זכאות לסיוע כספי במקום שירותי סיעוד מחברת סיעוד

זוהי תביעתו של מר ניקולאי צ'רניצ'נקו (להלן: "התובע") כנגד מעסיקתו, חברת או.אר.אס. שירותי רפואה 2001 בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "ORS") לזכויות כספיות הנובעות מתקופת עבודתו בנתבעת בתפקיד מלווה לנכה משרד הבטחון.

לתובע נערך הסדר המיטיב עמו ובו שילמה לו הנתבעת לפי הסדר הסכמי תנאי העסקה מצוינים שלא קיימים כלל בענף הסיעוד, הן בתעריף לשעה, הן בשעות נוספות שניתנו לו לפי ההסדר ההסכמי, העולים בהרבה על הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות תגמול בשיעור 175%-200% בשבתות ובמוצאי השבת, תוספת 35% בימי שישי בצהריים מהשעה 13:00 עד 19:00, תוספת 25% מהשעה 13:00 עד 19:00 ומהשעה 19:00 עד 07:00, תוספת בשיעור 50% (ולא תוספת של 25% מהשעה השמינית לאחר השעה 22.00 ובתנאי שעבד שעתיים לפחות כנדרש בחוק); כך גם בתנאים הסוצאליים ששולמו לתובע, הן בהפרשה לקרן פנסיה (עוד לפני צו ההרחבה הכללי במשק), הן במקרה של זכאות התובע לקבלת פיצויים גם במקרה של התפטרות כעבור חמש שנות העסקה, הן בקרן הישתלמות, הן במספר ימי חופשה 26 ימים מהיום הראשון להעסקתו במקום 10 ימים בשנה עד לאחרונה, הן במספר ימי מחלה, מספר ימי הבראה ותעריפי הבראה גבוהים מהנדרש, ביגוד ועוד.

לדידי הנתבעת, כפי שניתן לראות, אין המדובר בעובד שקופח בזכות כלשהיא, נהפוך הוא, התובע קיבל שכר גבוה מאוד בהשוואה לעובדי סיעוד אחרים ואף בהשוואה לחבריו לעבודה אצל אותו הזכאי, אשר הנתבעת פעלה לסייע בידיו לקבלת הפרישי שכר רטרואקטיביים; תובע אשר עשה יד אחת עם הזכאי והמלווה הנוסף, חברו מר קרבליס, בחוסר תום לב, על מנת לקבל כספים רבים מהנתבעת, כפי שהזכאי עצמו הודה בעדותו, כי הוא מנסה לעזור למלווים לקבל כספים נוספים.

...

באשר לתשלומי היתר - משלא פורטו בפנינו נסיבות התשלומים, לגביהם נטען, כי שולמו ביתר וממילא לא הוכח בפנינו, כי בטעות בחישוב מדובר, כאשר התובע לא ידע על ה"טעות" ונהנה מהתשלומים, עת לא מן הנמנע, כי הנתבעת אשר הוכח בפנינו, כי שילמה לתובע בהתאם להסדר ההסכמי המטיב עמו סכומים העולים לעיתים על הסכומים להם היה זכאי על פי דין, רצתה להטיב עם התובע ושילמה לו סכומים ביתר ובגינם קיבלה עמלה ממשרד הביטחון – איננו מוצאים מקום לקבלת טענות הקיזוז שעלו רק לאחר הגשת התביעה ובעקבותיה והן נדחות בזאת.

סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל במצטבר, דין התביעה להתקבל בחלקה.

יתר רכיבי התביעה נדחים בזאת; טענות הנתבעת בגין קיזוז - נדחות.

להשלמת התמונה יבואר, כי לאחר שלא עלה בידי התובעת לחדש את הזכאות לקיצבת סיעוד בכסף, פנתה בתביעה לקבלת שירותי סיעוד באמצעות נותן שירותים ותביעתה זו אושרה ולמיטב הבנתי כיום היא מטופלת על ידי בן מישפחה.

הנתבע אף מבקש להסתמך על דברים שאמרה התובעת בהליך שהתנהל בבית משפט בחיפה לפני שנים ולפיהם היא כלל איננה נזקקת לסיוע, וכן טוען, כי לא הוכח כי דו"ח האיכון שהוגש קשור לגב' קנטור, שכן בעת עדותה היא מסרה מספר טלפון נייד אחר.

בחלוף כחצי שנה, בחודש ינואר 2017 התובעת הגישה, באמצעות בנה, תביעה לקבלת קצבת סיעוד בכסף, על מנת לאפשר את העסקתה של גב' קנדי אשר טיפלה בה כעובדת של חברת מט"ב באופן ישיר, שלא בפקוח ובמעורבות של נותן השירותים.

לאחר שבילו שעות רבות בתצפיות (החל משעות הבוקר המוקדמות, בכל ביקור בין שעה לחמש שעות), תישאלו שכנים ואף ניסו להכנס לדירה בהסכמה אך לא נענו (זאת לאחר ששמעו רעשים / הבחינו בהדלקת אור מהדירה), ואף ניסו ליצור קשר טלפוני עם התובעת, עם בנה ועם מי המטפלות, לא עלה בידיהם לאשש את הטענה כי התובעת מתגוררת במקום ו/או כי היא מעסיקה את גב' קנדי / גב' קנטור כמטפלת שכירה.

...

לאחר שעיינתי בתוצאות דו"ח האיכון, אני סבורה במכלול נסיבות העניין לא די בעולה ממנו כדי לשכנע כי הגב' קנטור הייתה מטפלת סיעודית של התובעת במועדים הרלוונטיים לתביעה.

ראשית אבהיר, כי לא שוכנעתי כי מדובר במספר מנוי סלולר ששירת את גב' קנטור (לא כל שכן באופן בלעדי) במועדים הרלוונטים לתביעה ובכלל.

כללו של דבר לנוכח כל האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת התובעת כי הגב' קנטור שימשה כמטפלת שלה החל מחודש יולי 2017 ובכלל.

וזו לשון האגרת: "לאחרונה הגיע אלינו מידע כי אחד מנותני השירותים הגיע להסכם עם רופא מומחה בגריאטריה, שביצע בבית הזקן הערכה תפקודית לזקנים בני 90 ומעלה המגישים תביעות (תביעה ראשונה או תביעה להחמרה) לגימלת סיעוד. נקיטת מהלך כזה - שהוא אסור מכל וכל - גרם לזקנים להמציא מסמכים שאינם תקינים, הביא לעיכוב בטיפול בתביעה, ואף הכניס את הזקנים להוצאות כספיות מיותרות. לידיעתכם – אנו רואים פעולה זו בחומרה רבה. על נותני השירותים חל איסור מוחלט להתערב בתהליכי הגשת התביעות. אסור להיות מעורב בכל דרך שהיא במילוי הפרטים בטפסי התביעה, או בבדיקת נכונות הפרטים, או בחתימה על טפסים אלה. במקרים בהם נזקק הזקן לסיוע במילוי הטפסים או בבדיקתם והגשתם, ואין בני מישפחה או שקיימים קשיי שפה, יש להפנות את הזקן אל הייעוץ לקשיש במשרדי הביטוח הלאומי במקום מגוריו. אסור בתכלית האיסור ופסול מעקרו להתערב בכל שלב שהוא בבצוע ההערכה התפקודית של הזקן. אין להיות בקשר עם הרופאים בשם הזקן או להפנות את הזקנים לרופאים. אסור ליצור קשר עם הבנק שבו מנהל הזקן את חשבונותיו. לתשומת ליבכם – נותן שירותים שיעלה כי הוא מיתערב בתהליכי הגשת התביעה הראשונה/תביעה להחמרה, יינקטו כנגדו - על פי החלטת המוסד – סנקציות, או אף תישקל הפסקת ההיתקשרות עימו". ביום 2.12.11 שלח ב"כ המבקשת, בשם עמותת חברות הסיעוד, מכתב תגובה למוסד (נספח 4 להמרצת הפתיחה), בו הוא הלין על האמור באגרת, ודרש מהמוסד לחזור בו מהאמור בה. ב"כ המבקשת ציין במכתב, בין השאר, כי אין כל הוראה בחוק שאוסרת על נותני השירותים לסייע בהגשת תביעות לקבלת גמלה, וכי לטעמו יש להודות על כל סיוע שמושיטות חברות הסיעוד במילוי טפסים, שכן המציאות מלמדת כי ללא סיוע כזה נזקקים רבים לא היו מצליחים למצות את זכויותיהם.

...

עם זאת להשלמת התמונה יצוין כי מקובלת עלי טענת המוסד לפיה קיים מקור חוזי נוסף לאיסור האמור.

ולבסוף, דין טענת המבקשת לאכיפה בררנית להידחות – אותה הפרה של ההסכם נאכפה על ידי המוסד נגד לא מעט חברות ואף הוטלו על אותן חברות סנקציות חמורות, הכול כעולה מנספח 1 לתשובה.

סוף דבר לנוכח כל האמור התביעה נדחית, וממילא מבוטל גם הצו הזמני.

המערערת, לצד חברות נוספות, זכתה במיכרז ובעקבות זאת חתמה ביום 14.12.2009 על חוזה עם המשיב שעניינו באספקת שירותי סיעוד.

״ סעיף 44 לחוזה מונה רשימת סעיפים המהוים ״סעיפים יסודיים״ בחוזה, וקובע כי הפרתם ״מזכה את המוסד בזכות לבטל את החוזה, לסיים את ההיתקשרות או להשעותה, לידרוש החזר כספים ששולמו לנותן השירותים שלא כדין, הכל על-פי שיקול דעתו הבלעדי של המוסד, וכן לתבוע מנותן השרות כל זכות וסעד המגיעים לנפגע מן ההפרה בהתאם לחוזה ולדין״, כמו גם ״להורות לוועדה המקצועית, להימנע מלהפנות הזמנות שירותים נוספות לנותן השירותים, וזאת למשך תקופה קצובה או ללא מיגבלת זמן״.

המערערת מוסיפה כי בית משפט קמא היתעלם מההסכמות הדיוניות בין הצדדים, ושגה כאשר היתייחס לטענות המשיב בדבר הגשת "תביעות סרק" על-ידי המערערת, שעה שלמערערת לא ניתנה אפשרות לסתור טענה זו. לבסוף טוענת המערערת כי בקבעו כי קיים איסור על סיוע במילוי טפסי התביעה, היתעלם בית משפט קמא ממצוקת הזכאים לשירותי הסיעוד שאינם מצליחים למצות את זכויותיהם – המצדיקה כשלעצמה לקבוע כי האיסור האמור הוא בלתי-חוקי ובלתי-חוקתי.

מכאן שאין מקום להסתמך על סעיף 73 לחוזה להטלת האיסור על מעורבות המערערת במילוי טפסי התביעה, ויש להמשיך ולבחון את המסלולים האחרים לעיגון החוזי של איסור זה. המסלול השני, שבו היתמקד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מבוסס על סעיף 69 לחוזה הקובע איסור על נותן השירותים לפעול בנגוד עניינים בין עניינו לבין עניינו של הזכאי או של המשיב.

...

לנוכח כל אלו, אנו קובעים כי בהסתמך על סעיף 2 לחוזה בין הצדדים ולהנחיות שהוציא המשיב במסגרת האגרות ופגישת הפורום, כיום המערערת מחויבת מבחינה חוזית שלא לסייע למבוטחים במילוי טפסי תביעה לקבלת גמלת סיעוד.

די בהסקת מסקנה זו על בסיס המסלול של סעיף 2 ועל כן, כאמור, אין צורך להכריע באשר לכל המסלולים המפורטים.

סוף דבר: הערעור נדחה.

רקע המשיבה היא חברה המסייעת במיצוי זכויות רפואיות, הידועה בשם המסחרי " לבנת פורן". על פי החוזה עליו מחתימה המשיבה את לקוחותיה על הסכם, שכותרתו "הסכם שירות בנושא: סיעוד חברת ביטוח" (להלן: "ההסכם") במסגרתו נקבע כי שכר טירחתה במקרה של זכאות לקיצבה חודשית יעמוד על "18% מהסכום הצפוי להיתקבל במהלך תקופת הזכאות בתוספת מע"מ.

בקשת ההסתלקות במסגרת הליך הגישור, בפני עו"ד ניר אמודאי , הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן: המשיבה תתקן את ההסכם באופן הבא: בסעיף 3(ב)(1) יתוקנו המילים "סכומים חד פעמיים" ויוחלפו במילים "סכום חד פעמי"; תימחק הגדרת "החזרים"; ואחוז שכר הטירחה, 18, ייגזר מהסכום ולא "מהסכומים". בסעיף 3(ב)(2) יתוספו המילים "ישלם הלקוח לפי הנוסחות הבאות"; הטקסט בסעיף קטן (א) יוחלף במשפט: "זכאות זמנית – 18% מהזכאות החודשית כפול חודשי תקופת הזכאות הזמנית שנקבעה בהחלטת הזכאות, בתוספת מע"מ"; בסעיף קטן(ב) יוחלף הטקסט הקיים במשפט: "זכאות צמיתה – 18% מהזכאות החודשית כפול 48 בתוספת מע"מ." בסעיף 3(ג) תשונה הגדרת זכאות ל-"כל תשלום לפי סכומי ברוטו (לפני קזוז כל חוב) (לרבות קיצבאות חודשיות וסכומים ביחס לתקופה שקדמה להחלטת הזכאות), שהלקוח זכאי לו לפי החלטת הזכאות, בין אם בכסף ובין אם בשווה כסף (בדרך של קזוז חובות), או בדרך של פטור מתשלום קבוע כגון פרמיות, דמי גמולים וכו'." במקום המילים "התמורה תיקבע ותשולם לפני כל קזוז חוב", יבואו המילים: "חישוב ותשלום התמורה יבוצעו ללא תלות בסכומים שקבל או יקבל הלקוח בפועל." בסעיף 4(ב), לאחר המילים במקרה בו, יוחלפו המילים "סכום ההחזרים" במילים: "הזכאות או הסכום לפי ס' 3(ב)(1)." לאחר ס' 4(ב) יתוסף סעיף 4(ג) (נראה כי נפלה טעות בבקשת ההסתלקות עת נכתב סעיף 4(ד) – ע.ב.) : "במקרה שבו הלקוח נפטר במהלך 6 החודשים ממועד מתן החלטת הזכאות הצמיתה, תחושב התמורה (לפי סעיף 3(ב)) מחדש, כך שהיא תעמוד על סכום השווה ל-50% מסך כל הזכאות שקבל הלקוח בפועל עד למועד הפטירה. החישוב המחודש יבוצע ובילבד שתבוצע פנייה לחברה בתוך 30 ימים מיום הפטירה. אם יידרש החזר לפי החישוב המחודש, הוא יבוצע בכפוף להצגת צו ירושה." המבקשת תסתלק מבקשת האישור ותביעתה תדחה.

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשת נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת ולבאי כוחה גמול ושכר טרחה בסך כולל של 144,456 ₪, בתוספת מע"מ; וכן החזר הוצאות בסך 5,544 ₪.