זכאות לקצבת זיקנה - האם נדרשת תושבות

לעניין הזכאות לקיצבת זקנה, מעוגנת דרישת התושבות בסעיף 240(א) לחוק (ליישום ההוראה בהקשרים דומים לענייננו ראו למשל את עב"ל (ארצי) 27822-12-11 מאיר יחיאל - המוסד לביטוח לאומי (20.1.15); להלן: עניין יחיאל; וכן את עב"ל (ארצי) 41100-06-11 לאנגסאם אביביה - המוסד לביטוח לאומי (4.12.12); עב"ל (ארצי) 1393/04 מאיר ציגנלאוב - המוסד לביטוח לאומי (10.2.05)).

...

בנסיבותיו של מקרה זה, כאשר המערערים עזבו את ישראל לארצות הברית עוד בשנת 1993 וחיו בה משך עשור (מבלי שהלינו בזמן אמת על הקביעה בדבר העדר תושבותם באותה תקופה), ולאחר שהות קצרה בלבד בארץ כתושבים חוזרים שבו להתגורר בארצות הברית כמקום מגוריהם העיקרי בו שהו למעלה מ - 70% מזמנם - לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, המבוססת על ההלכה הפסוקה, ולפיה לא נפל בנסיבות אלו פגם בהחלטת המוסד.

נוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

סוף דבר – הערעור נדחה.

כפי שציינה סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין: "סיגנון החיים משתנה. הניידות גוברת. יש להיתחשב בכך, בעיקר כאשר מדובר בבטחון סוצאלי ובמשנה עוצמה כאשר מדובר בקיצבת זקנה. רבים נודדים מארצם בגיל מבוגר מסיבות שונות ... לאור שינוי העתים יש להגמיש גם את דרישת התושבות לעניין זכויות מתחום המשפט הסוצאלי ובעיקר באשר לקיצבת זקנה. לכן נשקל גם מתן קצבת זקנה למי שהיה תושב ישראל אך מתגורר בחוץ לארץ עת הוא מגיע לגיל המזכה בקיצבת זקנה". *(ראו עב"ל (ארצי) 273/03 דוידי – המוסד לביטוח לאומי (27.6.2004)).

...

לאור האמור ולאור גילה של התובעת (ילידת 29.3.1945) וטענותיה בדבר מצבה הכלכלי והשינוי האפשרי במצבה של התובעת לרעה עקב הפסקת תשלום קצבת אזרח ותיק ועוד יותר עקב הדרישה להשבת הקצבה אשר שולמה ביתר ובאיזון של כל אלה מול היות החוב כספי ציבור שאי גבייתם עשויה לפגוע בשאר המבוטחים , בנסיבות אלו אנו מגיעים למסקנה כי הנתבע השתהה במשך 9 שנים בבדיקת זכאותה של התובעת ובדרישה ממנה להשיב הגמלה אשר שולמה לה ביתר.

משקבענו קודם כי אין ממש בקביעת הועדה כי החוב נוצר באשמת התובעת, אנו סבורים כי לאור גובה החוב, העובדה כי לא נמצא אשם בהתנהגות התובעת, לאור היווצרות החוב עקב טעותו של הנתבע והשיהוי הרב והחורג מגדר הסביר בו נקט הנתבע עד שקיבל החלטתו לשלול מהתובעת תושבותה וזכאותה לקצבת אזרח ותיק (כ-10 שנים) – היה ראוי כי הועדה לבחינת חובות, תבחן לעומק, ביסודיות וברגישות את טענות התובעת ואף, במידת הצורך, תחזור אל התובעת בבקשה להמצאת מסמכים לענין הכנסותיה ותבחן את יכולתה הכלכלית של התובעת לשלם החוב בהתחשב בגילה, במצבה ובהכנסתה בבולגריה.

סוף דבר: לא נפל פגם בהחלטת הנתבע מיום 8.11.2015 הדוחה את תביעת התובעת לקצבת אזרח ותיק בשל אי צבירת תקופת אכשרה בישראל ואי עמידת התובעת בתנאי הזכאות לפי האמנה.

לעניין הזכאות לקיצבת זקנה, מעוגנת דרישת התושבות בסעיף 240(א) לחוק (ר' עב"ל (ארצי) 27822-12-11 מאיר יחיאל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (20.1.15); וכן ר' עב"ל (ארצי) 41100-06-11 לאנגסאם אביביה - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (4.12.12); עב"ל (ארצי) 1393/04 מאיר ציגנלאוב - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (10.2.05)).

...

במצב הדברים כמפורט ,שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת היותה תושבת, הזכאית לקצבת זקנה וזאת עד לחודש 12/16.

אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

בכל הנוגע לתקופה שלאחר מכן התביעה נדחית.

הקריטריונים לקבלת הזכאות לקיצבת הזיקנה לפי המכתב מטעם המשיב מיום 24.09.2017 הם: מי שהתחיל לקבל קצבת זקנה; מי שהיה תושב בעת אישור הקצבה; מי שעזב לארה"ב. לא מפורט פרק הזמן הנידרש מעת הנקודה בה החל האזרח לקבל את הקצבה ועד למועד יציאתו את הארץ לארה"ב. הדבר עולה גם מאתר האנטרנט של הנתבע על כן, אין נפקות לכך שיצאו מהארץ לאחר קבלת מעמד תושב חוזר, שכן זכאים הם על פי החוק והאמנה לקבלת קצבת הזיקנה.

...

נבהיר כי לאור שהות התובעים בארץ למשך 7 ימים בלבד , מבלי שהוכח כי מדובר בעזיבה זמנית לצורך טיפול רפואי דחוף, ומשלא הוכחה זיקה משמעותית וקבועה למדינת ישראל ואף לא קשר פורמאלי כלשהו, התוצאה היא כי דין התביעה להידחות.

לאור האמור לעיל, התוצאה היא כי לא ניתן להסתמך על אמנת הידידות כמקור משפטי מחייב מכוחו זכאים התובעים לקבלת קצבת זקנה, וזאת משעה שמדובר באמנה בינלאומית אשר לא תורגמה לחיקוק ולא הותקנו תקנות למתן תוקף להוראות האמנה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

] זאת ועוד, ראו שוב בסיכומיה המפורטים והמנומקים של התובעת גוסטה[footnoteRef:43]: "... אין כל מקום לטענה כאילו תביעות מסוימות אושרו בטעות. הנתבע אישר את תביעת העובדות הזרות לקיצבת זקנה מבלי לטעון כי קיימת דרישת תושבות, הוציא חוזרים הקובעים את זכאותן לקיצבת זקנה מכוח האמנה, הוציא חוזרים ביחס לדמי הביטוח המוגדלים שהיה על מעסיקיהן לדאוג לשלם, יצר נהלים לתשלום הזכאות, וייצר טפסים אשר שמשו את העובדות הזרות ואותו במעקב אחר תקופת האכשרה והגשת התביעות. כאמור, קיימת חזקה כי מדיניות הנתבע היתה מבוססת על חוות דעת. מדיניות הנתבע כפי שהוכחה היתה לאשר את תביעות העובדות הזרות מרומניה על יסוד האמנה, מבלי לטעון כי קיימת דרישת תושבות בישראל". גם כאן, דברים אלה מקובלים עלינו במלואם.

] "הביטוח הלאומי אינו ביטוח אישי רגיל אלא הוא ביטוח סוצאלי. גלום בו הרעיון הכפול של סולידריות בין תושבי המדינה בינם לבין עצמם ואחריות המדינה לתושביה. עמדנו על כך בפסק דין אייזן - המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 375/99, אושר בבג"ץ 8313/02, עתירה לדיון נוסף לבג"ץ 7873/04 - נדחתה) לאמור: "תכלית חקיקתו של חוק הביטוח הלאומי, החוק הסוצאלי העקרי בחקיקתנו, הנה - 'חלוקת הגימלאות לסוגיהן על פי קריטריונים סוצאליים לאותה נזקקים בחברתנו כנכה הזקן, הילד, היולדת, המובטל, היתום והאלמנה... אותה חלוקה, שהיא כאמור תכלית החוק - לא תוכל להעשות ללא גביית כספים מכלל ציבור המבוטחים... למילוי אותה תכלית, הוטלה חובת תשלום דמי הביטוח על המבוטח, ללא קשר לשאלה - האם ייהנה אי פעם מגימלה כלשהיא. זה טיבו של הביטוח הסוצאלי להבדיל מן הביטוח האישי" (דב"ע נז/0-150 מוזס - המוסד לביטוח לאומי, בעמ' 116 - 117); ו"דמי הביטוח הלאומי המשולמים על בסיס סיוע הדדי בין המבוטחים והבטחת גמלה מדור - לדור" (דב"ע תשן/0-22 המוסד לביטוח לאומי - גליק, בעמ' 167).

...

דין טענה זאת להידחות – [97: סעיף 1 לסיכומי המוסד.

] סוף דבר – מתקבלת בזאת תביעתן של התובעות הבאות, ואנו קובעים כי הן זכאיות לקצבת אזרח ותיק מהמוסד: גב' ויקטוריה אנסקו, גב' אוגנייה קולי, גב' ולאד סביה, גב' מרגיט קלמן, גב' מרתה דול דנליוק, גב' דינה סטלוצה וגב' לילה בנטו.

כמו כן – נדחות בזאת התביעות של התובעות הבאות: התובעת גב' נסטיה פופ – היות שהיא לא צברה 144 חודשי עבודה במסגרת עבודתה בישראל, והתובעת גב' מריה גבור – היות שתביעתה למוסד הוגשה לאחר יום 31.12.2019.