זכאות למענק עבודה מועדפת לאחר שירות לאומי

האם זכאית התובעת לקבלת מענק בשל עבודה בעבודה מועדפת? רקע התובעת שרתה בשירות לאומי עד ליום 31.8.12.

בית הדין הארצי עמד על כך שתכלית הסעיף היא "לעודד חיילים משוחררים לאחר שירות החובה, שנכפה עליהם מכוח חוק שירות הבטחון, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שנקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצורכי המשק" (עב"ל 20344/97 המוסד לביטוח לאומי - מלכה, פד"ע לד' 633, 635 (1999); עב"ל 1188/04 המוסד לביטוח לאומי - חורי ואח', 15.2.2005).

...

אשר למספר ימי העבודה שבהם עבדה התובעת מקובלים ואמינים עלינו דברי התובעת כי עבדה בכמה שיותר משמרות ככל שאלה הוקצו לה, ואכן בסופו של דבר הגיעה למכסה של מעל 160 יום, קרי מעבר למינימום הזכאות.

המסקנה המתחייבת בענינה של התובעת מהשתלשלות הענינים דכאן עולה כשל מהותי אשר יתכן ומאפשר למעסיקים בענפים שביקרם חפצה המדינה והמנויים בלוח ח' ליצור מצגי שווא בפני מי שמעונינים להעסיקם, באופן שבפועל גורם להם נזק.

כפוף לאמור בסעיפים 28- 29 לעיל , התביעה נדחית.

מכאן שחייל משוחרר שהחל בעבודה במקום עבודה המזכה במענק לעבודה מועדפת, לאחר תום שנה מיום שיחרור, לא יהיה זכאי לאותו מענק מאחר ולא השלים תקופת אכשרה לצורך דמי אבטלה (לענין זה רלוואנטי עב"ל 63/99 חיים מיטל - המוסד לא פורסם, דב"ע נז/02-154 המוסד - חגי צוקר לא פורסם, דב"ע נו/ 02-261 עינן בן דוד - המוסד לא פורסם, 20026/96 עופר גזר - המוסד לא פורסם).

ובית הדין הארצי לעבודה הוסיף והבהיר את תכליתו של המענק כך: "לעודד חיילים משוחררים לאחר שירות החובה, שנכפה עליהם מכוח חוק שירות הבטחון, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שנקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצורכי המשק" (עב"ל (ארצי) 20344/97 המוסד לביטוח לאומי - מלכה, [פורסם בנבו] פד"ע לד' 633, 635 (1999); עב"ל (ארצי) 1188/04 המוסד לביטוח לאומי - חורי ואח', [פורסם בנבו] מיום 15.2.2005, בפיסקה 8).

...

אם לתובע שהתחיל לעבוד 11 ימים לאחר תום השנה תוכר התקופה כמייצרת זכאות למענק "עבודה מועדפת" לפנים משורת הדין, אזי דבר זה פותח פתח לשאלות ותביעות נוספות כדוגמת: מדוע לא לתת את המענק גם לחייל שהתחיל לעבוד בעבודה מועדפת אחרי 15 ימים או 20 ימים או 30 יום אפילו? הרי אין לדבר סוף.

למעשה, בחינת האמור בפסיקה ובדברי החוק, בהקשר של תכליתו וכן בחינת עניינו של התובע מובילה למסקנה כי בהקשר זה הדרך בה פעל האחרון לא פגעה בתכלית החוק ולכן, קיווה ביה"ד כי הנתבע יוכל לאשר את תביעת התובע, כפי שניתן להתרשם מההחלטה שנתן בסיום הדיון המוקדם, אלא שלמרבה הצער, משהודיע הנתבע כי אינו יכול לעשות כן, הגענו לכלל מסקנה כי החוק לא מאפשר לנו להסתפק רק בעובדה שהדרך בה פעל התובע לא פגעה, לכאורה, בתכלית החוק, שהרי כפי שהדבר עולה מציטוטי סעיפי החוק הרלוונטיים, אשר מצאו ביטוי בטענות ב"כ הנתבע (סעיף 4 דלעיל) וכן ב"מסגרת הנורמטיבית" (סעיף 6 דלעיל), החוק פוטר חייל משוחרר רק בשנתו הראשונה לאחר השחרור מתקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי אבטלה.

בחרנו להביא את טענות באת כח הנתבע בצורה מפורטת הואיל ומצאנו שבשלהן וחרף רצוננו לעזור לתובע, לא נוכל לעשות כן וזאת בדיוק מהטעמים שפורטו על בסעיף 4 לפסק דין זה ובשל לשונו החד משמעית של החוק.

סוף דבר - לנוכח האמור לעיל ובלב כבד לא נותר לנו אלא להורות על דחיית התביעה.

האם זכאי התובע למענק עבודה נידרשת / מועדפת, בגין עבודתו לאחר השיחרור משירות סדיר, באמצעות חברת טאקט מערכות בע"מ (להלן – טאקט), באתר פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס בע"מ (להלן – פיליפס)? שאלה זו היא השנויה במחלוקת בין הצדדים ובה נכריע להלן.

ובית הדין הארצי לעבודה הוסיף והבהיר את תכליתו של המענק כך: "לעודד חיילים משוחררים לאחר שירות החובה, שנכפה עליהם מכוח חוק שירות הבטחון, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שנקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצורכי המשק" (עב"ל (ארצי) 20344/97 המוסד לביטוח לאומי – מלכה, פד"ע לד' 633, 635 (1999); עב"ל (ארצי) 1188/04 המוסד לביטוח לאומי – חורי ואח', מיום 15.2.2005, בפיסקה 8).

...

" בהקשר זה נוסיף, כי לא מצאנו בדרישה לבגרות 4-5 יחידות במתמטיקה ו- 5 יחידות באנגלית, כפי שהופיע במודעה, כדרישה יוצאת דופן המלמדת על כך שהעבודה אותה מבצע התובע בפיליפס הינה עבודה מקצועית.

" עדויות אלו הצביעו על עבודה טכנית באופיה, המתבצעת לפי תסריט קבוע מראש, שלתובע אין שיקול דעת לגביו, אלא שהוא נדרש לפעול בהתאם להוראות מדוייקות שנמסרות לו. לפיכך, בנסיבות האמורות אנו קובעים כי מדובר בעבודה בלתי מקצועית וזאת בנוסף לקביעה כי העבודה בוצעה במפעל תעשייתי.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, ומשהוכח בפנינו כי התובע עבד את פרק הזמן הנדרש בעבודה בלתי מקצועית במפעל תעשייה כהגדרתם בחוק – התובע זכאי למענק לחייל משוחרר.

האם זכאי התובע למענק עבודה מועדפת, בגין עבודתו לאחר השיחרור משירות סדיר בחברת WATTS & MORE (להלן – החברה)? שאלה זו היא השנויה במחלוקת בין הצדדים ובה נכריע להלן.

ובית הדין הארצי הוסיף והבהיר את תכליתו של המענק כך: "לעודד חיילים משוחררים לאחר שירות החובה, שנכפה עליהם מכוח חוק שירות הבטחון, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שנקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצורכי המשק" עב"ל 20344/97 המוסד לביטוח לאומי - מלכה, פד"ע לד' 633, 635 (1999); עב"ל 1188/04 המוסד לביטוח לאומי - חורי ואח', מיום 15.2.2005, בפיסקה 8).

...

נציין, כי הגדרת "עבודות מתכת" הינה כללית ביותר ולא מצאנו לנכון ליתן לה פרשנות מצמצמת של עבודות מסגרות בלבד.

בטרם סיום נציין, כי החלטת הנתבע בתביעתו של התובע התבססה על שני המכתבים של המנכ"ל, נת/1 ו-נת/2, אשר אף התובע אישר את נכונותם (עמ' 2, ש' 3) ואולם לאחר ששמענו את עדות המנכ"ל בפנינו, למדנו כי תוכנו של נת/2, אשר מתאר את עבודתו של התובע, לא היו מדויק – המנכ"ל לא היה זה שראיין את התובע ולא היה מעורב בהליך קבלתו לעבודה ולמדנו כי האמירה ולפיה "כתנאי לקבלתו הציג בפנינו תעודת הסמכה (דיפלומה)...", לא היתה מדויקת.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, ומשאין מחלוקת כי התקיימו בתובע כל התנאים הנדרשים לקבלת המענק הנדון, פרט לסוג העבודה, אנו קובעים כי עבודתו של התובע הינה בגדר "עבודה מועדפת" ולחלופין "עבודה נדרשת". לפיכך, ישלם הנתבע לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את המענק בהתאם לדין.

" (ההדגשות במקור)[footnoteRef:8] [8: עב"ל 20375/97 זך הילה- המוסד, פד"ע לד (1), 500] בית הדין הארצי חזר על קביעתו בתיק עב"ל 20006/98 קמפינו רחל חיה נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 422, שם קבע כי: "משהמערערת במקרה שלפנינו, החלה לעבוד בעבודה מועדפת רק כשנה וחצי לאחר שיחרורה משירות סדיר-היא לא היתה זכאית לדמי אבטלה כחיילת משוחררת עובר לתחילת עבודתה בעבודה זו, אלא על מנת שתקום לה זכאות לדמי אבטלה כנדרש בסעיף 174(ב)(1), היה עליה להשלים תקופת אכשרה. משהיא לא צברה תקופת אכשרה שלאחריה "היא עבדה בעבודה מועדפת במשך ששה חודשים מתוך שנתיים מיום שיחרורה – אזי, לא קמה לה הזכאות למענק עבודה מועדפת או נידרשת." התובעת השתחררה כאמור משירות לאומי ביום 30.11.2016.

...

" מקובלת עלי טענת הנתבע כי ביתנו אינו עונה על אף אחת מחלופות לוח ח' ככלל והגדרת המוסדות המנויים בפריט (ז) (2) (ד) בפרט.

משהוכח, כי התובעת לא היתה זכאית לקבל דמי אבטלה ביום בו החלה לעבוד בעבודה מועדפת ביום 13.12.2017, מפאת העובדה שלא צברה תקופת אכשרה כמתחייב בחוק וכן, לאור העובדה כי חלפה יותר משנה מיום שחרורה משירות לאומי, אין התובעת זכאית לקבל מענק עבודה מועדפת ודין תביעתה להידחות .

לאור כל האמור התביעה נדחית.