זכאות לפיצויים לדוגמה בגין אי פירוט יתרת מחלה בתלושי שכר

התובע טען כי הנתבעת לא מסרה לו תלושי שכר מסודרים ובחודשים רבים אף לא הנפיקה עבורו תלושי שכר כלל, ועל כן הוא זכאי גם לפיצויים לדוגמא בגין זה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958.

יתרה מכך, בעמדתה הקוטבית לפיה "לא העסיקה, לא פיטרה, לא שילמה ואינה מכירה את התובע"[footnoteRef:3] חלו כאמור תמורות במהלך ישיבת ההוכחות, ומר וייס העיד בפנינו כי תלושי השכר הונפקו לתובע על ידי הנתבעת לבקשת הקבלן שהעסיק אותו - מר עותבה[footnoteRef:4].

תלושי שכר התובע עתר לפצוי בסך 5,000 ש"ח בגין אי מסירת תלושי שכר מסודרים לתובע במועד, וכן בגין אי מסירת תלושים כלל בחלק מתקופת עבודתו של התובע.

בהתאם להוראת סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 ולתוספת שבחוק, יש לכלול בתלוש השכר, בין היתר, את פרטי השכר ששולם לעובד ותשלומים נוספים אחרים כגון דמי חופשה, דמי הבראה, ודמי מחלה.

משקבענו כי לתובע נימסרו תלושי שכר בתקופה הרלוואנטית להעסקתו, ולא מצאנו כי נפלו בתלושי השכר פגמים כלשהם, לא מצאנו לפסוק לזכות התובע פיצוי כלשהוא בעיניין זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה סך של 7,988 ₪ (קרן), על פי הפרוט שלהלן: פצויי פיטורים בסך 1,093 ₪; חלף הפרשה לפנסיה בסך 1,185 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך 2,430 ₪; פדיון חופשה בסך 3,280 ₪; על הסכומים הנ"ל יתוספו הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.4.2021 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

...

למעלה מהצורך יוטעם כי משהוגשו מסמכים ונטענו טענות לאחר שהסתיים ההליך, ללא רשות בית הדין, מצאנו שלא ליתן למסמכים אלה משקל כלשהו בהליך דנן[footnoteRef:1].

מענק שנתי, דמי כלכלה, תוספת משפחה משקבענו כי צו ההרחבה בענף החקלאות אינו חל, התביעה למענק שנתי, דמי כלכלה ותוספת משפחה נדחית גם היא.

בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר, מצא בית הדין כי מעסיק מסר לעובד ביודעין תלוש שכר שלא נרשמו בו הפרטים הנדרשים, כולם או חלקם, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצוי לדוגמה, ללא הוכחת נזק.

משקבענו כי לתובע נמסרו תלושי שכר בתקופה הרלוונטית להעסקתו, ולא מצאנו כי נפלו בתלושי השכר פגמים כלשהם, לא מצאנו לפסוק לזכות התובע פיצוי כלשהו בעניין זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה סך של 7,988 ₪ (קרן), על פי הפירוט שלהלן: פיצויי פיטורים בסך 1,093 ₪; חלף הפרשה לפנסיה בסך 1,185 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך 2,430 ₪; פדיון חופשה בסך 3,280 ₪; על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.4.2021 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

" בנסיבות העניין, אין בידינו לקבל את טענה הנתבעת, בסיכומיה בעיניין זה, לפיהם גם במידה ולא הייתה נמסרת לתובע הודעה על תנאי העסקתו, המחלוקת בין הצדדים לא עוסקת ברכיבים שמפורטים בהודעה כזו ולכן אין מקום לפסוק פיצוי לטובתו.

יתרה מכך, למרות טענת הנתבעת לכך שהתובע עבד במסגרת העסקה גלובאלית, בתלושי שכרו של התובע אין אינדיקאציה לכך, שעה שאין פירוט נפרד של אותן שעות נוספות גלובאליות, באופן המבסס את טענת הנתבעת בעיניין זה. דו"חות הנוכחות של התובע מדברים בעד עצמם.

תלושי שכר פקטביים תמצית טענות הצדדים: לטענת התובע, הנתבעת ניהלה תלושי שכר שאינם כדין, זאת כיוון שלא מסרה לתובע את תלושי השכר שלו, לא רשמה בתלושי השכר את ימי העבודה ושעות העבודה שלו, לא רשמה צבירה של ימי חופשה וניכוי יום חופשה בתלוש השכר מחודש 10/17, לא ניהלה יומן מחלה בתלושי השכר של התובע עד לחודש 02/18 ולא רשמה את מספר התאגיד בתלושי השכר.

" בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, מהעת האחרונה, בע"ע (ארצי) 3565-11-19, קייטרינג השרון מס.1 (1993) בע"מ נגד שני קליין, (06.01.2021), נקבע כך: "עולה מהסעיף כי בית הדין רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה באחת או יותר מהחלופות הבאות: הראשונה, המעסיק לא מסר, ביודעין, את תלוש השכר במועד, קרי "לא יאוחר מהיום הקובע ; "השניה, תלוש השכר מנוגד להוראות סעיף 24(א) לחוק, קרי לא כלל את הפרטים המפורטים בתוספת לחוק;  השלישית, בתלוש השכר לא נכללים "פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24ב, קרי מקום בו שולם לעובד פרטי שכר שנימנו בתוספת לחוק  אך הדבר לא צוין בתלוש השכר"."

בנסיבות אלו, שעה שהנתבעת אכן קזזה ימי העדרות, בזמן אמת, כפי שניתן להתרשם מתלושי השכר, כמו גם בחרה, בזמן אמת, לשלם לתובע עבור הימים בהם לטענתה, בדיעבד לאחר הגשת התביעה טענה כי לא היה זכאי להם -אין היא יכולה לידרוש לקזז הטבה זו בדיעבד.

...

לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו במסמכים ובראיות שהוצגו בפנינו, מצאנו לנכון לקבל את רוב תביעתו של התובע, לאור כך שהתובע, לטעמנו, הרים את הנטל באשר לכל רכיבי התביעה, כפי המפורט בגוף פסק הדין להלן.

" בנסיבות העניין, אין בידינו לקבל את טענה הנתבעת, בסיכומיה בעניין זה, לפיהם גם במידה ולא הייתה נמסרת לתובע הודעה על תנאי העסקתו, המחלוקת בין הצדדים לא עוסקת ברכיבים שמפורטים בהודעה כזו ולכן אין מקום לפסוק פיצוי לטובתו.

לאור כך, אנו דוחים את טענת הקיזוז של הנתבעת לימי היעדרות, כפי טענתה.

" לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאנו כי יש לדחות טענת קיזוז זו. אמנם, בפנינו לא הוצגה כל ראייה לכך שהתובע מסר הודעה מוקדמת טרם התפטרותו מלבד עדותו של התובע עצמו.

יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בר"ע 34058-04-20: "כפי שנפסק לא אחת, שעה שהמעסיק לא ביצע קיזוז דמי הודעה מוקדמת לעובד בזמן אמת, ניתן לראות בהתנהלותו משום ויתור על זכות הקיזוז והוא מנוע מלחזור בו רק משום שהוגשה כנגדו תביעה על ידי העובד (ראו בין היתר: ע"ע (ארצי) 155/06 לביא – ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (25.6.2009); ע"ע (ארצי) 41354-02-16‏ ‏מלכה - טרייל סוכנויות בע"מ ‏(9.1.2019)). אמנם, תתכנה נסיבות ספציפיות בהן תתקבל דרישה בדיעבד לקיזוז של דמי הודעה מוקדמת מצד המעסיק, כגון במקרה בו הוויתור הותנה בהתחייבות שלא קוימה מצד העובד (ע"ע (ארצי) 23121-03-18‏ ‏אשכול פרוייקטים (ש.ר.ד.) בע"מ – סויטי (5.11.2019) או סויג מלכתחילה על ידי המעסיק‏,  אולם נסיבות אלה לא התקיימו במקרה שלפנינו." סוף דבר: תביעת התובע מתקבלת ברובה ובהתאם לכך, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הודעה לעובד: 5,000 ₪.

שאלות במחלוקת: מהו הקף משרתה ושעות עבודתה של התובעת במהלך תקופת העסקתה? ומהו בסיס שכרה? האם זכאית התובעת לפצויי בגין אי עריכת תלושי שכרה כדין, בנגוד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר.

כמו כן נטען כי אין בתלושי השכר פירוט שעות העבודה בחודש כנדרש ופירוט לגבי רכיב "ימי מחלה", אין פירוט לגבי צבירה וניצול ימי מחלה.

בתוספת מנויים בין היתר הפרטים שלהלן: פרטים לגבי העובד והמעסיק; תאריך תחילת העסקה; ותק מיצטבר אצל המעסיק או במקום העבודה לפי הגבוה; לגבי עובד במשכורת-הקף המשרה, לגבי עובד בשכר-הבסיס שלפיו משולם השכר, ולגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דרוג, מכוח הסכם קבוצי או לפיו – גם דרוג העובד ודרגתו; תקופת התשלום – התקופה הקלנדרית שבעדה משולם השכר, מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה באותה התקופה, מספר ימי העבודה ומספר שעות העבודה בהם עבד העובד בפועל, מספר ימי החופשה ויתרת ימי חופשה, מספר ימי מחלה שנוצלו ויתרת תקופת המחלה הצבורה; השכר ששולם לעובד – ערך השעה, השכר הרגיל, תשלומים אחרים לרבות גמול עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה וכיוצא באלו תוך פירוט סוג התשלום, מספר היחידות שבעבורן שולם אם משולם לפי יחידות, סוג התשלום ואת סכום התשלום ועוד; נכויים – ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, ניכוי לקופת גמל שיפורט לפי הקופה שאליה הנכוי מיועד וסכומו, וסך כל הנכויים; שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה לפי שכר מינימום המעודכנים לתקופת התשלום.

. המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור.

וזאת על אף שהתובעת ביצעה שעות נוספות ועל אף שהייתה זכאית לדמי החגים שהיה צורך בפירוטם בתלושי השכר; לא צוין הקף משרה של התובעת; וכאמור לא פורטו כדין ובמדויק מספר שעות העבודה האמתיות בהן עבדה התובעת בפועל.

...

נדחית התביעה לפדיון חופשה שנתית וכן התביעה לפיצויי בגין אי-מתן אישור העסקה בדבר תחילת וסיום עבודה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים בעד רכיבי התביעה שהתקבלו להלן: פיצויי בגין תלוש שכר שאינם ערוכים כדין, בסך 10,000 ₪.

הנתבעת תשלם הסכומים שנקבעו לעיל, תוך 30 יום.

ואלה השאלות בהן עלינו להכריע - האם הוראות צו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון חלות על היחסים בין הצדדים? האם זכאי התובע לפצויי פיטורים עקב התפטרותו? האם תלושי השכר משקפים את תנאי העסקתו והשכר לו היה זכאי התובע? האם זכאי התובע הפרישי שכר? האם זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות? האם זכאי התובע לפצוי בגין הלנת שכרו? האם זכאי התובע לתשלום פדיון ימי חופשה? האם זכאי התובע לתשלום בגין ימי הבראה? האם זכאי התובע לתשלום דמי ביגוד? האם זכאי התובע לתשלום משכורת 13? האם זכאי התובע לתשלום דמי נסיעות? האם זכאית התובע לתשלום תוספת ותק? האם זכאי התובע לפצוי בגין אי הפרשה לקרן הישתלמות? האם זכאי התובע לפצוי בגין הפרשה בחוסר לקרן פנסיה? האם זכאי התובע לתשלום פצויי לדוגמא בשל הפקת תלושי שכר שלא כדין ורישום פקטבי? האם זכאי התובע לפצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקתו? האם יש להרים את מסך ההיתאגדות שבין הנתבעות לבין נתבעים 3 ו- 4 ולהורות על חיוב האחרונים באופן אישי בחובות הנתבעות? להלן נדון בשאלות כסדרן; האם הוראות צו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון חלות על היחסים בין הצדדים? לטענת התובע - ענין לנו בנתבעות שהנן חברות משפחתיות אשר עוסקות במכירת דגים ובשר למאכל, מוצרים שהנם ללא ספק בגדר ממכר מזון, כאשר אין מחלקות גם שלנתבעות היו מספר סניפים ולכן חל עליהן צו הרחבה בענף רשתות המזון מיום 02.02.10 (להלן - צו ההרחבה).

דיון והכרעה- סעיף 24 לחוק הגנת השכר, קובע את חובת המעסיק למסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר אשר יכלול את כל הפרטים המנויים בתוספת לחוק, ובהם פרטים הנוגעים למספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם שכר, פרטים בדבר השכר הרגיל המשולם לעובד ובדבר "תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפיסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם - אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום". סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר קובע את סמכותו של בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה מקום בו נמצא כי המעסיק לא מסר לעובד ביודעין תלושי שכר שלא נכללים בהם פרטי השכר הנדרשים לפי הוראות סעיף 24(ב) לחוק זה. בעניינינו התקבלו טענות התובע כי בתלושי שכרו צויינו רכיבים פיקטיבים שאינם משקפים את תנאי העסקתו ושמדובר ברכיבים שיש לראות בהם חלק מהשכר הרגיל .

...

אכן, סבור אני שבכל הנוגע לזכויות של עובדים, עקרונות תום הלב ותקנת הציבור מחייבים להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמיתי, אל בעל השליטה, אל אותו גורם - כמו בענייננו - שבמהלך העסקים מפעיל למעשה את החברה, תוך שימוש לא מתאים ולא מסודר בחברת האם או בגופים כלכליים אחרים שלו.

מן הכלל אל הפרט; בהתחשב בראיות שהונחו לפנינו מצאנו כי יש לראות בנתבע (3) כמעסיקו הישיר של התובע ולחייבו באופן ישיר בחובות ובסכומים שנפסקו לטובת התובע ובסכומים בהם חוייבו הנתבעות לטובתו.

לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטענות התובע בענין זה, מצאנו, כאמור לעיל, כי יש לראות בנתבע (3) כמעסיקו הישיר של התובע ולחייבו באופן אישי, יחד עם הנתבעות 1 ו- 2 בחובות שנפסקו לטובת התובע במסגרת פסק דין זה. לסיכום התביעה מתקבלת ברובה ובהתאם הרינו מחייבים את הנתבעות ואת הנתבע (3) לשלם לתובע ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: א. סכום של 103,328 ₪ בגין גמול עבודה בשעות נוספות.

סעדים כספיים בגין גמול עבודה בשעות נוספות, דמי מחלה, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרישי פנסיה, פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש, פיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 ופצוי בגין פירסום לשון הרע.

בהתאם לכך, בית הדין מקבל את עדות התובע לפיה במהלך הישיבה שהתקיימה במשרדו של עו"ד סגל, נאמר לתובע כי בהעדר הסדרה מוסכמת של תנאי סיום העסקתו לשביעות רצונה של הנתבעת, אשר דרשה וויתור של התובע על שכר עבודתו בגין חודש העבודה האחרון, וויתור על זכויות המגיעות לו עקב עבודתו וסיומה וכן דרישה לפצוי כספי של הנתבעת בהקף כספי שלא נפל מ-100,000 ₪ (ולגירסת התובע – היה בסך 250,000 ₪), הנתבעת תנקוט הליכים משפטיים העומרים לרשותה, וכי בהקשר זה הייתה גם היתייחסות לאפשרות שבמסגרת הליך משפטי, יתבקש צו לעיכוב יציאתו של התובע מן הארץ, וכן הגשת תלונה למשטרת ישראל.

עם זאת, תביעת התובע לפצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה, לא פורטה על ידי התובע בכתב התביעה, ובקשתו בסיכומיו לפצוי בעילה זו נדחית.

התביעה לפצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר התובע ביקש לפסוק לו 30,000 ₪ כפצוי לדוגמה בגין הפרת סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר, בכך שנמסרו לתובע תלושי שכר מטעים, שגרמו לו לנזק ראייתי, ובכלל זה כללו נתונים מטעים ושגויים בעיניין וותק מיצטבר, הקף המשרה, מספר ימי העבודה ושעות העבודה, יתרות מחלה וחופשה, וערך שעת עבודה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר חודש יוני 2019 בסך 10,959 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.19 עד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.