זכאות לקצבת אזרח ותיק לעקרת בית נכה

המחלוקת האם דין התובענה נגד החלטת הנתבע מ-13.7.2021 להדחות לאור העובדה שהתובעת לא ערערה על החלטות קודמות של הנתבע לפיהן נבדקה זכאותה לקיצבת נכות כללית כעקרת בית? באם לא, האם בהחלטת הנתבע מושא התובענה, בדין נבחנה זכאות התובעת לקיצבת נכות כללית כעקרת בית? האם יש מקום לקבל את טענת התובעת כי איבדה את כושרה להישתכר ב-2005, ומטעם זה לא היה מקום לבדוק את זכאותה כעקרת בית בתביעה שהוגשה ב-2018? האם נכונה טענת התובעת כי לא היה מקום לבחון את זכאותה כעקרת בית, לאור אישור זכאותה לקיצבת אזרח ותיק בגיל פרישה החל מ-1.4.2023? או שמא וכטענת הנתבע אישור הזכאות לקיצבת אזרח ותיק נבע מצבירת חודשי ביטוח כמבוטחת עובדת בתקופה עד 31.7.2005 ואין בו להשפיע על שאלת מעמדה כעקרת בית במסגרת התביעה שהוגשה ב-2018? הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי פסק דין עבל 71489-09-16, המוסד לביטוח לאומי נ' ברל ברונר, (פורסם בנבו) קובע בעיניין קביעת נכות רפואית כי מכוח חוק הביטוח הלאומי מוענקות למבוטחים זכויות סוציאליות שונות וגימלאות אשר תלויות במצב תיפקודי, ביניהן גם גמלת נכות כללית.

...

סוף דבר הלכה למעשה נקבעה לתובעת דרגת נכות רפואית שאינה מגיעה לסף הנדרש.

בנסיבות אלה בלי קשר להיותה עקרת בית דין התביעה להדחות.

דין התביעה כולה להדחות.

האם בדין נדחתה תביעתה של התובעת לקיצבת נכות כללית / גמלה נוספת לנכה, מן הטעם שמועד תחילת תקופת אי הכושר שנקבעה לה ("התאריך הקובע") חל פחות מתשעים יום ממועד זכאותה לקיצבת אזרח ותיק ? בשאלה זו נידרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

. "נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: (1) (נמחקה); (2) אין לו כושר להישתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להישתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי-כושר להישתכר); לעניין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שניגרם לו אי-הכושר להישתכר; (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;(תיקון מס' 187) תשע"ז-2016 .

...

לנוכח האמור לעיל, אנו סבורים כי בדין נדחתה תביעתה של התובעת לגמלת נכות.

השופט אילן סופר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אופירה דגן טוכמכר ונציג ציבור מר שמואל קליין; ב"ל 52637-12-17), אשר דחה את תביעת המערערת לתשלום קצבת נכות לתקופה מיום 1.5.2017 ועד להגיעה לגיל הזכאות לקיצבת אזרח ותיק ולתוספת גמלה לנכה לאזרח ותיק החל מהגיעה לגיל הזכאות לקיצבת אזרח ותיק (להלן – התוספת) .

במאמר מוסגר יצוין כי ההסדר הקבוע בחוק פוגע אף יותר באשה שהיא במעמד של "עקרת בית" ולא צברה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת לצורך הזכאות לקיצבת אזרח ותיק.

...

השופטת לאה גליקסמן אני מסכימה לתוצאה לפיה על יסוד הטיעונים שהועלו לפנינו, דין הערעור להידחות, מהנימוקים המפורטים בחוות דעתו של חברי, השופט סופר.

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש בעייתיות בהסדר הקבוע בחוק שלפיו אישה מבוטחת בביטוח נכות עד גיל 62 בלבד, בעוד שגבר מבוטח בביטוח נכות עד גיל 67, במיוחד נוכח העובדה שגיל פרישת חובה לאישה בהתאם לחוק גיל פרישה, תשס"ד – 2004 (להלן – חוק גיל פרישה) הוא 67, כך שאישה רשאית לבחור להמשיך לעבוד לאחר הגיעה לגיל 62 עד הגיעה לגיל 67.

סוף דבר על דעת כל חברי ההרכב הערעור נדחה.

אשר לתובעת, הרי ש(גם) בזמן היותה בחו"ל היא הוגדרה כעקרת בית, אשר פטורה מתשלום ואינה צוברת תקופת אכשרה, והיא לא צברה בזמן זה חודשי זכאות נוספים; ביום 14.2.2018 הגישה התובעת לנתבע תביעה לקיצבת אזרח ותיק, אשר נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 18.2.2018; טענות התובעת – התובעת טוענת כי בתחילת שנת 2008, בעלה והיא ירדו מן הארץ לתקופה קצובה.

" עוד הדגיש בית הדין הארצי באותו המקרה, כך: "המחוקק בחר באופן מכוון שלא לאפשר לעקרת הבית לקבל את קצבת הזיקנה בגיל המותנה והצעיר יותר, אלא אם צברה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת בתקופות שקדמו להיותה "עקרת בית", או ככל שקבלה קצבת נכות בתקופה שטרם הגיעה לגיל 60 (כיום 62).

...

] מעבר לאמור לעיל עד כה, לא שוכנענו כלל וכלל, שגם אם עניינה של התובעת אכן היה עולה בשלב זה (וראו טענת בא-כוח התובעת בדיון המוקדם השני – "ככל שהיתה מקבלת ידוע(ה) אודות המעמד שלה היתה פועלת לשנות את המעמד"), התובעת היתה מכלכלת את צעדיה באופן שונה, ועובדת בהיקף אחר, מעבר להיקף המועט מאוד, שבו היא עבדה באותה תקופה שבמחלוקת.

הנימוק הרביעי לעמדתנו – בפן הנורמטיבי, מקובלת עלינו עמדת הנתבע, אשר מציין כי אין לו חובה ליידע מבוטחים אודות זכויות המעוגנות בהוראות הדין, היות שלאחר שפורסם חוק ברשומות, קיימת חזקה כי כל אדם יודע את הוראותיו, ואין רלבנטיות לעצם הידיעה / אי-הידיעה.

] לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

מהו מועד קבלת קצבת אזרח ותיק ראשונה עבור אדם שנולד במחצית השניה של חודש הולדתו (לאחר ה- 15)? האם ביום הראשון של החודש שבו הגיע לגיל הזכאות, כפי גרסת התובע, או חודש מאוחר יותר, כפי גרסת הנתבע? מהלך ההיתדיינות ביום 28.12.20 הגיש התובע את הבקשה שבפנינו, וביחד איתה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

הנה כי כן, המחוקק קבע הסדר מקל למבוטחים נזקקים כלכלית, וביחס אליהם, ואליהם בלבד, קבע כי גם מי שנולדו לאחר ה-15 לחודש יהיו זכאים לקבלת הגימלה אף בגין החודש שבו הגיעו לגיל הזכאות (ונציין כי הוראה זהה מצויה גם בסעיף 6(א) לחוק); שלישית בעיניין אחר, בו דן בית הדין בשאלת זכאותן של "עקרות בית" לקיצבת נכות כללית לאחר "גיל הפרישה" (עב"ל 25113-02-15 כסאברי נ' המוסד לביטוח לאומי (10.3.19)), קבע בית הדין הארצי כך ביחס להסדר חקיקתי דומה, ואנו מסכימים עם טענת הנתבע כי הדברים יפים, בשינויים המחויבים, אף למקרה שלפנינו: "משכך, גם אם הזכאות לקיצבת הזיקנה אינה מתחילה מיד בתום הזכאות הפוטנציאלית לקיצבת הנכות – מדובר בבחירה של המחוקק, שאין זה מסמכותנו להתערב בה. נזכיר בקשר לכך כי "אף שחוק הביטוח הלאומי הנו חוק סוצאלי, אין החוק מכסה את כולם, אלא רק את אלה העומדים בקריטריונים שנקבעו בו" (בג"צ עובדיה כרם).

...

דיון והכרעה נקדים ונבהיר, כי לדעתנו דין התביעה להידחות על הסף.

דין התביעה להידחות אף לגופה.

ברם, כל עוד לא תוקן ההסדר, עלינו לפרשו כמות שהוא, באופן המוביל לדחיית התביעה; ולבסוף נוכח כל האמור, ובשים לב במיוחד לכך שהנושא שהעלה התובע בפנינו כבר בורר, בדרך זה או אחרת, בפסיקה, וניתנו התשובות שפורטו מעלה, לא מצאנו שיש בסיס לטענות נוספות שהעלה התובע בפנינו, ובכלל זה טענתו על פגיעה בזכויותיו החוקתיות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, טענת ההפליה שהעלה, וכן טענות נוספות על כך שהתנהלות הנתבע בעניינו היוותה הפרה של דיני החוזים, הנזיקים או עשיית העושר (וממילא ספק גדול האם בסמכותנו לדון בעילות תביעה המבוססות על דינים אלה); נוכח כל האמור, התביעה נדחית.