כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לקצבת ילדים ומענק לידה לתושבי חוץ

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת ענייננו אינו דורש להכריע בסוגיות אלו; השאלה המועלית לדיון בעיניין שלפני הנה ספציפית ונקודתית, ונוגעת לזכאותו של אב, המבוטח במסגרת חוק הביטוח הלאומי והביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית מחוץ לישראל, למענק אישפוז שמטרתו החזר על הוצאות אשפוזו של היילוד כתוצאה מהלידה - וזאת בסיטואציה בה אין אם הזכאית לכך, ומתוך נקודת מוצא כי "תהליך הפונדקאיות כבר זכה לגושפנקא חוקית" (עניין פלונית).
להשלמת התמונה יצוין כי "מבוטח" לצורך פרק י"א, לפי סעיף 240 לחוק, הנו "תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים...". נובע לפיכך מההגדרות כי המחוקק מצא לנכון להקנות את הזכות למענק אישפוז ומענק לידה (וכן קצבת לידה) לכל תושבת ישראל או אשת תושב שילדה - בין אם ילדה בארץ ובין אם ילדה בחו"ל, וכן למי שאינה תושבת אך ילדה בישראל, בתנאים הנקובים לכך בסעיף-קטן (2) (לפירוט לגבי החלופה השנייה ראו בעב"ל 229/09 אסגוארה פוריפיקשין – המוסד לביטוח לאומי, מיום 24.3.10).
...
נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי יש לפרש את סעיפים 42(א)(1) ו – 43(ג) לחוק כמקנים זכאות למענק אשפוז גם למבוטח גבר שהביא ילד לעולם באמצעות אם נושאת מחוץ לישראל, וזאת בגובה ההוצאות ששולמו על ידו לצורך אשפוזו של היילוד וטיפול בו כמפורט בלוח ב'1 לחוק, ולא יותר מגובה מענק האשפוז המשולם בגין לידה בישראל באותו מועד.
השופט ג'ובראן הוסיף והדגיש כי "מדיניות מפלה זו (ההבחנות שמבצע משרד הפנים בין פונדקאות בארץ לפונדקאות בחו"ל – ס.ד.מ), לצד הפגיעה העמוקה בכבוד ובשוויון, פוגעת גם בזכות החוקתית הקיימת לכל אדם לחיי משפחה". על אף שעמדה זו לא הייתה דעת הרוב בנסיבות אותו עניין, אני סבורה כי דברים אלו יפים גם למקרה שלפני.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(1) מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה ארעה מחוץ לישראל; (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובילבד שהלידה ארעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באיזור ואינו תושב ישראל באיזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378".
מלשון החוק עולה כי הזכאות למענק אישפוז ומענק לידה קמה מכוח עבודה בישראל או מכוח חוק התושבות.
בשאלה זו אנו סבורים כי אין לקבל את טענת הנתבע, אשר לא הבהיר בצורה סדורה את פשר התשלום באיחור כה רב. נבהיר כי למועד הזכאות למענק לידה קיימת חשיבות בנסיבות מקרה זה, שכן לגישת הנתבע תשלום קצבת הילדים שולם באופן רטרואקטיבי, בתחילת השנה בה שולם מענק הלידה.
...
המסקנה היא כי לא הוצגה כל ראייה לסתירת החזקה על כן, נקודת המוצא בהליך זה היא כי מכתבי הנתבע נמסרו לתובע.
עם זאת, אנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה בו הטעות יסודה בהתנהלות הנתבע, אשר היה מודע לפרטי חשבון הבנק של התובע עוד במועד הגשת התביעה לתשלום מענק לידה בחודש מרץ 2012 ואף בחודש מאי 2012, אין כל מקום להעלות טיעון זה אותו יש לבחון לגופו בהתאם למקרה הנדון.
סוף דבר לאור כל המקובץ, דין התביעה להתקבל.
הנתבע ישלם לתובעים קצבת ילדים החל משנת 2012 ועד למועד בו החל לשלם את הקצבה בשנת 2014.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע לביטול חוב קצבת ילדים ולתשלום קצבת ילדים ומענק לידה.
הנתבע טען כי כדין נשללה תושבותו בשל מגורים בא-ראם שמחוץ לתחום ומכל מקום תביעתו של התובע היתיישנה, ככל שנוגע לתקופת התושבות לפני נומבמבר 2012.
הנתבע טען כי מכוח שלילת התושבות נזקפה קצבת הילדים לחובתו אשר קוזזה במהלך כל השנים, לפיכך, היה הדבר בידיעת התובע וחרף זאת חדל.
על כן פנייתו ב"כ התובע הנוכחי ב-2017 היא לאחר שההחלטה של המוסד הפכה חלוטה והתיישנה ,זה מכבר, זכותו לערער על החלטה זו תושבות התובע – בדיקה לגופו של עניין בדיקת תושבותו של התובע לגופו של עניין, מעלה כי לא הונחה בפנינו גרסה מסודרת של מקומות ותקופות המגורים בין השנים 1997 ל-2012 במהלך 15 שנה.
...
לפיכך גם לגופו של עניין דין התביעה להידחות.
מכל העילות לעיל התביעה כולה על כל ראשיה נדחית.
בהתחשב בתובע מחד ובתוצאות ההליך מאידך, ישלם התובע הוצאות הנתבע בגין תביעה זו בסך סמלי של 2,500 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הגב' אבו גאנם נעמה (להלן: "התובעת") הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), ובה הלינה על החלטות הנתבע בנוגע לשלושת לידותיה, ביחס למענק לידה/אישפוז וקיצבת ילדים, כאשר טענתה המרכזית הנה להפלייה, עת דרש הנתבע מאת התובעת להסדיר את מעמדה במחלקת הגביה לצורך בחינת הזכאות לאותם מענקים/קיצבאות.
טענות הצדדים לטענת התובעת, כל יולדת תושבת ישראל זכאית למענק אישפוז ולמענק לידה ללא כל תנאי נוסף.
סעיף 40(א) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהי מבוטחת הזכאית לקבלת מענק אישפוז: "(1) מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה ארעה מחוץ לישראל.
...
ביום 1.3.17 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין, במסגרת כתב ההגנה והדיון בבית הדין, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה גם מחמת התיישנות.
נטל ההוכחה הוא על הנתבע בדבר ביצוע המסירה, כחלק מהטיפול בתביעות שהוגשו לו. לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, באשר התובעת מלינה בגין החלטות הנתבע כדלקמן: החלטות הנתבע ביחס למענק לידה עבור לידה ראשונה (החלטה מיום 22.1.12); עבור לידה שניה (החלטה מיום 6.5.13); ביחס לקצבת ילדים – קיימת התיישנות על החלטות הנתבע מיום 16.4.12, מיום 25.6.13, ומיום 7.12.15, מרגע שהתובעת הסדירה מעמד – שולמה קצבה רטרו עבור שלושת הילדים מ-2/2016.
כפי שנפסק בעניין נוגידאת (עב"ל 111/02 נוגידאת כאתם – המוסד (טרם פורסם): "אכן הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם, שזכותו מותנית בעשיית מעשה, תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק". נוכח דברים אלה ומשהתובעת לא טענה, וממילא לא הוכיחה כי נסיבותיה מקימות עילה להארכת תקופת ההתיישנות או הפסקת המירוץ בהתאם לחוק ההתיישנות, אין מנוס מלדחות את התביעה, וזאת אף מבלי להידרש לטענות התובעת לגופן.
בבחינת למעלה מן הדרוש, נציין כי יש לדחות את התביעה אף לגופה.
סוף דבר – התביעה נדחית הן מחמת התיישנותה והן לגופה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום קצבת ילדים בקשר לבתה אדל לביא שנולדה ביום 15.12.19 באוקראינה.
התובעת המציאה בהמשך לכך אסמכתא כי פנייתה בענין מענק הלידה כבר נדחתה על ידי הנתבע ונימסר לה כי חלף המועד להגשת אסמכתות.
הנתבע לא חולק על כך שהתובעת תושבת, ומכך עולה שהתובעת עולה לגדר "מבוטח". עם זאת, לטענת הנתבע לא מיתקיים בתובעת התנאי השני הקבוע בסעיף 65 לחוק לפיו על הילד להמצא בישראל.
(ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים" סעיף 66 לחוק מגדיר את הזכאות לקיצבה "הורה מבוטח זכאי לקיצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד". בהתאם להוראות סעיף 65, נתונה למוסד סמכות שברשות לסווג את הילד כמי ש"נמצא בישראל" בהתייחס לכל יתרת התקופה העולה על תקופת 3 החודשים בה שהה הילד מחוץ לישראל .
...
) באלה יש כדי להוסיף משקל למסקנה כי עסיקנן בהסברים בדיעבד , חלקם אף אינם נטועים באמת, למצב דברים שאינו מתיישב עם הראיה הכוללת של השנים 2019 ו2020.
) אם כן, לא מצאנו מקום לקבוע כי יש להתערב בהחלטת הנתבע שלא לראות בתובעת כמי ששהתה בישראל למרות העדרות של מעל 3 חודשים- שנוכח האמור לעיל, היא סבירה.
התביעה נדחית איפוא.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו