מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לקצבת נכות כללית למרות מענק בגין נכות בעבודה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2014 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי ציין כי עליו להכריע בשתי שאלות: האחת – האם זכאי המערער לגימלת נכות כללית למרות שהוון את קצבת הנכות מעבודה שהיה זכאי לה, ולמרות הוראות סעיף 320(ג) לחוק; השנייה – האם הפעילה פקידת השקום את שיקול דעתה כראוי, עת נעתרה לבקשת המערער להוון את יתרת קצבת הנכות מעבודה שלה היה זכאי המערער.
לאור האמור, המערער זכאי לקיצבת נכות כללית רק אם סכום קצבת הנכות הכללית המגיע לו נמוך מסכום קצבת הנכות בגין הפגיעה בעבודה, כאשר בחישוב סכום קצבת הנכות מעבודה מובא בחשבון גם קצבת הנכות מעבודה שהוונה למענק על פי סעיף 113 לחוק.
...
טיעונים אלה של המוסד מקובלים עלינו, ואנו קובעים כי לא מתקיים במקרה הנדון חריג לתחולת סעיף 320(ג)(1) לחוק.
סוף דבר – ערים אנו לכך שתוצאת פסק הדין קשה למערער, לאור מצבו הבריאותי והכלכלי.
אולם, על פי הוראות החוק והפסיקה אין מנוס מלדחות את תביעת המערער.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בהתאם לתלושי השכר אשר הוגשו על ידי התובע ביום 24.7.18, הוגדלה גמלה בגין נכות מעבודה (רבע שנתי) לסכום של 12,304 ₪.
הנתבע הוסיף כי התובע זכאי עקרונית הן לקיצבת נכות מעבודה והן לקיצבת נכות כללית, אולם, לפי סעיף 320 (ג)(1) וסעיף 320 (ד) לחוק, לא יינתנו לאדם קיצבאות שונות בעד פרק זמן אחד.
דיון והכרעה התובע העלה במסגרת כתב התביעה טענות אשר נדונו ולובנו במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס בתיק ב"ל 59966-05-17, ולא מצאנו מקום לבחון פעם נוספת מחלוקות אלו במסגרת תיק זה. במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס, נידונו טענות רבות של התובע, הן לעניין הבטחת הכנסה ונכות כללית (עמ' 2 ו-3 לפסק הדין); הן לעניין השהוי בנוגע לתביעה לתשלום מענק נפגעי עבודה וגמלת נכות מעבודה (עמודים 6-9 לפסק הדין) והן לעניין קזוז יתר לטובת חוב מזונות (עמודים 10-11 לפסק הדין).
בהתאם לתקנה 9 המוזכרת בכתב ההגנה, וסעיף 296 לחוק, הוסבר כי ניתן לידון בתלושים שהגיש התובע רק 12 חודשים רטרואקטיבית, ואף הובהר היטב כי לא ניתן לקבל קצבת נכות מעבודה וקיצבת נכות כללית, וחרף זאת התובע לא הודיע לנתבע באיזה מבין הקיצבאות בחר.
...
דיון והכרעה התובע העלה במסגרת כתב התביעה טענות אשר נדונו ולובנו במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס בתיק ב"ל 59966-05-17, ולא מצאנו מקום לבחון פעם נוספת מחלוקות אלו במסגרת תיק זה. במסגרת פסק דינה של כב' השופטת רחל גרוס, נידונו טענות רבות של התובע, הן לעניין הבטחת הכנסה ונכות כללית (עמ' 2 ו-3 לפסק הדין); הן לעניין השיהוי בנוגע לתביעה לתשלום מענק נפגעי עבודה וגמלת נכות מעבודה (עמודים 6-9 לפסק הדין) והן לעניין קיזוז יתר לטובת חוב מזונות (עמודים 10-11 לפסק הדין).
משמצאנו שמרבית תביעתו של התובע נדונה באופן סופי וחלוט על ידי בית הדין האזורי ואף בבית הדין הארצי, ומשמצאנו כי לא ניתן לדון בתלושים שהגיש התובע, אלא רק 12 חודשים רטרואקטיבית, אזי דין טענות התובע להידחות.
לאור כל המפורט לעיל, ישלם התובע לנתבע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בגין זכאות עתידית לקיצבת נכות ו/או למענק בגין מחלת מיקצוע זכאית התובעת לשכ"ט בסך של 11,661 ₪ כולל מע"מ [בהתאם לנכות מוערכת מינימאלית בשיעור של 10% נכות].
בגין זכאות עתידית לקיצבה נכות כללית, לשם הזהירות התובעת מעריכה את הזכאות לקיצבת נכות כללית לפי 60% אי כושר וזאת בסך 15,780 ₪ כולל מע"מ" בתביעה נטען כי אילו המערערת הייתה ממשיכה בטיפול בתביעות, היה המשיב צפוי לתגמול בגין נכות מעבודה, מחלת מיקצוע ונכות כללית, אך המשיב הפר במזיד את ההסכם בטרם מיצתה המערערת את ההליכים.
חרף זאת, היא הסתפקה בטענה לקונית על "זכאות עתידית", מבלי לציין אפילו את סוג הנכות שהמשיב זכאי לה לשיטתה.
...
לכן, אפילו תתקבלנה הראיות החדשות, דין התביעה לדחייה.
סוף דבר - הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע התובע, יליד 1.4.1948, היה זכאי לקיצבת נכות כללית עד לחודש אפריל 2015.
בחודש יוני 2019 נידרש התובע לבחור בין שתי הקיצבאות כאשר המוסד ציין בפניו כי נכון לחודש אוגוסט 2018 קצבת אזרח ותיק מסתכמת ב-3,503 ש"ח ואילו קצבת נכות מעבודה ב-2,364 ש"ח (נ/2).
סכום החוב פורט בתעודת עובד ציבור מיום 23.9.2020 כדלקמן: ביום 23.1.2018 נוצר חוב בסך 14,080 ש"ח בגין התוספת לבת הזוג ובגין מענק חימום עבור שנת 2017; ביום 31.7.2019 נוצר חוב על סך 14,494 ש"ח, בגין אותן תוספות עבור שנת 2018; ביום 5.8.2019 נוצר חוב בסך 8,206 ש"ח. סך החוב עמד על 36,780 ש"ח. המוסד קיזז מסכום ההוון 14,091 ש"ח על חשבון החוב ובהמשך קיזז מקצבתו השוטפת של התובע (אזרח ותיק) 10%.
חרף המלצת הוועדה הסניפית, דחתה הועדה את הבקשה וכתבה כך: "לא ברור מדוע הסניף לא ציין שביום 2.8.19 שילם למבוטח סך של 71,103 שח' במסגרת נע'. לאור הסכום הגבוה ששילם למבוטח לאחרונה, דוחה הועדה את הבקשה". טענות הצדדים התובע טען כי החובות אשר נוצרו מהפרשי הכנסת אשת התובע שהשפיעו על גובה הקצבה, וזו נשללה בשל הפרש מינורי של 132 שקלים בשנת 2017.
...
ככל שביקש התובע להוכיח כי בחודשים מסוימים לא השתכרה, היה עליו לצרף לתצהיריו אישור מעסיק או תלושי שכר והוא לא עשה כן. לפיכך, טענות התובע כנגד החוב בגין תוספת בת זוג לשנת 2017 - נדחות.
אולם, עסקינן בקיזוז חוב על פי סעיף 315(א) לחוק ועל כן דין טענה זו להידחות.
נעיר, כי מהנתונים שהוצגו בפנינו, שלא בהקשר האמור, עולה ספק בדבר זכאות התובע לגמלה הנוספת [שכן לכאורה, קצבת הנכות של התובע עמדה על סך של 2,364 ש"ח, וקצבת האזרח הוותיק עמדה על סך 3,503 ש"ח וראו: סעיף 251(ב) לחוק וכן עב"ל (ארצי) 49614-03-21 זאב לאור - המוסד לביטוח לאומי (7.10.2021)], אולם, כאמור – איננו מכריעים בסוגיה ולתובע שמורות כל זכויותיו בעניין זה. סוף דבר – אנו מקבלים את התביעה בחלקה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין הסבר מדוע אם יהוון התובע את קצבת הנכות יחושב ההוון כמענק והוא יזכה מחדש בקיצבת נכות, מדוע הדין שונה לגבי מענק פקיעת קצבת השאירים למרות שמענק זה אינו תוצאה של זכות בחירה שעמדה לתובע.
על אף שתוצאה זו הולמת את תכלית החוק, אין מקום לאמצה בנסיבות שלפנינו מהטעמים הבאים: ניכוי מענק נכות מעבודה (לפי סעיף 107 או 113 לחוק) מקיצבת נכות כללית מוסדר בסעיף 320 (ט') לחוק: "קיבל זכאי לקיצבת נכות לפי פרק ט' מענק לפי סעיף 107 או לפי סעיף 113, יהיה המוסד רשאי לנכות מקיצבת הנכות את המענק או חלק ממנו הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה". סעיף זה הוסף בתיקון מס' 41, פורסם בסח' 999, י"ג בשבט התשמ"א, 18.1.81 עמ' 77.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי: "מוצע למנוע כפל גמלאות לזכאי לקיצבת נכות לפי פרק נ 2 לחוק, שקבל מענק לפי סעיף 66 לחוק העקרי בגלל נכותו מעבודה, או שקבל מענק בדרך של הוון קצבת נכותו מעבודה כאמור בסעיף 70 לחוק העקרי". (הצ"ח 1442 התש"ם 156).
...
ערה אני לכך כי מסקנה זו מולידה תוצאה שיש עמה אפליה, שכן מבוטח אשר הכנסותיו עת קיבל קצבת זקנה ושאירים היו נמוכות יותר ולכן המשיך לקבל מחצית מקצבת השאירים (ולא מענק) יאלץ להחזיר קצבאות אלה אם יבחר בנכות מעבודה וזאת בשונה מהתובע.
סוף דבר, התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהמצאת פסק-הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו