זכאות להשבת כסף בעקבות מסחר ספקולטיבי במטבע חוץ

התובע ייעץ לנתבע לקבל הלוואות במחיר גבוה מהמקובל, ניצל את חולשתו השכלית, אפשר לו לקבל אשראי לצורך הימורים ומסחר ספקולאטיבי, ולא גילה לו את כל מיסמכי הבנק.

הנתבע זכאי לקבל מסמכים מהבנק, והנתבע ביקש לקבל אותם אך הבנק לא המציא לו את המסמכים, ועל כן יש לדחות את התביעה.

   בסיכומי התובע נטען, בין היתר, כי הנתבע הודה כבר בחקירתו בבר"ל כי היה עליו להחזיר את הכספים שלקח מהבנק, ולאחר מכן משך את תצהירו מהתיק בניסיון לחמוק מחקירה נגדית, אולם בסופו של דבר נחקר בכל זאת.

טענה דומה הועלתה בנוגע לפעולות שנעשו במט"ח – נספח 3 לסיכומי התובע, ולתנועות מכירת/רכישת פקדון בש"ח - נספח 4.

...

כמו-כן נעתר הבנק לבקשתו של הנתבע מיום 23/03/14 והעמיד לו הלוואה בסך 66,000 ₪ שנשאה ריבית בשיעור של פריים +9.8% לשנה ושהיה על הנתבע לפרוע אותה ב- 71 תשלומים חודשיים החל מיום 26/4/14.

על כן, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובע את מלוא סכום התביעה - סך של 79,593.86 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שנתבע בסעיפים 17(ב) ו-17(ג) לכתב התביעה עד למועד התשלום בפועל.

כמו-כן ישלם הנתבע לתובע סך של 12,000 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד וכן סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות - שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המסגרת הנורמאטיבית: כידוע, עיסקאות "פורקס" מתאפיינות כעסקאות שעניינן מסחר באופציות ובחוזים עתידיים (forward) ובעיקר במטבע חוץ.

אף אם שוק המט"ח הנו שוק ספקולאטיבי, תנודתי ,ומן הראוי כי משקיע סביר יישא באחריות להפסדיו.

אין ספק כי לו היתה הנתבעת פועלת כדין, עוצרת את הפעילות בחשבון וממתינה 14 יום, הרי שהיו כספים ביתרת זכות בחשבון שאותם ניתן היה להשיב לתובע.

...

מהות העסקאות, הוגדרה בהחלטת כב' השופט תמ' אגמון-גונן בבש"א (שלום, י-ם) 4021/05 אהרון אייל כהן נגד בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (טרם פורסם, מיום 25.12.05),כדלקמן: "משמעותם של חוזים אלו היא הסכם עתידי בין הצדדים לעסקה לפיו מתחייב המוכר לספק במועד נתון בעתיד כמות מסוימת של סחורה במחיר שנקבע מראש. כאשר נשוא העסקה הוא מטבע חוץ, כי אז מתחייב המוכר לספק סכום מסוים של אותו מטבע בשער שנקבע מראש. בהגיעה מועד העתידי, מתבצעת העסקה בשוק במחיר שנקבע מראש. הרווח או ההפסד לרוכש מהעסקה העתידית, תלויים בהפרש שבין מחיר המטבע על פי ההסכם לבין שערו של המטבע בתאריך העתידי הנקוב בהסכם... בסופו של דבר, כאשר מדובר בחוזה עתידי במטבע חוץ, או במדדים (מדד המניות, מדד המחירים לצרכן וכו'), ההשקעה איננה ממומשת לבסוף על ידי מסירת סחורה, אלא על ידי זיכוי או חיוב הלקוח בהפרש בין שינוי שיעור המדד או השער בפועל לבין שיעורה, שינוי שנקבע בחוזה"..

מר פרץ טען כי למיטב זכרונו התובע איבד את כל כספו במועד זה ועל כן לא הושב לו. אך, כאשר עומת מר פרץ בחקירתו הנגדית עם צילום מסך המחשב המעיד כי ביום 8.8.09 היה בחשבון יתרת כספים בסך של 3,630$ המכסה את כספי הקרן וכספי הבונוס (נספח ג' 1), טען שיש לבדוק את הדבר, אך לגישתו בכל יום יתרת החשבון משתנה בהתאם לתנאי השוק: "ש.הדגש הוא על הבונוס למה לא החזרתם את הקרן לתובע כשביקש ? ת. העניין פשוט. בקשת משיכה למיטב זכרוני באותה תקופה הייתה עורכת 14 ימים. מרגע קבלת הבקשה עד הביצוע הלקוח הפסיד את כל כספו ולא היה מה למשוך. ש. אישרת שביום 4.8.09 העביר התובע בקשת משיכה והנציג שלכם אמר שהוא מעביר לטיפול . היה לכם מספיק זמן על מנת למשוך את הכסף לא 10 ימים ולא 20 יום אלא חודש שלם לעצור את כל הניהול של המסחר . למה אתה אומר שלא היה זמן ? ת. כמו שאמרתי לקוח שולח בקשת משיכה זה עורך 14 ימי עסקים ,אם לקוח שולח בקשת משיכה של 7777 ₪ ובאותו זמן הפסיד חלק מכספו או כל כספו ,בקשת המשיכה צריכה להתעדכן על ידי אותו לקוח.. ש. אני מראה לך את נספח ג 2 צילום מסך של התוכנה שביצע התובע, פה כתוב שיש את כל הכסף בעסקה הזו מיום 8.8. ? ת. דבר זה דורש המשך חקירה. שכן שעה לאחר מכן המצב יכול לגמרי להראות אחרת..." (עמ' 11 שורות 10-26, עמ' 10 שורות 1-24) גרסה זו אין בידי לקבל, מעת שהתובע הודיע בכתב כדין על בקשתו למשיכת הכספים וסגירת החשבון ביום 8.8.15, מוטלת על הנתבעת החובה לעצור את הפעילות בחשבונו.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

לגירסת התובע, הכספים שהעביר למלכה הגיעו לידי הנתבעת 1, חברת מט"ח 24 בע"מ (להלן: "מט"ח 24") - חברה המפעילה זירת מסחר במטבע חוץ, והושקעו באופן ספקולאטיבי, שמשו לעשיית שוק בידי מט"ח 24, ואף הוברחו לצדדים שלישיים.

עוד נקבע בהסכם כי בתום התקופה יוחזר לתובע סכום ההשקעה בסך 100,000 ש"ח. בראשית ההסכם הראשון נכתב כי "הברוקר מקיים את ההסכם למסחר מול חברת השקעות". בסעיף 2.3 נכתב כי למלכה יש "הסכם מול בית השקעות אחד לפחות בעל רישיון מוסדר בהתאם לחוק". כמו כן, בסעיף 5.2 נכתב כי "הלקוח מצהיר בזאת כי ידוע לו והא מסכים שבית ההשקעות והברוקר המטפל בתיק ההשקעות, יהיו זכאים להפרש בגין הרווחים מעל סכום התגמול ללקוח נטו". בחודש אוקטובר 2007 הופקד לחשבונו של התובע סך של 2,700 ש"ח וזאת כמחויב על פי הוראות ההסכם הראשון.

דיון והכרעה: עקב העידר אפשרות לממש את פסק הדין שניתן כנגד הסוכן מלכה בבית המשפט השלום באשקלון במסגרת ת"א 5766/08, כך על פי גרסת התובע, ובניסיון לאיתור גורמים להחזרת כספיו, הוגשה תביעה זו. התביעה הוגשה כנגד ארבעה גורמים: מט"ח 24 בטענה שהסוכן מלכה עבד בה; המנכ"ל של החברה וכן כנגד עמוסי ואוחנה שלטענתו הכספים הועברו לחשבונותיהם שלא כדין.

...

מאחר ושקבעתי שמט"ח 24 לא עמדה בחובת הזהירות המוטלת עליה על פי הדין, אני קובע כי מט"ח 24 תשלם לטל את החלק שלא הושקע, אותו חלק שהועבר לצדדים שלישיים, דהיינו, סך של 100,000 ש"ח. היש לטל זכות עקיבה בכספים שהועברו לעמוסי ואוחנה? טל טוען כי יש לו זכות עקיבה אחרי כספו.

לאור זאת, אני דוחה את טענתו של טל בעניין זכות העקיבה.

סוף דבר: משאלו הם פני הדברים, אני מקבל את התביעה באופן חלקי כנגד מט"ח 24 ודוחה את התביעה כנגד הנתבעים 4-2.

מהראיות שבאו בפני עולה כי הנתבע לא הוכיח טענתו לבצוע עושק כלפיו ע"י בוקר, לא הוכחה אף התרשלות או היתנהלות שלא כדין של התובע בהליך מתן ההלוואה, ובפועל, ביחס לעילת העושק לא עמד הנתבע ממילא בחובת ההשבה, וביחס לעילת ההתרשלות או הפרת חובות, לא הוכחה גרימת נזק – כל כך משאין חולק כי כספי ההלוואה התקבלו בחשבון הבנק של הנתבע, כלומר הנתבע הוא שקבל לידיו את הכספים ולא אחר, אך הכספים לא הושבו מעולם והנתבע אינו מוסר מידע כלשהוא לגביהם (לא כל שכן מציג ראיות).

בנוגע לטענה לחובת ההגנה על הלקוח גם מפני עצמו יפים הדברים שנאמרו בת"א (חי') 47617-11-15 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (17.5.20, פורסם במאגרים): "ממכלול הראיות לא הוכח מעבר למאזן ההסתברויות כי בתקופה הרלוואנטית נפגם כוח השיפוט של התובע, נפגם כוחו לגבש רצון וכוונה, או נפגמה כשרותו לפעולה משפטית. הוכח שהיה אובססיבי במתן הוראות למסחר במט"ח, על גבול ההיתמכרות, אם לא היתמכרות לשמה; מצב דיכאוני ככלל, גם אם הוא מג'ורי, איננו מלמד על העידר כשרות משפטית לפעול ולתפקד, להיות מכוון מטרה, לגבש רצון ולפעול לפיו...

אם אדם הוא בעל הון נכבד שיגע ועמל עבורו במהלך שנות חייו, והוא מעוניין לקחת חלק במסחר ספקולאטיבי עתיר סיכון על-מנת לקוות לרווחים, כשזה עסוקו כל היום וזו הנאתו שנותרה לו לאחר פרישתו מהעסק, האם הבנק רשאי לשלול ממנו הנאה זו? כל עוד הלקוח כשיר לפעילות משפטית, והבנק לא יודע על כל מניעה של הלקוח, אין סיבה מדוע על הבנק לחסום את התובע.

זכות ערעור כחוק.

...

בנוגע לטענה לחובת ההגנה על הלקוח גם מפני עצמו יפים הדברים שנאמרו בת"א (חי') 47617-11-15 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (17.5.20, פורסם במאגרים): "ממכלול הראיות לא הוכח מעבר למאזן ההסתברויות כי בתקופה הרלוונטית נפגם כוח השיפוט של התובע, נפגם כוחו לגבש רצון וכוונה, או נפגמה כשרותו לפעולה משפטית. הוכח שהיה אובססיבי במתן הוראות למסחר במט"ח, על גבול ההתמכרות, אם לא התמכרות לשמה; מצב דכאוני ככלל, גם אם הוא מג'ורי, איננו מלמד על העדר כשרות משפטית לפעול ולתפקד, להיות מכוון מטרה, לגבש רצון ולפעול לפיו...

" מכל המקובץ, ואף משום העדר הוכחת נזק לאחר שכספי ההלוואה התקבלו אצל הנתבע, אך זה לא עתר מעולם לביטול ההסכם, לא השיב יתרת ההלוואה ולא הציג דבר בנוגע לגורל הכספים – ההתנגדות נדחית.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות המשפט בסך 7,000 ₪.

האם מי שביצע מסחר ספקולאטיבי במטבע חוץ זכאי להשבת כסף בו חויב, או שמא מקור החיוב בטעות ברשום הפעולה הבנקאית אשר תועדה במקור רק בחלקה במערכות הבנק ולכן היה הבנק רשאי לתקן את הרישום בחשבון? רקע וטענות הצדדים התובעת היא חברה בשליטתו וניהולו של בני ברון, אשר עוסקת בעיקר בהשקעות ובנכסים מניבים.

למרבה הצער התובעת לא השכילה לקבל את ההצעות הנדיבות שטוענת כי הוצעו לה, ככל הנראה מטעמים מסחריים כדי לא לאבד לקוח גדול וטוב.

...

ניתן להקיש בהשאלה מדברי כב' השופט י' עמית בבש"פ 81/10 ראדי אבו כף נ' מדינת ישראל, 12.01.2010: "סיכומו של דבר, שאין במחדלי החקירה כדי לפגוע בעוצמת הראיות לכאורה. בשלב זה של ראיות לכאורה, על בית המשפט לבחון את הראיות שבפניו, ולא את הראיות שאינן בפניו, את הראיות הקיימות ( (isלהבדיל מראיות שלטענת ההגנה היו צריכות להיות קיימות (ought), אלא אם מחדלי החקירה יורדים לשורש הראיות הקיימות". ניתן לתאר את התמקדות התובעת במחדלים נטענים של שמירת ההקלטות, בביטוי הציורי "זנב המכשכש בכלב", שעה שבמקום לבחון את הראיות הקיימות מתמקדת התובעת בראיות שלטענתה היו צריכות להיות קיימות.

סוף דבר התובעת באמצעות ברון סחרה במטבע חוץ וגלגלה עסקה מספר פעמים.

על כן, התביעה נדחית.