קרן העידה שהשיקולים אשר הניעו אותה לקבל החלטה לפצות את התובע באמצעות תשלום מקדמות, היו רצון לתת לו תמריץ ולעודד אותו לבצע מכירות[footnoteRef:27], שעה שלא ראתה מקום להעלות את שכרו מעבר למה שסוכם עמו בתחילת עבודתו, בשל העדר ניסיונו המקצועי ושיקולים אחרים, כאשר תשלום השכר והמקדמות לא יפחת מ־ 8,000 ₪.
4.2 תשלומי הפרמיה לא יהיו זכאים לתגמולי פנסיה או פיצויים, יחד עם זאת, לאחר שרמת המכירות תתייצב ברף החדש – נשקול להעלות את שכר הבסיס בתום שנה אחת שבו יוכח ממוצע מכירות גבוה יותר מ 60.00 ₪[footnoteRef:29].
משכך, טען שהוא זכאי לפצויי פיטורים בהתאם לדין ובסך 13,384 ₪ לפי חישוב 9,734 ₪ (שכר קובע) * 1.375 (תקופת ההעסקה).
...
בהתאם, אין מקום לחייב את הנתבע שכנגד בהשבה, המהווה בפועל קיזוז משכרו בדיעבד, משום שאינה עומדת בכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לקיזוז משכר, אותם פירטנו לעיל ואשר יפים גם לעניין זה.
סוף דבר
תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים הבאים:
· השלמת חלף הפרשות לפנסיה בסך 2,736 ₪.
סכום התביעה עמד על סך 101,491 ₪ ובסופו של דבר נפסקו לתובע כ- 13% מסכום התביעה.
בנסיבות הללו מצאנו לקבוע כי מאחר והמחלוקת העיקרית היתה ביחס למקדמות וקבענו שאין מקום להשיבן וכי הן מהוות חלק משכרו של התובע, כך שתביעתו ברכיב זה התקבלה, הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 7,000 ₪.