אולם עיון בתיק הרפואי מגלה כי תלונות אלה מופיעות כבר ברישומים השונים, רישום מיום 19.4.10 "היום ראה הבהובים + ערפל (נמלים)". רישום מיום 14.05.10 "מהיום רואה סערה מול עין ימין שבהמשך נעלמה". רישום מיום 28.1.15 "ישנם פחות הבזקים בעין ימין". רישום מיום 4.10.15 "פחות הבזקים בעין ימין, שיפור בראיה". הדבר מלמד כי התובע במשך 5 שנים התלונן על תופעה זו. נכון כי הוא למד להיסתדר איתה אולם אמינים דבריו כי מדובר בהפרעה אשר פוגעת בתפקודו.
הנתבע טוען כי בעובדה שהתובע פנה לשוק ההי טק ומרויח מעל השכר הממוצע במשק יש בכדי ללמד שהתאונה לא פגעה בכושר הישתכרותו לטענת הנתבע, אם לא היה נפגע התובע בתאונה והיה הולך לשרת כחייל קרבי, היה עובד כיום, לכל היותר, בעבודה מועדפת "שמירה כמו כל הקרביים שהשתחררו או בתחנת דלק או בקטיף מנגו ברמת הגולן רק כדי לקבל את המענק של עבודה מועדפת" (פסקה 40 לתמצית הטיעון), ולכן למעשה יש בעובדה שניפגע, הלך לשרת ביחידת מודיעין ועובד בשוק ההי טק כדי ללמד שהתאונה רק הטיבה את מצבו.
מנגד, במשך חצי שנה לאחר התאונה היה התובע בביתו, הוריו נעלמו מעבודתם מספר שבועות ולאחר מכן התובע נשאר לבד והיה זקוק להשגחה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
...
לפיכך אני קובע כי במקרה של התובע יש לחשב כדלקמן, במהלך הלימודים לפי בסיס שכר של 6,500 ₪, ולאחר מכן לפי השכר הממוצע במשק, אשר בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד לגבי כלל העובדים במשק על 10,845 (פרסום מיום 4.9.19) ולקבוע כי הגריעה בכושר ההשתכרות זהה לנכות הרפואית ועומדת על 1,084.5 ₪, סה"כ 300,000 ₪.
לסיכום, נזקיו של התובע הינם כדלקמן:
הפסדי שכר בעתיד – 300,000 ₪.
סיכום
הנתבע ישלם לתובע סך של 417,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 23.4% (כולל מע"מ) וכן החזר הוצאות בשיעור 5,000 ₪ (סכום זה כולל את האגרה, חוות דעת מומחה, והוצאות הדיון).
