הכנס הנ"ל ממומן על חשבון תקציב העובדים, כולם משלמים מדי חודש לקופת קרן העובדים, מצד ההנהלה ומצד ארגון העובדים בחלוקה לכלל העובדים (פר עובד) ובמידה ויוחלט לבסוף עדיין לא לאשר את יציאת העובדים הלא מחוסנים לכנס, אנו נדרוש לקבל את חלקנו המופרש לכנס מצד ההנהלה וארגון העובדים, כולל את 3 ימי הישתלמות, אך אנו מאמינים שחברה שחורטת על דגלה אפליה מתקנת לאוכלוסיות מגוונות, לא תבצע אפליה לעובדים וותיקים מזה עשרות שנים בחברה שלה.
פגיעה בזכות לשויון מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה?
סעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות קובע לאמור:
"(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו[footnoteRef:7], כמשמעותו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, הצפוי להם בכל אחד מאלה: [7: רשימת העילות האסורות להפליה בסעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות אינה רשימה סגורה (סע"ש (ת"א) 51290-09-20 מור יצחק – צנורות המזרח התיכון – תעשיות 2001 בע"מ (מיום 4.3.2022) וההפניות בסעיף 33 לפסק הדין). שם נדונה השאלה האם העובדת הופלתה מאחר שמעסיקה לא אפשר לה עם פרוץ משבר הקורונה לעבוד מהבית.
שכן לדידנו עצם העובדה שלא נפגעה זכות חוקתית וחוקית אין משמעה כי מקורות היתנהלה כדין וכי החלטתה סבירה, מידתית ובתום לב. תנא מסייע לכך ניתן למצוא בעובדה כי בעיניין כספי נקבע כי "הלכה למעשה, הפגיעה החוקתית הנטענת – אינה כה משמעותית, נוכח החלופה העומדת לרשותו של מי שאינו מתחסן או מחלים, לבצע בדיקת קורונה, ולאחר קבלת תוצאה שלילית, לזכות בתו ירוק לזמן קצוב. אמנם, הבדיקה אינה 'חינמית', והיא אינה פוטרת מבידוד באופן מלא (יש בכוחה לקצרו לכדי שבוע-ימים), אך יש בה כדי לרכך את עוצמת הפגיעה הנטענת, למצער ביחס לחלק מטענות העותרים". ברם, במקרה דנא לא ניתנה לתובעים כאמור אפשרות להציג בדיקות קורונה שליליות כתנאי להישתתפות בכנס וכתחליף לדרישת חיסונים.
...
כפי שיבואר להלן, דין טענת התובעים בכל הנוגע לפגיעה בעקרון השוויון מכוח חוק כבוד האדם וחירותו להידחות.
עם זאת, הגענו לכלל מסקנה, ולא בלי התלבטות, כי חרף האמור, אך על רקע העובדה כי ההחלטה נתנה בתקופה מורכבת וייחודית, נסיבות המקרה שבפנינו אינן באות בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן המצדיק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני.
97 נוכח כללם של דברים, אנו סבורים כי במקרה דנא "אין מדובר בענייננו ב"טלטול" העובד(ים) מהכא להתם, שלא לצורך ושלא משיקולים עניינים" (ע"ע (ארצי) 157/06 עיריית תל אביב – יפו –עזבון המנוחה גאולה בן מיכאל ז"ל (מיום 20.12.2006), אלא בתקופה מטלטלת לכלל המשק - הן לעובדים והן למעסיקים.
אשר על כן, התביעות נדחות.