זכאות לפיצוי בגין נכות מכוח ביטוח לאומי

לפיכך, אין צורך במוגבלות "חמורה"; אין רלוואנטיות לקביעה או אי קביעה של אחוזי נכות מכוח חוק הביטוח הלאומי; אין צורך לעמוד בתנאים הנוקשים שנקבעו בחוק לצורך מכסות הייצוג ההולם; אין דרישה הכרחית להצגת אישור רפואי הקובע כי מדובר ב"אדם עם מוגבלות" (אם כי יידרשו מסמכים רפואיים לצורך הוכחת הלקות והשלכותיה.

לטענת ב"כ התובע, עניינו דומה למקרה שנידון בתיק סע"ש 25501-04-14 דרור כהן – איזוטופ בע"מ (להלן: פס"ד כהן), פס"ד של בית הדין האיזורי בחיפה (השופטת אילת שומרוני ברנשטיין מיום 13/7/16), שם פוטר התובע במהלך התקופה של חודש וחצי , בה קיבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, ונפסקו לזכותו פיצויים בגין פיטורין שלא כדין בשל הפרת החוק.

...

ואכן שוכנענו כי לא היה לה מקום חלופי פנוי, המתאים לו. לאור כל האמור לעיל – לא מצאנו כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, וכי השימוע שנערך לתובע נערך כדין.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל - התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת סך של 3,500 ₪ הוצאות ושכ"ט. על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניזקי המבקשת - בהתאם לסעיף 86 לפקודת הנזיקין וסעיף 332 לחוק הביטוח הלאומי, הזכות לקבלת פיצוי מכוח פוליסה לפי חוק הספורט, אשר המבוטח בה הוא לקוח של המשיבה, אינה מתקזזת אל מול פיצוי מהמשיבה מכוח "מטריית הביטוחים" שהיא עורכת (ביטוחים אשר נועדו להעניק לה כסוי במקרה של חבות שלה) או בשל קבלת פיצוי מהמל"ל. בנגוד לנטען בסעיף 84 לתשובה, המבקשת לא "ויתרה" על טענת הנכות או "השמיטה אותה" מהתביעה לקבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי – אלא שאין לה זכות לקבל פיצוי בגין "נכות" לפי הפרק ו' לחוק הביטוח הלאומי.

...

טענת המשיבה כי הקבוצה אינה הומוגנית, דינה להידחות.

נוכח העובדה שהמשיבה ויתרה על חקירות בשלב בקשת האישור לא מצאתי לקבוע מסמרות בשאלת זכותו של המבקש בשלב זה. סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות ויכללו בה את האמור בפרק זה שכותרתו "סוף דבר" וכן יציינו כי ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט מיום.

הפן השני של הלכה זו מחייב את הנפגע, למצות זכאותו לקבלת טפול רפואי, במסגרת הרפואה הציבורית, ראה לעניין זה; ע"א 10/89 שבו נ' אילוז , פ "ד מו (21) 456, 462. יתרה מזאת, אין חולק כי התאונה הנה תאונת עבודה המוכרת ע"י המל"ל. בהתאם לסעיף 87 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, ומכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח- 1968, זכאי היה התובע לתבוע ולקבל מהמל"ל הוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים והוצאות הטיפולים הרפואיים.

כאב וסבל התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל לפי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 15% בסך של 20,262 ₪ לפי חישוב המשערכת.

...

אין בידי לקבל הסבר דחוק זה שאינו מתיישב עם נסיון החיים ועם השכל הישר.

כאן המקום לציין כי אינני מקבלת את טענת התובע, שאינה נתמכת בראיות כלשהן, המבקש לחשב הפיצוי בראש נזק זה עד הגיעו לגיל 70 החורג מהחזקה שנקבעה בפסיקה בנוגע לגיל הפרישה לשכירים, לא כל שכן במקצוע פיזי בו עוסק התובע כנהג משאית מנוף.

ניכויי מל"ל (דמי פגיעה) 5,500 ₪ - סה"כ: 135,000 ₪ (במעוגל) סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 135,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.

יתרה מכך, בהתאם לסעיף 87 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, ומכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח- 1968, זכאי התובע לתבוע ולקבל מהמל"ל הוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים והוצאות הטיפולים הרפואיים, ככל שנשא בהם.

בנסיבת אלו, ראיתי לפסוק פיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד בגין הוצאות בהן נשא או יישא בעתיד מעבר לזכאותו מהמל"ל או סל הבריאות, בסך של 5,000 ₪, בגין ראש נזק זה. כאב וסבל התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל לפי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 15% בסך של 22,000 ₪ (במעוגל).

...

במאמר מוסגר אציין כי אינני מקבלת טענת התובע לתוספת רכיבי שווי שכר בדמות: טיפים, אוכל במהלך היום במקום העבודה, הנחת עובדים בקניית בשר וכו', המגיעים לשיטתו של התובע לתוספת העולה על 3,000 ₪ מידי חודש בחודשו.

פגיעה בכושר השתכרות לעתיד: לאור כל המקובץ דלעיל, אופן חישוב ראש נזק זה יעשה על פי בסיס שכר של 9,187 ₪ ו- 15% נכות תפקודית עד הגיעו לגיל 70 (גיל תוחלת חיי עבודה לעצמאים) כדלקמן:9,187 ₪ X 15% X 157.84 (מ.ה. ל-17 שנים) = 218,000 ₪ (במעוגל).

כאן המקום לציין כי אינני מקבלת את טענת התובע לגיל פרישה 75, מאוחר יותר בחמש שנים ביחס לחזקה הקבועה בפסיקה לעצמאים.

סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 246,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.

הוצאות בגין רכישת רכב/אופנוע אין חולק כי התאונה הנה תאונת עבודה המוכרת ע"י המל"ל. בהתאם לסעיף 87 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, ומכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח- 1968, זכאי היה התובע לתבוע ולקבל מהמל"ל הוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים והוצאות הטיפולים הרפואיים.

עם זאת, מצאתי לפסוק לתובע סכום גלובלי בעיניין זה בסך של 30,000 ₪ עבור הוצאות עודפות עבור נסיעות שהוציא או ייתכן וייאלץ להוציא לצרכי טפול ואשר אינן מכוסות בסל הבריאות/מל"ל. כאב וסבל התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל לפי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 27.3% בצרוף 3 ימי אישפוז, בסך של 45,000 ₪ (במעוגל) ולאחר ניכוי הישתתפות עצמית בסך של 25,000 ₪ בהתאם לתנאי הפוליסה- 20,000 ₪ בסה"כ. ניכוי מל"ל-נכות עבודה הנתבעת צרפה לתיק חוות דעת אקטוארית עדכנית מיום 9/4/23 ממנה עולה כי הגימלאות ששולמו לתובע בעבר והוון הגימלאות שישולמו לו בעתיד, בסך של 852,386 ₪.

...

אין בידי לקבל חישוב זה של התובע כלל ועיקר.

אין בידי לקבל ראש נזק זה. לא ברור מה הקשר בין הוצאות אלו לרכישת שני רכבים לבין התאונה והפציעה שהותירה?! מה גם שכאמור לעיל, אין כל התוויה רפואית למגבלה על נהיגה על רכב כלשהו, בין אם פרטי ובין אם אופנוע.

סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 75,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.