ביום 1.3.20 ניתן פסק דין, לפיו נדרשה הנתבעת לשלם לתובע סך של 60,233 ₪ (לאחר קזוז של 15,159 ₪ בעבור מגורים, הוצאות שוטפות וביטוח רפואי), וזאת בגין הרכיבים הבאים: הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, קרן הישתלמות, מענק שנתי, אי מתן הודעה על תנאי עבודה, פדיון חופשה, פצויי פיטורים.
מנגד, הנתבעת התבססה על כך שהתובע לא הציג את רשומי שעות עבודתו, תוך שהיא מכוונת לדוחות הנוכחות מטעמה, מהם עלה כי התובע עבד 8 שעות בלבד, וזאת ללא רישום השעה בה החל לעבוד ושעת סיום העבודה.
..חובת היידוע החלה על מעסיק של עובד זר כוללת את רשימת הנכויים משכר העובד (סעיף 1ג(ב)(4) לחוק עובדים זרים וכן "חובותיו של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא, ככל שהן חלות עליו סעיף 1ג(ב)(9) לחוק עובדים זרים). הסדר זה מלמד כי המחוקק העניק למעסיק את הרשות לנכות ולצד זאת ליתן ביטוי בחוזה העבודה הכתוב לנכוי עתידי זה ולחובתו מכוח דין לספק ביטוח בריאות ומגורים הולמים. בדרך זו קדם המחוקק ערכי שקיפות וודאות בתנאי העבודה של עובדים זרים. פרשנות לפיה כעיקרון זכות הברירה אם לנכות או לאו את הסכומים הנקובים בתקנות נתונה למעביד בכל עת ואף לאחר סיום יחסי ההעסקה אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההודעה והרציונאל המונח ביסודה. מעבר לכך, במימוש רשות הנכוי לאחר סיום יחסי העבודה טמון פן רטרואקטיבי, העלול לפגוע בציפיות בסבירות שהתגבשו "בזמן אמת" על סמך ההסכמות והתנהגות דאז.
...
לסיכום, טען התובע כי לא ניתן לבצע ניכוי לעובד זר בדיעבד בגין הוצאות מגורים, ובנוסף יש לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט והלנת פיצויי פיטורים.
לסיכום, טענה הנתבעת כי התובע הגיש תביעה מנופחת, על אף שקיבל את כל זכויותיו וזכה ליחס טוב והוגן ולתנאי מגורים ומחיה מצוינים.
בנסיבות העניין, מצאנו כי אין מקום לפסוק דמי הלנה, בשים לב כי היתה מחלוקת כנה ביחס לנפקות של נסיבות סיום עבודת התובע; היות ועלה כי התובע אומנם סיים את עבודתו בנתבעת, אך זאת לאור מעברו למתקן חולות במהלך שנת 2016.
אחרית דבר
מכל האמור לעיל עולה, כי התובע זכאי לתשלום ברכיבים הבאים:
· דמי חגים סך של 8,800 ₪
· גמול שעות נוספות סך של 45,449 ₪
_______________________________________
סה"כ: 54,249 ₪
סכום זה ישולם לתובע בתוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין.
בשים לב כי בסופו של יום נפסק לטובת התובע סך של 129,641 ₪ (בפסק הדין המקורי ובפסק הדין המשלים, לאחר ביטול זכות הקיזוז), תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ וזאת בתוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין.