זכאות לפיצויים לפי פלת"ד לנפגעת בתאונה בטרקטורון

הנתבע 1 וקרנית טוענים כי התובע אינו זכאי לפצוי לפי חוק הפלת"ד בשל כך שהוא ידע שלנתבע 1 אין רישיון נהיגה וממילא אין גם ביטוח לנהוג בטרקטורון בעת התאונה ובשל הוראות סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן " החוק" או "חוק הפלת"ד").

...

במחלוקת הנ"ל שבין הצדדים אני מקבל את טענות הנתבעים וצדדי ג'.

כאמור, מומחית בתחום האורטופדי קבעה כי לא נותרה נכות בתחום זה. אמנם היא ציינה כי ישנם צלקות אך לא התבקש מינוי מומחה בתחום זה לפיכך הפיצוי שהיה נקבע לתובע, לו המסקנה היתה שמגיע לו פיצוי, היה מסתמך על כאב וסבל בעיקר תוך התחשבות גם בצלקות שאין בהם כדי לקבוע נכות ותוך התחשבות בטיפולים שקיבל התובע.

התוצאה היא איפוא שהתביעה נדחית.

אי חלות סעיף 7א לחוק הפלת"ד - האמנם ? סעיף 7(5) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (לעיל ולהלן: "חוק הפלת"ד") מורה כי "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב" לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, סעיף 7א לחוק הפלת"ד מורה כי: "על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב)". מכאן, נהג חסר ביטוח לא יהיה זכאי לפיצויים על פי חוק הפלת"ד אלא אם עמד בשלושה תנאים מצטברים הקבועים בסעיף 7א לחוק הפלת"ד: האחד, נהיגה בהיתר מאת הבעלים/מחזיק של הרכב; השני, יסוד סובייקטיבי – אי ידיעת הנהג בדבר העידר כסוי בטוחי תקף; והשלישי, יסוד אובייקטיבי – נורמאטיבי – כי בנסיבות הענין לא סביר היה שהנהג ידע על העידר הביטוח (ראו למשל: רע"א 8744/08 קרנית קרן לפצויי נפגעי תאונות דרכים נ' ויצמן (21.11.10) - להלן- "עניין ויצמן"; ע"א 8684/11 אלקיים נ' עיזבון יבור (25.6.14) – להלן "ענין יבור"; רע"א 9478/12 קרנית נ. אי. אי. גי חברה לביטוח (24.1.13) – להלן "ענין קרנית"; רע"א 2853/96 קרנית נ' פרח פ"ד נג(1) 680 (1999)- להלן- "עניין פרח"; ת.א. (מחוזי חיפה) 11825-06-14 פלוני נ' רוסטיסל פיז פיודור (30.8.18); ת.א (מחוזי מרכז) 10620-8-12 מ"י נ' קרנית- קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (2.7.17); א. ריבלין "תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים" (2011) עמ' 524-527 – להלן "תאונת הדרכים").

לענין זה שותפה אני לדעת כב' הש. רם וינוגרד כי: "אין לצפות מאדם שיחשוד כי הטרקטרונים אינם מבוטחים, ואין לצפות מכל מי שפונה לעסק המפרסם טיולי טרקטרונים כי יבחן את פרטי הביטוח של הכלי הספציפי עליו הוא מתעתד לרכב.. נראה שחובת הבדיקה מוטלת על אדם המצטרף לטיול אירעי בטרקטורון או בג'יפ אינה גבוהה, ודי בכך שניתן היה לסבור שמדובר בעסק מוסדר ... " (ראו: ת.א (י-ם) 8196/06 חזות נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (11.9.11)).

...

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית נאותה, לפיה, יש להטיל על בעל עסק מסוג דא את החובה לוודא קיום ביטוחים לכלי הרכב שמוקצים על ידו ללקוחות לשימוש אקראי במהלך טיול מאורגן, ולא לדרוש מלקוחותיו לבחון את סוגיית הביטוח של הרכב שהוקצה לו במסגרת הטיול לשימוש אקראי תחילה.

לפיכך, אני קובעת כי קרנית חבה בפיצוי התובעים.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת מס' 2, לשלם לתובעת מס' 1 סכום של 10,350 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בהתאם לחוק הפלת"ד. הסכום הפסוק הנ"ל ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הודעת צד ג' מטעם קרנית זכות חזרתה של קרנית לשיפוי בגין הפצוי ששילמה לנפגע בתאונת דרכים, מעוגנת בסעיף9(א) לחוק הפלת"ד שזו לשונו: "9. (א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:

כמו כן לא היתה מניעה מצדו כי בתו תום תתיר לכל אדם שלו רשיון נהיגה לנהוג ברייינג'ר, וכי טענתו כי הזהיר אותה לא אחת בעיניין זה הנה עדות כבושה שנטענה לראשונה בישיבת ההוכחות, כאשר ביתו תום לא טענה כי אביה הגביל אותה בענין זה. לטענתה של קרנית נפסק כבר כי הרשות יכולה להינתן מכללא וכאשר לא נקט צד ג' 2 בצעדים ממשיים למניעת השמוש בטרקטורון תרם אף הוא להווצרות התאונה.

...

טענות הנתבעת 1 הנתבעת 1 קרנית טוענת תחילה כי דין התביעה להדחות על הסף ו/או לגופו של עניין מחמת היעדר עילה ו/או היעדר יריבות ו/או היעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים והמוכחשים של התובעת לבין התאונה נשוא התביעה ו/או משלא התקיימו התנאים הקבועים בחוק ובתקנון הקרן להגשת תביעה כנגדה ו/או מחמת היעדר זכאות על פי חוק הפיצויים.

ההודעה לצד ג' 2 נדחית.

ההודעה כנגד צדדי ד' 1 ו – 3 נדחית.

אני קובע ישיבת קדם משפט לצורך דיון בשאלת גובה הנזק ליום 3.10.21 שעה 09:00.

בשאלת החבות ההליך עניינה של תביעה זו בשאלת חבותה של קרנית לפצות את התובע בגין פגיעה שניפגע בתאונה ביום 30.4.09, כאשר נהג בטרקטורון של אחר בשפת הים.

הוראת סעיף 7 (5) לחוק קובעת: "נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה: ...(5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח...". בספרו של ד"ר ריבלין "תאונת דרכים, סדרי דין ופיצויים, מהדורה רביעית (להלן: "ספרו של ריבלין") עמ' 524 נכתב: " מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או שהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב, אינו זכאי לפיצויים על פי החוק, אם נפגע בגופו בתאונת הדרכים...נוהג חסר ביטוח הוא משולל זכאות ממילא; אין לתביעה כלפי מבטח אין לו תביעה כלפי קרנית." ריבלין בספרו מפנה בעיניין זה לע.א 595/80 בן איון ואח' נגד חסונה ואח'.

...

עוד טוענת הנתבעת כי "לחילופין, אפילו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לקבל, בניגוד לעמדתנו, את גרסת האלמוני המתיר לזולת לנהוג, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הגרסה, על פיה התובע חקר את נהג הטרקטורון האלמוני בדבר קיומו של ביטוח, והתנה את נכונותו "לקבל סיבוב" על הטרקטורון בקיומו של ביטוח.

אשר לטענה בדבר חלות סעיף 12 (א) לחוק, הרי נראה לי כי אין הוא חל במקרה זה, באשר סעיף 12 (א) אינו חל על ה"נוהג".

לסיכום, אני מוצאת כי התובע הרים את הנטל הנדרש על מנת לקבוע כי חל עליו סעיף 7 א לחוק ולכן הוא זכאי לפיצוי מקרנית.

סוף דבר אני קובעת את חבות קרנית לפצות את התובע בגין התאונה מיום 30.4.09.

התביעה לטענת התובעת מהוה התאונה תאונת דרכים ומאחר והטרקטורון נעדר כיסוי בטוחי על הנתבעים (הנתבע 1 וקרנית) לפצות אותה.

שאלת האחריות על פי חוק הפיצויים מצאתי כי אין לי צורך להכריע במחלוקת העובדתית לענין נסיבות התאונה, וזאת משום שאף אם אקבל את גרסת התובעת, (במאמר מוסגר אציין כי גרסת התובעת היא האמינה עליי מבין שתי הגרסאות), עדיין נדחית תביעתה לפיצוי לפי הפלת"ד. ואפרט.

כבוד השופט פרופ' י. אנגלרד בספרו "פיצויים לנפגעי תאונת דרכים" (מהדורה שניה), עמ' 108, קבע: "ההוראה מתנה את הזכאות באי-ידיעת הנוהג את דבר העידר הביטוח. אולם, לא די בכך שלנפגע לא היתה ידיעה אישית על חוסר הביטוח, דרוש גם יסוד אובייקטיבי של סבירות באי-הידיעה. נמצא, שאם הנוהג התרשל בבדיקת הכיסוי הביטוחי, אין הוא זכאי לפיצויים. הסבירות תלויה בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה". (ההדגשה שלי-ז.ב.).

...

שאלת האחריות על פי חוק הפיצויים מצאתי כי אין לי צורך להכריע במחלוקת העובדתית לענין נסיבות התאונה, וזאת משום שאף אם אקבל את גרסת התובעת, (במאמר מוסגר אציין כי גרסת התובעת היא האמינה עליי מבין שתי הגרסאות), עדיין נדחית תביעתה לפצוי לפי הפלת"ד. ואפרט.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

הודעת צד ג' נדחית אף היא.

התובעת תשלם את הוצאות המשפט לנתבע 1 ולצד ג' 2 (יחדיו) וכן לקרנית בסך של 8,000 ₪ לכל אחד.