זכאות לסיוע במימון טיפולי הפריה חוץ גופית

סעיף 2(א) לחוק שויון הזדמנויות קובע את האיסור החל על המעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת העילות הנקובות בסעיף 2 לחוק ובכלל זה מחמת הריון, כדלקמן: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ–גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה:

התביעה לפצוי בגין הפסד כספי עקב אי עבודה במשרה מלאה ברכיב זה לכתב התביעה עתרה התובעת לחיוב הנתבעים ביחד ולחוד בתשלום הסך של 200 ₪ לחודש, עקב אי עבודה במשרה מלאה ושינוי זכאותה לסיוע במימון מעון יום לילדים.

...

משאלו הם פני הדברים, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר - אשר על כן, ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שתביעות התובעת כלפי הנתבע וכלפי העירייה – נדחות.

לעומת זאת, תביעת התובעת כלפי הנתבעת מתקבלת באופן חלקי בלבד, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: פיצוי בגין נזק ממוני לפי סעיף 13א(ב) לחוק עבודת נשים בסך 5,608 ₪.

מזלה של התובעת לא שפר עליה, וניסיונותיה להכנס להיריון, כשלו בזה אחר זה. כך, במשך למעלה מעשור, עברה סדרה של טפולי הזרעות רבים בארץ ובחו"ל; שני ניתוחים מורכבים להוצאת שרירנים; והליך של הפרייה חוץ גופית (תחילה עם ביציות משלה, ולאחר מכן באמצעות תרומת ביצית.

בעיניין זה אפנה למאמרה של ד"ר רות זפרן "הזכות להורות בישראל - מימוש שוויוני בסיוע הסכמים

נוסף על הקו הפסיקתי המובהק שפרטיו יוצגו בהמשך, גם המחוקק הכיר למעשה במובנים מסוימים של הזכות להורות בחקיקת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, בחקיקת חוק תרומת ביציות ובעצם הכללת טפול הפוריות בסל הבריאות כחלק מהטכנולוגיות הזוכות למימון מדינתי".

...

נהפוך הוא: סובר הוא כי אין מניעה עקרונית להיעתר לבקשות האימוצים, ומבקש הוא להותיר הכרעה לגופן של בקשות פלונית ואלמונית עד לאחר בירור פרטני בבית-המשפט.

סוף דבר המקרה המונח לפניי - חריג.

ברוח דברים אלה, סבורני כי במקרה שלפניי, ניתן ליישם מנגנון אימוץ מקוצר, במסגרתו יהא בית המשפט רשאי להכיר בניתוק הקשר מהאם הפונדקאית מכוח פסק הדין הזר, וזאת מבלי להעמיד דרישות נוספות לפונדקאית לצורך הוכחת ניתוקו של הקשר ההורי.

כאן המקום לחזור ולהדגיש כי טפולי הפריה חוץ גופית בישראל ממומנים על ידי משרד הבריאות, וכך גם בדיקות מי השפיר לנשים בגיל אמהי מיתקדם.

הליך ההפריה החוץ גופית נועד לסייע לנשים (ולגברים) להביא ילד או ילדה לעולם, תוך מימוש הזכות להורות ולהגשמה עצמית, לאחר שמסיבה כזו או אחרת נימנע מהם להכנס להריון בדרך הטבע.

...

לתובעת אושרה הפסקת היריון, אך היא בחרה בסופו של דבר להביא לעולם את בנה-יקירה.

למרות זאת, ועל אף ששוכנעתי כי רופאי יחידת ה-IVF בבית החולים החזיקו בעמדה מקצועית סבירה שלפיה אין מקום להמליץ לתובעת לבצע בדיקה זו, מצאתי כי נפל פגם בהליך היידוע, העולה כדי פגיעה באוטונומיה.

סוף דבר: הנתבעת תפצה את התובעת בגין הפגיעה באוטונומיה בסכום של 180,000 ₪.

במשפט העבודה קיים אף חוק פארטיקולארי – חוק שויון הזדמנויות, הקובע בסעיף 2 לאמור: "(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, הצפוי להם בכל אחד מאלה:

לכך נוסיף כי במסגרת הודעת דוא"ל שנשלחה למוסדות החינוך, נתבקשו המוסדות על ידי עסקניה של חסידות גור להעביר רשימות של מורים/ות בצוות שאינם רצויים ופרטיהם (ת/א/7), כאשר הוברר בפנינו כי הנהגת גור מממנת לכאורה (באופן לא שיגרתי) את ייצוג המנהלת בהליך שבפנינו (ע' 44 ש' 12 – 18; תימלול שיחה מיום 21.10.2021 ת/כ"ט).

הדבר נגזר מחובתו הכללית של המעסיק לדאוג לבטיחותו ולבריאותו של העובד בכל הקשור לעבודתו, כפי שעמדה על כך כב' הנשיאה ארד בעיניין דיזינגוף קלאב, תוך הפניה לדיריקטיבה 89/391/EEC144 ולהצהרת סיאול על בטיחות ובריאות בעבודה משנת 2008 –Seoul Declaration on Safety and Health At Work – The Safety and Health Summit, 29/6/2008 בהן הוכרו זכויות העובדות לסביבת עבודה בריאה ובטוחה כזכויות יסוד (ס"ק (ת"א) 34030-03-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל (מיום 5.9.2021), סע' 236).

עוד טוען הנתבע כי אף הציע לתובעת "כי יסייע לה להיתקבל כמורה מחליפה במילוי מקום בבית ספר אחר (וביניהם 'נווה אחיעזר' ב"ב) אשר התלמידות בו לא משתייכות לחסידות גור...מסיבותיה, סירבה התובעת לכל החלופות שהועלו בפניה, והתעקשה להמשיך בסטאטוס של מורה ממלאת מקום בביה"ס, שכאמור התלמידות בו הן מהזרם המרכזי של חסידות גור, ואשר מיתנהל בכפיפות לקו הרוחני של הנהגת גור ולהנחיותיה" (סע' 12.2 לסיכומי הנתבע).

...

אשר על כן, ובשים לב לכללם של דברים, אנו סבורים כי על הצדדים לפעול כאמור בסעיף 107 לעיל.

לפיכך, התביעה ברכיבים אלה נדחית.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

הכנס הנ"ל ממומן על חשבון תקציב העובדים, כולם משלמים מדי חודש לקופת קרן העובדים, מצד ההנהלה ומצד ארגון העובדים בחלוקה לכלל העובדים (פר עובד) ובמידה ויוחלט לבסוף עדיין לא לאשר את יציאת העובדים הלא מחוסנים לכנס, אנו נדרוש לקבל את חלקנו המופרש לכנס מצד ההנהלה וארגון העובדים, כולל את 3 ימי הישתלמות, אך אנו מאמינים שחברה שחורטת על דגלה אפליה מתקנת לאוכלוסיות מגוונות, לא תבצע אפליה לעובדים וותיקים מזה עשרות שנים בחברה שלה.

פגיעה בזכות לשויון מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה? סעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות קובע לאמור: "(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו[footnoteRef:7], כמשמעותו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, הצפוי להם בכל אחד מאלה: [7: רשימת העילות האסורות להפליה בסעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות אינה רשימה סגורה (סע"ש (ת"א) 51290-09-20 מור יצחק – צנורות המזרח התיכון – תעשיות 2001 בע"מ (מיום 4.3.2022) וההפניות בסעיף 33 לפסק הדין). שם נדונה השאלה האם העובדת הופלתה מאחר שמעסיקה לא אפשר לה עם פרוץ משבר הקורונה לעבוד מהבית.

שכן לדידנו עצם העובדה שלא נפגעה זכות חוקתית וחוקית אין משמעה כי מקורות היתנהלה כדין וכי החלטתה סבירה, מידתית ובתום לב. תנא מסייע לכך ניתן למצוא בעובדה כי בעיניין כספי נקבע כי "הלכה למעשה, הפגיעה החוקתית הנטענת – אינה כה משמעותית, נוכח החלופה העומדת לרשותו של מי שאינו מתחסן או מחלים, לבצע בדיקת קורונה, ולאחר קבלת תוצאה שלילית, לזכות בתו ירוק לזמן קצוב. אמנם, הבדיקה אינה 'חינמית', והיא אינה פוטרת מבידוד באופן מלא (יש בכוחה לקצרו לכדי שבוע-ימים), אך יש בה כדי לרכך את עוצמת הפגיעה הנטענת, למצער ביחס לחלק מטענות העותרים". ברם, במקרה דנא לא ניתנה לתובעים כאמור אפשרות להציג בדיקות קורונה שליליות כתנאי להישתתפות בכנס וכתחליף לדרישת חיסונים.

...

כפי שיבואר להלן, דין טענת התובעים בכל הנוגע לפגיעה בעקרון השוויון מכוח חוק כבוד האדם וחירותו להידחות.

עם זאת, הגענו לכלל מסקנה, ולא בלי התלבטות, כי חרף האמור, אך על רקע העובדה כי ההחלטה נתנה בתקופה מורכבת וייחודית, נסיבות המקרה שבפנינו אינן באות בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן המצדיק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני.

97 נוכח כללם של דברים, אנו סבורים כי במקרה דנא "אין מדובר בענייננו ב"טלטול" העובד(ים) מהכא להתם, שלא לצורך ושלא משיקולים עניינים" (ע"ע (ארצי) 157/06 עיריית תל אביב – יפו –עזבון המנוחה גאולה בן מיכאל ז"ל (מיום 20.12.2006), אלא בתקופה מטלטלת לכלל המשק - הן לעובדים והן למעסיקים.

אשר על כן, התביעות נדחות.