זכאות לפיצוי בגין שיבוץ לאחר חופשת לידה לפי חוקי שוויון

לפנינו תביעת התובעת לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה בעריית באקה אל-גרביה (פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים עקב הפחתת הקף משרתה לאחר שובה מחופשת לידה בחודש 2/2012, פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה עקב הפלייה מחמת היותה אם, פיצוי בגין אי עריכת שימוע לפני הפחתת הקף המשרה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על שינוי בתנאי העבודה, תשלום הפרישי שכר והפרשי הפקדות לקרן פנסיה, תשלום שכר בעבור עבודה בקייטנות ותשלום הפרישי דמי לידה).

] הצעות הערייה לתובעת להעלאת הקף משרתה נוכח פניות התובעת לעירייה בנוגע להעלאת אחוזי משרתה, הוצע לה בחודש ספטמבר 2015 להגדיל את אחוזי משרתה ב-13% נוספים על ידי שיבוצה בתפקיד סייעת בגן ילדים לגילאי טרום חובה.

] "כך גם ניתן לפרש את תכלית ההוראה האוסרת על פיטורים בתקופה שלאחר חופשת הלידה כמימוש של זכותה של היולדת לעבוד. זכות זו מתבטאת במקרה דנן באפשרות שניתנה לעובדת על פי החוק לשוב לעבודתה לאחר תום חופשת הלידה, ולהשתלב בה מחדש. האיזון של זכותה יולדת לעבוד מול זכותו הניהולית של המעסיק נעשה בחוק, האוסר על המעביד לפטר את העובדת בתקופה האמורה ומחייב אותו על פי תכליתו להשיבה לעבודה. כך תוכל העובדת להוציא לפועל את זכותה לעסוק בעבודה ממנה תפיק סיפוק והערכה, להתקדם ולממש את יכולותיה ומיומנותה במקום העבודה בו עבדה עובר ללידה, בלי שתהא חשופה לאפשרות להיות מפוטרת בשל הלידה ויציאה לחופשת לידה, תקופות המנתקות אותה לזמן לא מועט ממקום העבודה" (ההדגשה במקור – ק.כ).

...

] יצוין שבמהלך עדותה של גב' עפאף חרזאללה, סמנכ"לית העירייה ומנהלת משאבי אנוש (להלן: גב' חרזאללה), נעשה ניסיון לטעון שלתובעת תעודה של סייעת חינוך מיוחד ולא תעודה תיכונית בלבד[footnoteRef:2] ובסיכומים אף נטען שהיא בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד[footnoteRef:3], אלא שדין הטענות להידחות משתי סיבות: האחת, התובעת לא טענה בכתב התביעה המקורי או המתוקן ולא הצהירה בתצהירה שיש לה תעודה של סייעת חינוך מיוחד או תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולכן הטענות לא הוכחו.

עם זאת, כאמור העירייה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים עת לא פנתה לממונה בבקשת לקבלת היתר להפחתת היקף משרת התובעת ולכן לא מצאנו שהשיהוי הניכר בהגשת התביעה מצדיק את דחייתה.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר והפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות בגין משרה בהיקף של 83%, שכר בעבור עבודה בקייטנות האביב והקיץ והפרשי דמי לידה – נדחות.

לאחר הכרעה במחלוקת זו, נדון בשאלת זכאותה של התובעת לפצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק שויון הזדמנויות בעבודה.

התובעת טענת כי במעשים אלה הלכה למעשה פיטרה אותה הנתבעת ולפיכך היא זכאית לפצוי לפי חוק עבודת נשים וחוק שויון הזדמנויות בעבודה.

משקבענו שהתובעת לא שובצה לעבודה החל מחודש יוני 2019 ועד למועד הלידה ללא היתר בנגוד לדין, הרי שהיא זכאית לפצוי בגין הפסד הזכויות הסוציאליות שנמנעו ממנה לו הייתה מועסקת בפועל בתקופה זו. בהעדר תחשיב נגדי, מצאנו לקבל את תחשיב התובעת, ואולם לפסוק פיצוי עבור התקופה שתחילתה במועד בו חדלה הנתבעת לשבץ את התובעת לעבודה ועד למועד הלידה, בסך 2,323 ₪.

קרן הישתלמות עבור התקופה שבין אי השיבוץ לעבודה ועד הלידה לטענת התובעת בתקופה המזכה, בת 3 חודשים עד למועד המשוער ללידה ובשלושת החודשים שלאחר חופשת הלידה הייתה התובעת זכאית להפקדות לקרן הישתלמות בסך 2,289 ₪ (6 חודשי זכאות X 4,840 ₪ שכר חודשי ממוצע בשלושת החודשים המלאים האחרונים לעבודתה בתוספת דמי הבראה X 7.5%).

בנסיבות סיום יחסי העבודה ובהיתחשב בהשתלשלות העניינים טרם היציאה לחופשת לידה, והגשת התביעה עוד במהלך תקופת הלידה וההורות, אין כל הצדקה במקרה זה לחייב את התובעת בפצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ועל כן דין תביעת הנתבעת לקזוז הודעה מוקדמת להדחות.

...

בנסיבות סיום יחסי העבודה ובהתחשב בהשתלשלות העניינים טרם היציאה לחופשת לידה, והגשת התביעה עוד במהלך תקופת הלידה וההורות, אין כל הצדקה במקרה זה לחייב את התובעת בפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ועל כן דין תביעת הנתבעת לקיזוז הודעה מוקדמת להידחות.

סוף דבר.

הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצויים בגין אי מסירת הודעה לעובדת, הפרת חוק עבודת נשים, הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, פיטורים בהיעדר שימוע, נזקים ממוניים והפסדים, עוגמת נפש, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בכבוד העצמי.

זכות זו מתבטאת במקרה דנן באפשרות שניתנה לעובדת על פי החוק לשוב לעבודתה לאחר תום חופשת הלידה, ולהשתלב בה מחדש.

כך תוכל העובדת להוציא לפועל את זכותה לעסוק בעבודה ממנה תפיק סיפוק והערכה, להתקדם ולממש את יכולותיה ומיומנותה במקום העבודה בו עבדה עובר ללידה, בלי שתהא חשופה לאפשרות להיות מפוטרת בשל הלידה ויציאה לחופשת לידה, תקופות המנתקות אותה לזמן לא מועט ממקום העבודה (עע (ארצי) 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ, [פורסם בנבו] דגש ש.ש).

בע"ע (ארצי) 1334/02 הלי נוסצקי נ' מדינת ישראל משרד החינוך, התרבות והספורט [פורסם בנבו] נקבע: "המשרה החלופית שהוצעה למערערת אינה עולה בקנה אחד עם דרישות הדין מאחר שהתנאים שהוצעו במסגרתה נופלים מאלה בהם הועסקה המערערת בשנת הלימודים שחלפה. משכך, דחייתה של ההצעה על ידי המערערת לא תיחשב לה כהתפטרות... משכך, הצעת העבודה החילופית יכולה להיחשב כהצעת עבודה חדשה שסירוב לה אין בו כדי לאיין את מעשה הפיטורים. שאם לא נאמר כן נמצא מחטיאים את כוונת המחוקק והופכים את הקערה על-פיה. לשון אחרת, מעסיקים המפטרים עובדים עלולים לנסות לצאת ידי חובתם להעניק לעובדים המפוטרים את זכויותיהם בדין על ידי מתן הצעות עבודה חילופיות, הנופלות בתנאיהם מאלה בהן עבדו טרם הפיטורים, ולטעון שסירוב להן מהוה התפטרות". (דגש ש.ש.) היתנהלות הנתבעת בדבר אי השבת התובעת לאותו מקום עבודה ולאותו תפקיד בו עבדה התובעת קודם ללידה, קרי: מורה שליחה בקייב, תוך היתעלמות מקביעה פוזיטיבית של הממונה על חוק עבודת נשים שלפיה לא ניתן להתיר את הפיטורים במועד המבוקש על ידי הנתבעת, מהוים פיטורים שלא כדין, ובנגוד לסעיף 9א לחוק עבודת נשים, ולפיכך זכאית התובעת לפצוי בגין הפיטורים הללו, וזאת למרות שלאחר חופשת הלידה שובצה התובעת בעבודה זמנית אחרת בארץ.

...

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נזקים ממוניים והפסדים, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בכבוד העצמי.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים בגין הרכיבים כדלקמן: בגין פיטורים ללא שימוע כדין סך של 36,000 ₪ .

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 104,200 ₪ בגין רכיבים אלה.

ביום 30.3.14 הסתיימה עבודתה של התובעת בפועל, לאחר מכן יצאה לחופשת לידה, וביום 9.5.14 ילדה בשע"ט. התובעת לא שבה לאחר מכן לעבודה בפועל, והצדדים חלוקים בשאלה מה הנסיבות בגינן הסתיימה עבודתה.

התובעת זכאית לפצוי בגין פיטוריה בנגוד לחוק שויון הזדמנויות בעבודה בסך 30,000 ₪, ולפצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

לטענת התובעת, פוטרה לאחר מכן, במהלך חופשת הלידה, פיטורים אסורים לפי חוק.

אין חולק, כי התובעת עונה על תנאי זה. אף אם לא נאמר לתובעת באותה שיחה מפורשות כי היא מפוטרת מן העבודה, הרי שאין חולק כי אף לא הובטח לה שיבוץ לעבודה בפועל לאחר תום חופשת הלידה.

...

נוכח תקופת העבודה הקצרה יחסית, וחלקיות המשרה, תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפגמים בהליך הפיטורים.

סיכום לאור כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע את סכומים הפיצויים הבאים: פיצוי בגין פיטורי התובעת בניגוד לחוק עבודת נשים בסך 50,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים בסך 3,964 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

חופשת הלידה של התובעת תמה ביום 20.2.20 ולאחר הארכת החופשה, על רקע היתמודדות התובעת ברשימה לכנסת, היא שבה לעבודתה ביום 15.3.20 (התכתבויות בנושא – נספח 3 לתצהיר גב' מלי כחלון).

ביום 15.6.20 הודיעה הנתבעת לתובעת כי הולט להמשיך את העסקתה, אולם מאחר שהשלוחה לא תיפתח לפעילות עקב משבר הקורונה, מוצע לה שיבוץ לתפקיד רכזת צהרונים באותו שכר ובתנאים טובים יותר (נספח 7 לתצהיר גב' כחלון).

למעלה מן הצורך יאמר, כי התובעת הוחתמה עם תחילת עבודתה על הסכם עבודה מסודר, המפרט את כל תנאי העבודה, וממילא אינה זכאית לפצוי בגין העדר הודעה לעובד.

משכך, נותרו לדיון רכיבי התביעה הללו: פיצוי לפי חוק עבודת נשים בסך 35,915 ₪; פיצוי לפי חוק שויון הזדמנויות בעבודה בסך 40,000 ₪ בגין אפליה עקב לידה ובסך 120,000 ₪ בגין אפליה עקב מוצא; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 39,905 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪; תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך 30,488 ₪.

התובעת עבדה בפועל תקופה לא ממושכת בת כשנתיים וחצי, קודם שיצאה לחופשת לידה ולתקופת החל"ת על רקע מגפת הקורונה.

...

לאור האמור, התביעה בהקשר זה נדחית.

סיכומו של דבר, בהתאם לדיווחי הנוכחות התובעת לא השלימה את שעות התקן שנדרשו ממנה.

סוף דבר התביעה, על כל רכיביה, לא הוכחה והיא נדחית.