זכאות לקבל דמי אבטלה למי שעובד אצל בן הזוג שלו

בנוסף, צוין במכתב כי ככל והתובעת מעוניינת להמשיך בעבודתה, היא מוזמנת לחזור לעבוד אצל הנתבעת לאלתר, תוך שמירת רצף הזכויות גם בגין התקופה שהתובעת לא עבדה.

בשל היעדרויותיה הרבות של התובעת מהעבודה, פנתה הנתבעת וניסתה לברר עם התובעת האם היא מעוניינת להמשיך לעבוד, אך זו השיבה כי היא לא יודעת, כך מספר פעמים עד שבסופו של דבר סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תוציא לתובעת מכתב פיטורים כדי שהתובעת תוכל לקבל דמי אבטלה עד שהיא תחליט מה היא רוצה לעשות.

נוכח כל האמור, התובעת אינה זכאית לסעדים הכספיים אותם היא דורשת, לרבות לעניין שכר עבודה, הבראה, פנסיה וכיו"ב. מהימנות העדים בטרם נפרט את הכרעתנו, מצאנו לנכון להעיר כי בעוד עדותם של עדי הנתבעת, מר יניב פרץ וגב' ימית פרץ, היו סדורות, עקביות, נתמכו בתצהירים שהוגשו מטעמם ובחומר הראיות, עדותם של התובעת ובן זוגה – מר דוד אוחיון, הותירו על בית הדין רושם עגום למדיי.

...

בתמצית טוענת הנתבעת, כי בתביעה אין ממש ודינה להידחות.

לאור האמור, אין מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. אחרית דבר תביעתה של התובעת נדחית על כל ראשיה וחלקיה.

אשר להוצאות, משמצאנו כי יש לדחות את תביעותיה של התובעת, מצאנו להוסיף כי לטעמנו התובעת נהגה בחוסר תום לב ועשתה שימוש לא ראוי ואף ציני בחקיקה שנועדה להגן על זכויות נשים.

לאור זאת, מצאנו לחייב את התובעת בתשלום הוצאות לדוגמא לנתבעת, בסך 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

בתובענה זו נתבעו 459,760 ₪ שהועמדו לצרכי אגרה על 209,760 ₪, בגין פיצויים לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן – חוק עבודת נשים), חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 (להלן – חוק השויון), חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998 (להלן – חוק למניעת הטרדה מינית) וחוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ח – 2008 (להלן – חוק הזכות לעבודה בישיבה).

כך למשל, הנתבע הישתתף במסיבת חתונה של התובעת וקרין, התובעת טסה עם אישתו של הנתבע לאומן והנתבע והתובעת נסעו לסוף שבוע עם בני הזוג.

כמו כן אודה לך על מכתב פיטורין לצורך קבלת דמי אבטלה.

בפעם השניה שנאלצה להיעדר בגלל הטיפולים, מדובר היה בהעדרות ביום שישי, בזמן ששרה, העובדת השניה בחנות, היתה בחו"ל. התובעת העידה שהיא "נלחצה", חלקה את חששותיה עם בת זוגה וקרין הציעה להיתקשר לנתבע וסיכמה איתו שקרין תעבוד בחנות במקום התובעת (עמוד 12, שורות 17 – 30.

לעניין זה ר' הוראת סעיף 21(ג) לחוק, בה נקבע: "הוראות חוק זה, למעט סעיף 7 לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לענין מנין העובדים לפי סעיף קטן זה, ימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם". התביעה לתמורת הודעה מוקדמת נדחית, מאחר שעל פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001, הזכות לתשלום לעובד בגין תמורת הודעה מוקדמת קיימת רק במקרה של פיטורים.

...

רכיב התביעה היחיד שבו יש לקבל את התביעה הוא בנושא הודעה בכתב על תנאי עבודה, לפי חוק הודעה לעובד.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, בסך 5,000 ₪.

לסיכום הדברים - בקיזוז הסכום שנפסק לזכות התובעת, התובעת תשלם לנתבע את הוצאותיו בסך 15,000 ש"ח שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 62227-06-17 לפני: כב' השופטת יפה שטיין התובע: חנניה הראל ע"י ב"כ: עו"ד יואל פדלי הנתבעת: בני יעקב מלאייב למסחר בע"מ החלטה

המבקש הצהיר כי עבד אצל המשיבה כ 5.5 שנים ואין לו אפשרות לשלם את האגרה.

בהמשך ובהתאם לבקשת בית הדין צירף התובע חוזה שכירות דירה וכן אישור זכאות לדמי אבטלה לתקופה של 100 ימים.

סעיף 12 לתקנות, לשונו: "12 . (א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה". על פי הפסיקה, פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד ועל המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי.

מאישור דמי האבטלה עולה כי בחודשים יוני – ספטמבר 2017 קיבל התובע סך של 21,796 ₪ דמי אבטלה.

...

מן המקובץ עולה כי למבקש עילת תביעה לכאורה אולם לא הוכח בפנינו חוסר יכולת כלכלית ולפיכך דין הבקשה להידחות (בכפוף לתשלום ב-3 תשלומים כפי שיובהר בהמשך).

סוף דבר: הבקשות למתן פטור מתשלום האגרה וכן להפקדת ערובה שהגישה הנתבעת – נדחות.

נדחיתיחד עם זאת על מנת להקל עם המבקש, ובהתחשב בגובה האגרה (795 ₪) ישלם התובע את האגרה בשלושה תשלומים חודשיים שווים, התשלום הראשון תוך 14 יום מהיום.

כשנשאלה כיצד החופשה המתוכננת מתיישבת עם פיטוריו השיבה שעד אותה עת התובע עבד, "היה לו כסף" ובני הזוג נעזרו בהוריה של גב' גני שהיו אמידים (עמ' 33 ש' 30 עד עמוד 34 ש' 14).

ובמקום אחר העיד שהסיבה לכך שהתובע לא שב לעבוד כנהג משאית היא מחוסר רצון (עמ' 46, ש' 13) רן העיד כי אחרי תקופת העסקתו של התובע אצל הבן דרור (2005), התובע ניסה להישתלב בשוק העבודה וגם פנה ללישכת התעסוקה אך ללא הצלחה (עמוד 46 ש' 10).

עוד העיד כי התובע קיבל דמי אבטלה לפני התאונה הראשונה ועוד קודם לכן עבד אצל בנו דרור.

על כן אני קובעת כי התובע זכאי לקבל מנתבעים 3-4, ביחד ולחוד, פיצוי בסך של 21,502 ₪ שעליהם יתוספו שכר טירחת עו"ד בסך של 4,313 ₪ (סכום זה כולל את רכיב המע"מ) ואגרת בית משפט כמבוקש בסיכומי התביעה.

...

כאב וסבל בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית שקבעתי אני מורה כי סך הפיצוי בגין כאב וסבל יעמוד על סך של 15,000 ₪.

על כן אני קובעת כי התובע זכאי לקבל מנתבעים 3-4, ביחד ולחוד, פיצוי בסך של 21,502 ₪ שעליהם יתווספו שכר טרחת עו"ד בסך של 4,313 ₪ (סכום זה כולל את רכיב המע"מ) ואגרת בית משפט כמבוקש בסיכומי התביעה.

כמו כן אני קובעת כי על נתבעים 3-4 להשיב לנתבעת 1 את מחצית עלות שכר טרחתו של פרופ' טיאנו בערכו כיום (סעיף 55 לסיכומי נתבעת 1).

ביום 12.10.21 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי אבטלה ותביעה לתשלום דמי לידה שאירעה ביום 17.8.21.

אחת מחובותיו של המוסד במסגרת תפקידו הצבורי היא לוודא במידת האפשר שכל מבוטח מקבל את זכויותיו לפי דין, וממילא אין זה סביר (לכאורה) כי יסתתר מאחורי "קוי הגנה" וטקטיקות דיוניות.

התובעת בכתב התביעה מסרה כי עבדה כמוכרת בחנות לציוד ומזון לבעלי חיים החל מחודש 5/20, אצל בן זוגה, וכי במסגרת תפקידה הייתה אחראית על פרסומים, ספקים ואריזות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ולאור הפסיקה שהובאה לעיל, ולאחר עיון בחקירות שהוגשו לעיון בית הדין, מצאתי כי יש לאפשר לתובעת לקבל לידיה את החקירות כבר בשלב זה, וזאת מהנימוקים הבאים: בבסיס עמדת הנתבע כי אין להעביר לתובעת את חומר החקירה בשלב זה מונחת הטענה לפיה התביעה אינה מפרטת גרסה עובדתית מספקת.

מעבר לכך, גם לאחר עיון בחקירות של התובעת ובן זוגה, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל.