגיעה לידי קשר זוגי / חברי שהשתרעה על פני 16 שנים במסגרתה הם בילו יחדיו והיתה ביניהם קרבה, שוכנענו כי למרות כל השנים הללו, לא היו כאן מגורים משותפים ודאי לא בתקופה של השנתיים האחרונות עובר לפטירתו של המנוח ולא הוכח כאן קיומו של משק בית משותף.
לסיכום התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2004 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עם מותה של הגב' פידלמן, קמה לבעלה (להלן: המערער) ולשני ילדיה הקטינים זכות לקבלת גמלת שאירים מקרן מבטחים הוותיקה.
מכוח זה פורסם "התקנון האחיד לקרנות פנסיה ותיקות". סעיף 23 לתקנון האחיד עוסק ב"חישוב קצבת שאיר מבוטח פעיל", וקובע: "א. סכום קצבת שאיר של מבוטח פעיל עבור חודש הזכאות הראשון לקיצבת שאיר מבוטח יהיה לפי השיעורים האלה מהשכר הקובע לחישוב קצבת מבוטח פעיל, בכפוף לאמור בפרק ט' לתקנון:
#_ftn7 ככל חוזה אחר, גם תוקפן של תקנות מבטחים, המהוות כאמור חוזה בין הקרן לעמיתיה, מותנה בכך שהן תעלינה בקנה אחד עם תקנת הציבור ועם קיום ערכי יסוד של השיטה, דוגמאת עיקרון השויון.
...
בית הדין האזורי דחה את התביעה, בקובעו (סעיף 56 לפסק הדין): "משאין מחלוקת בין הצדדים, כי הגמלה משולמת לתובע כסדרה ובהתאם לתקנות הקרן, הרי שסבורים אנו כי מוצו זכויותיו של התובע בקרן, כדין". מכאן הערעור שלפנינו כאשר השאלה העיקרית המתעוררת בו היא, האם יש לבטל את תקנת הקרן המעניקה קצבת שאירים שונה לאלמן ולאלמנה.
לפיכך, מקובלת עלי מסקנת חברי הנשיא, כי יש ליתן שהות בת שנה למחוקק ולמתקין התקנות לקבוע הסדר שוויוני על פי העקרונות שפורטו לעיל ללא קשר למינו של החבר או הזכאי וככל שלא יוסדר העניין תוך שנה, תבוטל תקנה 35 לתקנות, לאמור: "בטלות התקנה תיכנס לתוקף בעוד שנה ממועד מתן פסק דין זה או במועד שייקבע בחקיקה או בשינוי תקנון שייעשו תוך השנה האמורה". כיוון שערעור המערער לתשלום פנסיית השאירים בשיעור של 40%מהשכר הקובע מאז פטירת רעייתו - נדחה כאמור חרף צידוקו; נכון יהיה לחייב את הקרן בתשלום הוצאותיו כאמור בדעת חברי הנשיא.
סוף דבר – אנו מחליטים ברוב דעות כאמור בפסק דינו של הנשיא.
המשיבה תשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. [ניתן בהעדר הצדדים היום, ב' בחשון התשס"ה (17 באוקטובר, 2004) ויישלח לצדדים בדואר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו