בהתאם לתלושי השכר אשר הוגשו על ידי התובע ביום 24.7.18, הוגדלה גמלה בגין נכות מעבודה (רבע שנתי) לסכום של 12,304 ₪.
הנתבע הוסיף כי התובע זכאי עקרונית הן לקיצבת נכות מעבודה והן לקיצבת נכות כללית, אולם, לפי סעיף 320 (ג)(1) וסעיף 320 (ד) לחוק, לא יינתנו לאדם קיצבאות שונות בעד פרק זמן אחד.
דיון והכרעה
התובע העלה במסגרת כתב התביעה טענות אשר נדונו ולובנו במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס בתיק ב"ל 59966-05-17, ולא מצאנו מקום לבחון פעם נוספת מחלוקות אלו במסגרת תיק זה.
במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס, נידונו טענות רבות של התובע, הן לעניין הבטחת הכנסה ונכות כללית (עמ' 2 ו-3 לפסק הדין); הן לעניין השהוי בנוגע לתביעה לתשלום מענק נפגעי עבודה וגמלת נכות מעבודה (עמודים 6-9 לפסק הדין) והן לעניין קזוז יתר לטובת חוב מזונות (עמודים 10-11 לפסק הדין).
בהתאם לתקנה 9 המוזכרת בכתב ההגנה, וסעיף 296 לחוק, הוסבר כי ניתן לידון בתלושים שהגיש התובע רק 12 חודשים רטרואקטיבית, ואף הובהר היטב כי לא ניתן לקבל קצבת נכות מעבודה וקיצבת נכות כללית, וחרף זאת התובע לא הודיע לנתבע באיזה מבין הקיצבאות בחר.
...
דיון והכרעה
התובע העלה במסגרת כתב התביעה טענות אשר נדונו ולובנו במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס בתיק ב"ל 59966-05-17, ולא מצאנו מקום לבחון פעם נוספת מחלוקות אלו במסגרת תיק זה.
במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס, נידונו טענות רבות של התובע, הן לעניין הבטחת הכנסה ונכות כללית (עמ' 2 ו-3 לפסק הדין); הן לעניין השיהוי בנוגע לתביעה לתשלום מענק נפגעי עבודה וגמלת נכות מעבודה (עמודים 6-9 לפסק הדין) והן לעניין קיזוז יתר לטובת חוב מזונות (עמודים 10-11 לפסק הדין).
משמצאנו שמרבית תביעתו של התובע נדונה באופן סופי וחלוט על ידי בית הדין האזורי ואף בבית הדין הארצי, ומשמצאנו כי לא ניתן לדון בתלושים שהגיש התובע, אלא רק 12 חודשים רטרואקטיבית, אזי דין טענות התובע להידחות.
לאור כל המפורט לעיל, ישלם התובע לנתבע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
