זכאות לפטור ממס הכנסה לנכה

הנתבעת הגישה כתב הגנה שבו הוכחשה התאונה כתאונת דרכים, כמו כן, נטען כי הארוע הוא תאונת עבודה ולכן, על התובע למצות את זכויותיו וקביעת נכותו במל"ל ואין מקום להגשת בקשה למינוי מומחים וזאת בכפוף לזכותה של הנתבעת להביא ראיות לסתור.

בסיכומיו הפנה התובע להסבר שניתן על ידו בתחשיב הנזק ולפיו בהיותו תושב עכו היה זכאי לפטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) .

...

אף על פי כן, אני סבור שיש מקום לפיצוי גלובאלי בראש פרק זה שאותו אני מעריך לעבר ולעתיד ב-50,000 ₪.

עמדת הנתבעת ביחס לשימוש בקנאביס רפואי על ידי התובע לפיה יש לדחות טיפול זה מקובלת עלי בהעדר ראיה כי השימוש בקנאביס אושר לתובע.

לכן, אני סבור שיש לפסוק לתובע פיצוי בשיעור גלובאלי לעבר ועתיד בגין ניידות.

בעמדה הראשונית שהוגשה מטעם המדינה נטען כי קביעתה של הועדה הרפואית הפועלת לפי אחד החוקים המנויים בפקודה בעיניינו של נישום אינה יוצרת השתק רפואי בעיניינו וכי הוא יכול לעמוד לפני הועדה הפועלת מכוח הפקודה אשר תיקבע את נכותו לעניין הזכאות לפטור או הקלה במס הכנסה.

...

אכן לפי התדריך במקרה של "ליקוי הנוצר במהלך 15 החודשים בתכוף לפני הגשת התביעה - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר (יום חודש ושנה)", ואילו במקרה של ליקוי שנוצר יותר מ- 15 חודשים בתכוף לפני הגשת התביעה יש לנהוג כך: "כאשר ישנם נתונים המאפשרים קביעה מדויקת - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר הליקוי. אם לא ניתן לקבוע תאריך מדויק - ניתן לקבוע שהליקוי נוצר לפני יותר מ – 15 חודש, מבלי לקבוע תאריך מדויק". [18: תדריך בנכות כללית מחודש יוני 2013:https://www.btl.gov.il/About/Vaadot/Chozrim/NA/Documents/תדריך%20לרופא%20נכות%20כללית.pdf ] מבלי שנדרש להנחיה זו שתוקפה לא הועמד לבחינתנו, אין בידינו לקבל את טענות המשיב בהסתמך על התדריך, וזאת מכל אחד משני הטעמים הבאים: האחד, אין בכוחו של התדריך לגבור על הוראות תקנה 5 לתקנות הביטוח; השני, ממילא אין בכוחו של המוסד להורות לוועדה, שאינה כפופה אליו בהיותה גוף חיצוני ועצמאי, כיצד לנהוג[footnoteRef:19].

] לסיכום הסוגיה, לפי הדין ובכפוף להתייחסותנו לטענות הנוגעות ליישום הלכת קנטורוביץ על נסיבותיו של המקרה – לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הדרג הראשון עת קבע לגבי נכויות שמועדן עולה על 15 חודשים כי אלה החלו לפני למעלה מ- 15 חודשים לפני הגשת התביעה.

סוף דבר ערעור המוסד מתקבל.

העובדות הצריכות לעניין המערער, מר פאיק אכתילאת (להלן: המערער), הנו נכה ומשום כך זכאי לפטור ממס הכנסה מכוח הוראת סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), הקובעת להקשרנו כי הכנסה מיגיעה אישית של עוור או של נישום שנקבעה לו נכות בשיעור של 100% – פטורה ממס הכנסה.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

הנשיאה מ' נאור: אני מצטרפת לעמדתהּ של חברתי, השופטת ע' ברון, כי דין הערעור להידחות.

דין הערעור, אפוא, להידחות.

נציין, כי אחוזי הנכות שפורטו לעיל, הנם בהתאם לתביעה לנכות כללית, ובכל הקשור לתביעה שעניינה זכאות לפטור ממס הכנסה, נקבעה לעותר נכות בשיעור 92.65%, בתחולה מ-21.6.2008.

...

בעניין 'גבעת שמואל' קיימת אבחנה בין תיקון שומת ארנונה להשתת ארנונה לראשונה: "המצב הראשון של תיקון שומת ארנונה הוא מצב פשוט יחסית, מבחינת הסיווג לחיובים רטרואקטיביים ולחיובים שאינם כאלה. כפי שצוין, בעת הפקת שומת ארנונה, מושלם למעשה תהליך החיוב של הנישום. משכך, הוצאת שומה מתקנת אשר מבקשת לשנות למפרע את החיובים שהושתו על הנישום בשומה המקורית היא רטרואקטיבית במהותה – וזאת בין אם היא מופקת במהלך שנת הכספים ובין אם לאחריה (ראו: ע"א 8558/01 בעניין עילבון, בעמ' 789; עניין ט.ט. טכנולוגיה, בעמ' 784; עניין שילוח, פס' ז'; עע"ם 3081/10 בעניין תש"ן, פס' מ"א-מ"ב; רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית, פס' 8 לפסק דינה של השופטת ד' ברלינר ([פורסם בנבו], 20.6.2010))." באשר לחיובי הארנונה המושתים לראשונה, נפסק: "מן הראוי כי משך התקופה המדויק שבמהלכו יכולה הרשות המקומית לשלוח הודעת חיוב, מבלי שזו תיחשב לרטרואקטיבית, ייקבע על-ידי המחוקק, על בסיס נתונים מתאימים באשר לצרכי הרשויות המקומיות ותוך התחשבות גם בצורך של הנישומים בוודאות לגבי שיעור החיוב בארנונה בשלב מוקדם ככל האפשר; ועל כן, המסקנה היא כי - במצב החקיקתי הקיים - שומת ארנונה המופקת לנישום במהלך שנת הכספים אינה, כשלעצמה, רטרואקטיבית." בענייננו, המדובר בתיקון לשומת ארנונה, שהוטלה על העותרים מידי שנה, ושהעותרים שילמו על פיה, ודרישה כזו, הינה דרישה רטרואקטיבית פסולה, בכל הקשור לתקופה שעד סוף חודש נובמבר 2014.

לאור האמור לעיל, העתירה מתקבלת, כך שהמשיבה אינה רשאית לגבות מהעותרים הפרשי ארנונה רטרואקטיבים לתקופה משנת 2011 ועד דצמבר 2014, שכן ההודעה הראשונה שקיבלו העותרים בעניין, היתה בסוף חודש נובמבר 2014.

המשיבה תשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪; לתשלום תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

(ג)     על אף האמור בכל דין, יחיד שבחר לשלם מס כאמור בסעיף קטן (א), לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה; ואולם לענין חישוב מס השבח החל במכירת הדירה, יווסף לשווי המכירה הסכום המירבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין, אלולא סעיף קטן זה, לתקופה שבה שילם היחיד מס כאמור בסעיף קטן (א).

בעוד אלה האחרונים אינם זכאים לנכוי הוצאות שוטפות מהשבח ומחויבים בהפחתה משווי הרכישה (או תוספת לשווי המכירה, לפי העניין) של סכומי הפחת – הרי שלפי גישת העוררת, נישום שזכה לפטור מלא על הכנסותיו מדמי השכירות זכאי הן לפטור ממס הכנסה (משמע כי הכנסתו החייבת אופסה ובכך למעשה הוכרו כל הוצאותיו לרבות הוצאות הפחת) והן לנכוי נוסף של הפחת בעת המכירה.

...

כבוד השופט ויתקון הטעים שם כי: "השאלה אינה שאלה של ניצול מירבי של הפסד ... כאן השאלה היא, כיצד אפשר לשמור על ההכנסה המועדפת מהסכנה שתתחייב, בעקיפין, במס חברות") לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש לקבל את הערר.

בנסיבות העניין אני סבור שאין מקום ליתן צו להוצאות.

סוף דבר: הערר נדחה ברוב דעות של יו"ר הוועדה, כב' השופטת אורית וינשטיין וחברת הוועדה עו"ד אהובה סימון כנגד דעתו החולקת של חבר הוועדה מר אברהם שרם.